Celine and Omri

עונה שנייה/פרק שביעי:

כעבור כמה ימים :
{ נקודת מבט סופיה }
"אולי תן לי לחשוב על זה" אמרתי וכרכתי את ידי סביב זרועו, הוא צחק ומשך אותי אליו,

"סופיה אל תשחקי בי" אמר וליטף את פניי,

"אני לא משחקת בך וגם אני לא אשחק" אמרתי בכנות, הוא חייך והצמיד אותי לשפתיו,

"לא, אני אמרתי שאני אחשוב אם אני אתן לך נשיקה ואני עומדת מאחורי זה" אמרתי והדפתי אותו ממני, הוא צחק,

"אז אמרת את אומרת הרבה דברים" אמר ונתתי לו מכה, שמענו לפתע צעקות בסוף הרחוב,

"רום מה זה?" שאלתי בשקט והתקדמתי לשם, רום בא אחריי,

הוא החזיק את ידי בדיוק שהגענו, "אני אלך חכי כאן" אמר וסימן בידיו שאהיה בשקט,

"לא" אמרתי ופניתי ל‏סמטה החשוכה, הוא אחז בידי והתקדמנו עד ששמענו את הצעקות מקרוב יותר.

"תעזוב אותה" נשמע קולו של רום, הוא התקדם לעבר הנערה השרועה שמעליה גבר כבן עשרים,

הוא נתן לגבר בעיטה לראש ואני הלכתי לעזור לנערה, הקמתי אותה והובלתי אותה למחוץ הסמטה,

חולצתה הייתה קרועה, פשטתי את הג׳קט שלבשתי והנחתי עליה, הפלשבקים הגיחו לראשי והקאתי מרוב כאב וגועל, היא הסתכלה עליי לא מבינה,

"אני מבינה אותך גם לי זה קרה" אמרתי בשקט והיא הנהנה בראשה,

"את מכירה אותו?" שאלתי והתיישבנו על הספסל,

"זה אח של חבר שלי" אמרה בשקט ואז שמעתי צעדים מתקרבים, הסתובבתי וראיתי את רום עם חבורות בפנים, קמתי אליו מזועזעת, נגעתי בפניו החבולות,

"אני מצטערת, תודה שהצלתם אותי" אמרה במבט מצטער,

"איפה את גרה?" שאל רום,

"כאן" אמרה והצביעה על הבניין שנמצא מולנו.

-

הגענו לחדר שלי שנמצא במלון , הוא הסתכל עליי במבט בוחן , מוזר כזה, "בוא יש לי תיק עזרה ראשונה" אמרתי ופתחתי את הדלת עם הכרטיס המגנטי,

הוא נכנס אחרי ונפל על המיטה, "תהיה בשקט היא ישנה" אמרתי שראיתי את המיטה של עלמה .

"לא השלמתן?" שאל שהגעתי עם התיק עזרה ראשונה,

"לא וגם לא נשלים" אמרתי,

"שב" אמרתי והתיישבתי עליו ששני רגליי סביב גופו, טפחתי עם צמר גפן וכוהל על פניו,

"למה אמרת לה שאת מבינה אותה?" שאל ופתחתי את עיניי,

"מה?" שיחקתי אותה ראש קטן,

"סופיה" אמר והנחתי פלסטר דק על גבתו,

"שהייתי בת 13" קטעתי את עצמי וקמתי ממנו, אני לא יכולה עד שהדחקתי את זה, בגלל זה אני ועלמה בחיים לא נפרדנו, לא רבנו, שמרנו אחת על השנייה, הפנתי את גבי אליו והסתכלתי על עלמה שישנה.