너 때문에 ♡ בזכותך

- 3 -

"בוקר טוב!" אמרה מינהי וקפצה עליי. "תתעוררי!" אמרה וניערה אותי. "די~תני לי לישון, חזרתי מאוחר אתמול בלילה." עניתי בקול מנומנם, "כן, שמעתי את הצרחה שלך אתמול, אז פגשת את ג'ונגקוק אני מבינה." אמרה ושלחה אליי חיוך. למה היא מחייכת אליי ככה? "למה את מחייכת? מה עובר עלייך?" אמרתי בזמן שהתיישבתי במיטה שלי. "כלום, סתם, מחייכת אסור לי?" אמרה בתמימות. "אם את בונה על שידוך צאי מיזה! הוא קטן! ולא בא לי להיכנס לזוגיות יותר! אז חבל על המחשבות שלך!" אמרתי והתרוממתי מהמיטה, פונה לכיוון חדר האמבטיה שלנו. "טוב, אם זה רצונך..." אמרה בקול משועשע, כאילו היא יודעת משהו שאני לא.

"מה הכנת לאכול? אני רעבה מתה!" אמרתי כשהתיישבתי בפינת אוכל הנחמדה שלנו, שולחן מלבני בצבע שחור עם 4 כיסאות בצבע לבן, התאים בצורה מדהימה לסלון שלנו שהיה בצורת ח', הוא היה בצבעים של שחור, לבן ואפור. אהבתי את הסלון הזה, קנינו אותו ממש לפני שחזרתי לארץ. החיבור בין הצד הארוך לצד הקצר יותר בו גרם לי לתחושת חמימות, כאילו מישהו עוטף אותי, זה המיקום האהוב עליי.

"חביתה." ענתה לי חברתי הטובה ביותר, הדבר היחיד שהיא ידעה להכין, חביתה וסלט. "טוב בגלל שלא אכלתי את החביתה שלך כמעט 4 שנים, אני נותנת לך לבשל לנו היום,אבל החל ממחר אני אדאג לאוכל בבית הזה." אמרתי וחייכתי באהבה, התגעגעתי אלייה. "טוב, מה סדר היום שלך? אתה בטח עובדת." אמרתי קצת מבואסת, רציתי שנסתובב קצת אבל לא אמרתי לה את זה, אני לא אגרום לה להפסיד יום עבודה בגללי. "האמת שאני בחופש היום בגללך, הודעתי שאני חולה." אמרה ופרצנו בצחוק ביחד. "שופינג, ספא ומועדון בלילה! תתכונני, היום הולכים להנות." אמרה וחיבקה אותי חזק, "תודה שחזרת." אמרה לי בחום. "אני אוהבת אותך, חברה שלי." אמרתי לה בתמורה. "אז יאללה, להתארגן!" אמרה בהתלהבות.

בזמן שמינהי הייתה במקלחת לקחתי את הטלפון שלי שהיה בטעינה והתחלתי לדפדף בו. הודעה מאמא, מאבא, ממנו-"את באמת טסת לקוריאה?" הוא כתב.' למה אכפת לו בכלל?' חשבתי לעצמי, "בבקשה אל תשלח לי הודעות יותר, עשית את ההחלטה שלך, וזאת ההחלטה שלי." שלחתי ומחקתי את המספר שלו, את השיחות שלנו, את התמונות שלנו, כל דבר שהוא היה בו פשוט מחקתי, מוחקת אותו מהזיכרון וכך גם מחיי.

"תצאי כבר!" צרחתי למינהי. "אני גם רוצה!" אמרתי בקול בכייני. הטלפון שלי צלצל להודעה, ג'ונגקוק-"בוקר טוב נונה :)". לא הילד הזה פשוט חמוד מדי. חשבתי לעצמי, "בוקר טוב קוקי ^^" עניתי לו והתיישבתי במקום האהוב עליי בספה. "איך ישנת?" שאל. "ישנתי טוב, אבל הייתי שמחה לעוד קצת שעות שינה." עניתי. "ואתה?" הוספתי, "ישנתי מעולה, הרבה זמן לא ישנתי ככה טוב." אמר וחיוך נמתח על פניי. "נונה, אנחנו יוצאים היום, אולי תרצי לבוא איתנו?" כתב לי. "כאילו את ומינהי כמובן.." הוסיף במהירות. "אממ..האמת תכננו משהו אבל אני אבדוק עם מינהי ואחזיר לך תשובה, טוב?" שלחתי לו שאלה בחזרה.

'מה יש לי? למה אני מתרגשת מההודעות שלו?' חשבתי לעצמי. "אוקי נונה, אני אחכה לתשובה ♡." הוא כתב בחזרה, הלב הזה, מה פשר הלב הזה? למה הוא שלח לי לב? רגע למה אני מנתחת את זה כול כך? חשבתי לעצמי וניערתי מראשי את המחשבות. " ביי בינתיים." השבתי. "אכלת ארוחת בוקר?" עוד צלצול הודעה, הילד הזה חשבתי לעצמי. "כמובן, אכלתי את החביתה המפורסמת של מינהי." עניתי לו משועשעת. "אני מקווה שגם אתה אוכל ולא מדלג על ארוחות, למרות לוח הזמנים שלך." שלחתי בלי לחשוב שנייה על מה שכתבתי. אני דואגת לו? למה? מה עובר עליי? טוב הוא חמוד כזה והוא כמו תינוקי קטן, מובן לי הצורך לשמור עליו. מנסה להרגיע את הלב שלי שמשום מה דפק ממש מהר. הוא לא הגיב על ההודעה האחרונה, כנראה עסוק.

מינהי יצאה מהמקלחת ואני נכנסתי ישר אחרייה מספרת לה מה שג'ונגקוק הציע. "כן~בואי נצא איתם, אני אשמח לעוד זמן עם החבר שלי." אמרה בהתרגשות וחייכה חיוך שובבי. "טוב, אז אני אשלח לקוקי הודעה כשאסיים להתקלח." אמרתי וחייכתי לעצמי. "קוקי, התקדמנו, הוא נתן לך לקרוא לו ככה גם?" שאלה בסקרנות ואני בתמימותי עונה לה. "בוודאי". מינהי פרצה בצחוק מתגלגל. "אז יוצאים עם הבנים היום, זה יהיה כיף." אמרה והמשיכה לצחקק. "את בחורה מוזרה" אמרתי לה.

כשיצאתי מהמקלחת שלחתי הודעה לג'ונגקוק "אז באיזה שעה אתם תבואו לאסוף אותנו?😉." אני מפלרטטת עם בחור בן 20 שהוא איידול, דאנבי תתאפסי על עצמך. אמרתי לעצמי כששמתי לב מה אני עושה. "ב10 תיהיו מוכנות ♡." ענה במהירות, "אין בעיה, נתראה בלילה." עניתי בחזרה,  "😙" הוא שלח כתגובה. מה? למה? מה זאת הנשיקה הזאת? בוהה במסך של הפלאפון שלי, המחשבות משתוללות להן בראש, והלב שלי דופק בעוצמה.

השעה הייתה 8 בערב כשנכנסו הביתה אחרי מסע קניות מהנה במיוחד. "אני ראשונה במקלחת!" צעקתי כשנכנסו לדירה שלנו. העפתי את נעליי מרגליי ורצתי למקלחת, מתפשטת מבגדיי במהירות, אין לנו הרבה זמן. הרגשתי לפתע פלאש של מצלמה. "יא משוגעת! מה את עושה?" אמרתי וצחקקתי. "שולחת לקוקי תמונה שלך, שיראה איך את מתרגשת מהדאבל דייט שלנו היום." אמרה מינהי. התאבנתי. "מה דאבל דייט? מה פתאום! אנחנו סתם יוצאים לפאב, לשתות, לדבר, לרקוד." אמרתי בהלם. מינהי פרצה בצחוק "את פאקינג עם תחתונים וחזייה, אני אומרת לך שאני שולחת לקוקי תמונה שלך ערומה ואת חושבת על אם זה דייט. כאילו שזה מה שמשנה." אמרה והתגלגה מרוב צחוק. "תפסיקי עם השטויות שלך, לא תמונה ערומה ולא דאבל דייט!" אמרתי וחטפתי את הטלפון מידה ובטעות לחצתי על שלח.