너 때문에 ♡ בזכותך

- 23 -

נכנסו לבית עם כל המתנות, "יש לי את הכלה הכי טובה בעולם!" אמרה אמא של ג'ימין וחיבקה אותי, הייתי מופתעת מהאמירה הזו, הסתכלי לעבר ג'ימין הוא היה מרוצה למעצמו. "אני אוהב אותך" הוא מלמל עם השפתיים שלו "גם אני אוהבת אותך" עניתי לו באותה צורה. והידקתי את החיבוק באמא שלו. "נונה, אפשר לפתוח את המתנות?" שאל אותי ג'יהיון, "בוודאי" עניתי מהופנטת מהבחור הקטן, התיישבנו כולנו בסלון והתחלנו לפתוח את התמנות, ממש חששתי אבל ככל שהם התלהבו יותר ויותר מכל מתנה נרגעתי מעט. "ואו, רציתי אותם כל כך, תודה נונה" אמר ג'יהיון כשפתח את הקופסא האחרונה שלו, "הנעליים האלה מושלמות" אמר והסתכל על הנעלי ספורט החדשות שלו, "תודה נונה את הכי טובה" אמר וחיבק אותי חזק. "יא~ תעזוב אותה" אמר ג'ימין ומשך את ג'יהיון מימני. "ג'ימין זה אחיך" אמרתי וכולם צחקו מהמעשה הילדותי שלו.

הטלפון שלי רטט להודעה, דאנבי, היא סיפרה לי על העבודה החדשה שקיבלה בביג היט, "ג'ימין, דרנבי התקבלה לעבודה בחברה שלכם" אמרתי לו נרגשת. והסמקתי ממש שכתבתי לה כמה שג'יהון חמוד. הייתה לי תחושה שקרה משהו בינה לבין ג'ונגקוק, היא הייתה עליזה מידי בהודעות. "נפגש מחר" כתבתי לה וסיימנו את השיחה. הזמן עבר ממש מהר, אכלנו קצת פירות, כי אמא שלו תכננה סעודה גדולה לערב, בנתיים הבנים שיחקו בסוני ואני ראיתי תמונות ילדות של ג'ימין. כששמתי לב שאמא שלו הלכה להתכונן לארוחה הלכתי לעזור לה, הכנו את כל האוכל שג'ימין אוהב, התרגשתי מהתחושה הזו שהיא סבלנית איתי ורוצה ללמד אותי.

כשסיימנו לארגן את השולחן, עליתי לחדרו של ג'ימין, שהספיק להתקלח ולארגן את הבגדים שלנו בחדר, "ג'ימיני השולחן מסודר בוא אוכלים" אמרתי בזמן שפתחתי את הדלת. חשבתי שהוא יהיה ער אבל הוא נרדם, הוא היה שליו כל כך, הלחיים שלו היו אדומות טיפה, לא רציתי להעיר אותו הוא היה כל כך חמוד, שלפתי את הפלאפון שלי וצלמתי כמה תמונות, שיהיו רק לי, התיישבתי על ברכיי ונישקתי את הלחיים האדמדמות, "ג'ימיני שלי, האוכל מוכן" אמרתי ונישקתי בלי סוף. "אני לא רוצה לקום אם את מנשקת אותי ככה" הוא אמר בקול ישנוני טיפה, צחקקתי בתגובה הזו שלו. "תקום מחכים לנו למטה" אמרתי והתרוממתי, הוא אחז בידי ומשך אותי אליו. "אני כל כך אוהב אותך" הוא אמר כשנחתתי על גופו. "גם אני אוהבת אותך" אמרתי ושנייה אחרי הוא נישק את שפתי ברוך.

"עכשיו תקום" אמרתי כשהתנתקנו מהנשיקה. "אני קם" אמר בקול חמוד ונישק את שפתיי שוב. ירדנו לאכול, אבא של ג'ימין החליט שזה תזמון מעולה לפתוח שמפנייה, למרות שאני לא מחבבת את המשקה הזה כל כך עדיין הסכמתי לכוסית איתם, אחרי הכוס שלישית הרגשתי מסוחררת טיפה, ממש מוזר, לוקח לי זמן להשתכר, אם בכלל, אולי זה שילוב גם של העייפות, המתח והכל לכן העדפתי להפסיק לשתות, ג'ימין הבחין בזה וסימן לאבא שלו שלא ילחץ עלי יותר. אהבתי את זה שהבנו אחד את השני גם מבלי לדבר, אני וג'ימין פינינו את שולחן האוכל בזמן שאח שלו שטף את הכלים. ההורים שלו ישבו בסלון ובזמן שאמא של ג'ימין נשענה קלות על אבא שלו ונרדמה, השעה הייתה כבר 11 בלילה ואפילו לא שמנו לב איך היום עבר במהירות.