너 때문에 ♡ בזכותך

- 4 -

"אין מצב! אין מצב! לא! לא! לא! מה אני עושה עכשיו?!?!" אמרתי בלחץ. "מינהי! מה אני עושה?" אמרתי. צלצול הודעה "אה~ אני מפחדת להיכנס לזה." אמרתי למינהי. "תקראי את, תגידי לו ששלחת את זה בטעות, תעשי משהו!" אמרתי וכבר כמעט התחלתי לבכות מתסכול. "אם את מתכוונת להגיע ככה למועדון, אני מעדיף לא להגיע." הקריאה מינהי "יא! מה נראה לו!" הגבתי וצליל הודעה נוספת נשמע ברקע. "אני לא חושב שאני אצליח להחזיק את עצמי." קראה מינהי ופרצה בצחוק. "תני לי את הטלפון, מה נראה לילד הזה? חצוף!" אמרתי וצליל הודעה נשמע שוב. "את יפה מדי". נפלתי על הרצפה.

"מינהי!" קראתי. "למה אני שמחה מההודעה האחרונה שלו?" שאלתי וסומק עלה בלחיי. "בואי נחשוב ביחד." אמרה וצחקקה. "אני לא יכולה לחשוב כרגע.." עניתי בקצרה. "אז תכנסי למקלחת ותבדקי את זה בעוד שעה וחצי." אמרה מינהי לקחה את הטלפון מידי ויצאה מהאמבטיה. "תתקלחי מהר." אמרה מאחורי הדלת. "רגע, תעני לו לפחות!" צעקתי בזמן שפתחתי את ברז המקלחת. "טוב!" היא צעקה.

התקלחתי יחסית מהר, ולא הפסקתי לחשוב על ההודעות של ג'ונגקוק. מה זה אומר בעצם? שהוא נמשך אליי? שהוא בקטע שלי? רק נפגשנו, לא הגיוני. וחוץ מזה הוא איידול, אין סיכוי שהוא ישים עליי. הוא גבר, לראות תמונה של בחורה ככה ערומה ברור שזה ידליק אותו. טוב די אני מפסיקה לחשוב על זה, מה שיהיה יהיה.

מינהי נכנסה למקלחת ובנתיים התחלתי להתאפר, "תלבשי את השמלה ששמתי לך בחדר!" צעקה מינהי מהמקלחת, "טוב!" עניתי צועקת. התגעגעתי לזה, מסתבר שהתגעגעתי לחברה שלי יותר ממה שחשבתי. מורחת אייליינר עדין על עיניי שמה קצת אודם אדום ומסתכלת על המיטה שלי, שמלה שחורה צמודה מיני עם שרוול קצר, כמו שאני אוהבת, לא יותר מדי ולא פשוט מדי. "תודה חברה שלי!" צעקתי. "יאללה תתלבשי כבר, יש לנו חצי שעה עד שג'ימין מגיע לאסוף אותנו." היא אמרה לי. "אני מייבשת שיער, שמה נעליים ואני מוכנה. את זאת שרק יצאה מהמקלחת." אמרתי וצחקקתי. "כן אני 10 דקות מוכנה, להבדיל ממך." אמרה וצחקה.

פעמון הדלת שלנו צלצל. "דאנבי, תפתחי זה בטח הבנים." אמרה בזמן ששמה נעליים. פתחתי את הדלת וג'ונגקוק עמד בכניסה. "ה..היי" אמרתי מופתעת לראות אותו מעבר לדלת, הוא היה עוצר נשימה, לבש מכנס שחור עם סריג בצבע שמנת ונגיעות של שחור מעיל שחור ונעליים שחורות. לחיי הפכו אדומות מרוב מבוכה , ממש בחנתי אותו הוא היה ממש יפה. "היי נונה." הוא אמר בקול שנשמע לי פתאום סקסי. "יא, ג'ון ג'ונגקוק, אל תעשה עליה את הקול הזה." אמרה מינהי והתקדמה לעבר הדלת. "סליחה, אני לא שולט בזה." אמר והשפיל מבט. "ג'ימין היונג מחכה לנו למטה." אמר ג'ונגקוק, עדיין עם מבט מושפל. "אנחנו מביאות את המעיל ובאות." אמרה מינהי. נכנסתי לחדרי לקחתי את המעיל השחור הארוך שלי ,סגרתי את כפתוריו וירדנו לרכב.

"יא מינהי, אל תעירי לג'ונגקוק יותר, תראי את המבט שלו." אמרתי קצת מודאגת מהפנים המובכות והמצוורחות של הצעיר. "טוב, טוב." אמרה, נכנסה ליד ג'ימין ונשקה לשפתיו. אני נכנסתי למושב האחורי ליד ג'ונגקוק. "אל תתייחס אליה, הכל בסדר, ותודה על המילים שלך, הייתי ממש מובכת בהתחלה כי זה נשלח בטעות." אמרתי, הייתי חייבת להסביר לו למה זה נשלח אליו. "תודה לאל שזה נשלח אליי ולא לבחור אחר." אמר ג'ונגקוק וחייך, לבי התחיל לדפוק במהירות. היה לו חיוך יפה כל כך, איך לא שמתי לב לזה קודם? כשהוא חייך עיניו התעלגו והלחיים האלו שלו הפכו קצת שמנמנות כמו שני עיגולים מושלמים, אוי יש לו שקע קטן בצד, כמעט גומה. הוא פשוט מושלם.

במהלך הנסיעה שמנו שירים נכנסו טיפה לאווירה, כשירדנו מהאוטו קוקי אחז בידי, משום מה לא הזזתי את ידו החמה מידי הקרה. הוא לקח את הידיים השלובות שלנו והכניס לכיס המעיל שלו. "הו~" אמרתי כשהוא עשה זאת. והוא רק צחקק כששמע זאת לא מרפה מידי. "קר." זה הדבר היחיד שאמר פתאום. כשנכנסנו למועדון לקחו אותנו לאזור אחר "V.I.P" צחקקתי קצת. "כן, מפריע לך?" אמר ג'ונגקוק בקול מודאג טיפה. "לא, להפך, זה מרענן." עניתי ושלחתי אליו חיוך. והרגשתי איך גופי נצמד לגופו קרוב יותר כתוצאה ממשיכה של ידיו. "יא! קוקי." אמרתי שהנחתי את ידי השנייה על החזה שלו כדי שלא אפול. "את בת הזוג שלי הערב." לחש לתוך אוזני וגרם לצמרמורת לעבור בכל גופי. הסתכלי עליו וחייכתי, "נחשוב על זה." אמרתי והוא הצמיד אותי יותר אליו, הרגשתי את הנשימות שלו קרובות לשפתיי, את הזרועות שלו מחזיקות בי בעוצמה אך גם בעדינות, הוא העביר את ידו על פניי ומשום מה עיני נעצמו מעונג. "קוקי..." הוצאתי מפי והרגשתי את שפתיו החמות על שפתיי שלי, שלחתי את ידיי לצווארו, אוחזת בשיערו האחורי, מתענגת על הנשיקה העדינה הזאת.

מי אתה, ג'ון ג'ונגקוק, שגורם לי להרגיש מוזר כל כך?