너 때문에 ♡ בזכותך

- 26 -

בזמן שדאנבי התקלחה אני נכנסתי לחדר שלי, היה כבר 1 בלילה, אירגנתי את התיק שלי כששמעתי את הדלת של הבית נפתחת, ממשיכה בעיסוקים שלי, כי ידעתי מי הגיע, ג'ימין , "בייבי למה את עדיין ערה?" הוא שאל בזמן שהתקרב לחבק אותי חזק בין זרועותיו, "דיברתי עם דאנבי קצת, סיפרתי לה על ההצעה שלך, היא סיפרה לי מה היה עם ג'ונגקוק, על העבודה החדשה, השלמנו פערים בקיצור." עניתי והתענגתי על החיבוק הנעים שלו.

"טוב, אז עכשיו בואי לישון, אישתי לעתיד" אמר וחייך לצירוף המילים האלו, "אין בעיה בעלי לעתיד" אמרתי והוא בתגובה הרים אותי בין זרועותיו, "תגידי את זה שוב" הוא ביקש כשאני בין ידיו, "די זה מביך" אמרתי כשהסמקתי ממש, "נו, תגידי לי" הוא ביקש והסתכל עלי עם העיניים היפות שלו, "בעלי" אמרתי והסתכלתי ישירות לתוך עיניו. "אני כל כך אוהב אותך" הוא אמר ונישק את שפתי ברוך. הוא הוביל אותנו למיטה הניח אותי בעדינות ונשען עלי.

"את יודעת שמחר יום האהבה" אמר ונישק את שפתיי בנשיקות קטנות ועדינות, " אני יודעת" אמרתי ועצמתי את עיניי עם כל נשיקה שלו. "אז מחר, החברה, אמ~" הוא גימגמם קצת, ג'ימין גימגם רק כשהיה לחוץ וזה גרם לי להילחץ. "ג'ימין, מה יש?" שאלתי מודאגת. "מחר החברה רוצה להודיע על זה שאנחנו יוצאים" הוא אמר, "זה לא מהר מידי?" שאלתי שנראה שהוא נלחץ מההחלטה הזו בדיוק כמוני, "אני גם חושב" הוא אמר, "אז תגיד להם שאני עדיין לא מוכנה שיחכו עוד קצת" אמרתי ואחזתי בפניו לנשיקה. "ממה אתה דואג?" שאלתי אותו כשהגבות שלו התקווצו קצת. "אני מפחד שיעשו לך דברים, יש מעריצות משוגעות את יודעת, אני מפחד שאני לא אצליח להגן עלינו, אני מפחד שיפגעו בך" הוא אמר וניצמד אליי לחיבוק חזק. "ג'ימיני שלי, אני אצליח להתמודד איתם, אני אגרום להם לאהוב אותנו, נגרום להם לרצות שנתחתן מבלי שהם ידעו שאנחנו כבר נשואים, אל תדאג אהוב שלי, אנחנו נעבור את הכל ביחד." אמרתי וליטפתי את גבו מנסה להרגיע את הפחדים שלו.

"טוב אז מחר הולכים לדייט?" שהוא שאל מנסה להעביר נושא, "לא מחר הולכים לדאבל דייט" עניתי בהתרגשות. ג'ימין הסתכל עלי, מנסה להבין את המחשבה שלי, חייך, "מחר הולכים לדאבל דייט" אמר ונישק את שפתיי, כשהבין את המטרה שלי. "רגע אבל דיברת עם ג'ונגקוק, הוא נפרד מהדבילית הזו כבר" שאלתי ועשיתי פרצוף. "כן, הוא נפרד מימנה את לא מבינה מה היה שם, זה היה לא נעים, זה סוג של בא מימנה, זאת אומרת ג'ונגקוק לא הפסיק להסתכל על דאנבי כל היום, זה מה שאמרו, וכשאני באתי היא צעקה עליו, והוא פשוט ישב ושיחק בטלפון" אמר ג'ימין ואני התגלגלתי מצחוק, "נו, נו, מה עוד היה?" שאלתי סקרנית. "היא לקחה לו את הטלפון מהיד וג'ונגקוק פתאום התרומם באדישות כזה ואמר לה - בא לך ללכת מכאן כבר נמאס לי לראות אותך" אמר ג'ימין שהוא מנסה לחכות את הקול של ג'ונגקוק, לא הצליח לו כל כך, "עכשיו זה היה קצת מגעיל, אבל לפי מה שג'ין אמר ג'ונגקוק אמר לה שהוא רוצה לסיים את הקשר שלהם אבל היא לא הסכימה. וכשהוא אמר את המשפט הזה מול כולם היא כאילו רצתה להחזיר לו אז היא פשוט אמרה לו - אין בעיה ג'ונגקוק אני ואתה סיימנו אל תתקשר אלי אני איתך סיימתי. היא זרקה את הטלפון שלו ויצאה משם" אמר ג'ימין.

"שלום ולא להתראות" אמרתי נרגשת, "רגע דאנבי יודעת מכל זה?" שאלתי אותו. "לא! היא הייתה בשיחה עם האחראי על ההופעה בחו"ל תרגמה דברים, היא לא יודעת מכלום, גם הוא לא סיפר לה, מה גם כולם היו עסוקים בחזרות אז אף אחד לא דיבר על זה גם כשהיא הייתה בסביבה, אז לא יודע אם היא יודעת שהם נפרדו" אמר ג'ימין בתמימות. "דאנבי~" צעקתי מהחדר שלי, "מה~" היא צעקה בחזרה, "מחר ב10 יוצאים~" צעקתי לעברה, "תלכי לישון מטורפת~" היא החזירה לי בצעקה. "אני אוהבת אותך~" הוסיפה. "תפסיקי להיות דביקי~" עניתי לה בצעקה ושמעתי את הצחוק שלה מהחדר.

ג'ימין חיבק אותי קרוב יותר אליו, "את לא אוהבת דביקי?" שאל ונישק את צווארי מעביר את לשונו עליו, "איתך..אני..מאוד..אוהבת" אמרתי בהתנשפות מהמעשים שלו. "למזלך" הוא ענה ולקח אות שפתי לנשיקה ארוכה, מחדיר את לשונו לתוך פי שפגש את לשוני. השפתיים הבשרניות שלו מצצו את לשוני וקול של מציצה נשמע בחדר, פלטתי גניחה מפי כשהוא הרפה משפתי. "לילה טוב אישה שלי" אמר והתקרבל בתוכי, "יא~ בייבי זה אמור להיות הפוך" אמרתי כשרציתי אני להיות זאת שמתקרבלת בתוכו, "הקדמתי אותך" הוא אמר בקול מתגרה וניער את ראשו בין שדיי, "זה מדגדג" אמרתי בצחוק שקט, "לא נורא" אמר ונישק כל שד שלי. "לילה טוב אהוב שלי" אמרתי בחזרה.

בבוקר דאנבי יצאה לעבודה מוקדם אז לא הספקתי לראות אותה בכלל, מעניין אם היא כבר יודעת על מה שהלך אתמול בחברה. השעה הייתה 9 בבוקר, ג'ימין גם יצא מוקדם לחזרות, אני לבד בבית ומשעמם לי. הטלפון שלי צלצל לשיחה נכנסת, דאנבי, "תגידי לי שאת לא עושה כלום" היא אמרה מבלי לשמוע את ההלו שלי אפילו, "כן, די חסרת מעש כרגע למה?" שאלתי ככשמעתי את הקול הלחוץ שלה. "הסטייליסטית של הבנים הרגע התפטרה והקונצרט שלהם עוד יומיים אנחנו חייבים אותך" היא אמרה בקול לחוץ "בבקשה רוצי לביג היט" אמרה שוב וניתקה. "רגע.." ניסיתי להגיד אבל היה מאוחר מידי, מה קורה כאן?
התארגנתי במהירות, שמתי שימלה שחורה צעיף שחור מגפיים גבוהות שחורות ויצאתי מהבית. "שיט מעיל" חשבתי לעצמי שכבר הייתי בדרך, קפואה מקור. "יופי דאנבי הכל בגללך, יא מלחיצה אחת" הפלתי על חברתי את האשמה.

הגעתי לחברה, פתחתי את הדלת, פעם ראשונה שאני בפנים, הייתי תמיד בחדר חזרות אבל לא בחברה עצמה, "שלום" אמרתי לבחור בקבלה כשאני רועדת מקור. "אוי אלוהים למה את בלי מעיל" הוא שאל כשראה את האף שלי אדום בקצה. "די מהרתי לכאן" אמרתי ושלחתי חיוך לעברו. "את חברה של דאנבי נכון, רק אתן מחייכות על כל דבר שאומרים לכן, תגידי יש לדאנבי מישהו?" הוא שאל ברצינות. "כ..ן" עניתי בקול מגמגם טיפה, "כן" אמרתי שוב בביטחון יותר. "מבאס, ולך יש מישהו?" הוא שאל אותי, ואני צחקתי, "כן יש לי" אמרתי ושיחקתי עם הטבעת שעל האצבע שלי. "הבנות ביחידות שנראות טוב בחברה הזו תפוסות אבוד לי לא אמצא כלה לעולם." הוא אמר וגרם לי לצחוק בקול. " תלכי ישר עד הסוף יש מעלית בקצה תעלי לקומה השנייה הם כולם שם בהסטריה, בהצלחה." הוא אמר לעברי בזמן שהתחלתי לצעוד "תודה" אמרתי והתקדמתי לעבר המעלית.

לוחצת על המספר 2, המעלית נסגרת לאט,  אוף אני ממש לחוצה, הדלת נפתחה, כולם רצים בהסטריה מחפשים בגדים "מה את עושה?" אמרתי שראיתי מישהי מרימה חולצה בצבע צהוב ושמה את זה עם ג'קט כתום, "מה הוא שמש?" אמרתי וגרמתי לכולם לצחוק, "תני לי, את מי אני אמורה להלביש?" שאלתי "פארק ג'ימין" היא אמרה בתגובה, "אוקי תני לי" אמרתי וחשבתי לעצמי שהגעתי בדיוק בזמן, הגבר שלי ממש לא יצא ככה לבמה. לקחתי כנס שחור עם קצת קרעים בברך, שמתי גופיה בצבע כסף, וג'קט שחור שעליו יש מלא זיקוקים בצבע כסף. "זה לשיר סולו שלו" אמר באנג שיק "התקבלת, תתחילי לעבוד, אחרי הקונצרט נדבר על כסף" הוסיף.