קמתי מהספה והתחלתי לצעוד באיטיות לדלת. "אני באה , אני באה." אמרתי לדלת, פתחתי בזהירות, והוא פשוט עמד שם.
"מה אתה עושה כאן?"
"איך ידעת שאני כאן?"
"יא!~ ג'ין, התגעגעתי אליך כל כך!"
אמרתי וקפצתי על הבחור הגבוה שעמד בדלת שלי. את ג'ין הכרתי לפני 4 שנים בפעם הראשונה שלי בקוריאה, בהתחלה לא הסתדרנו בכלל, אבל הוא ומינהי כן הסתדרו אז נאלצנו לסבול אחד את השני קצת. אחרי כמה יציאות משותפות שלנו התחלנו לחבב אחד את השנייה עד לרמה שכמעט יצאנו אחד עם השנייה. אבל מינהי סוג של סירבה לקשר בטענה שזה יהרוס את החברות. האמת ששנינו מודים לה על כך."אני לא מאמין שאת כאן ולא התקשרת להגיד לי שחזרת!" אמר, הכניס את שנינו לדירה וסגר את הדלת אחריו. "אוי, כל כך התגעגעתי אליך, אני לא מאמינה ששכחת את יום ההולדת שלי השנה, גועלי שכמוך!" אמרתי וירדתי ממנו. "סליחה, יפה שלי." אמר ומחץ את פניי. "הייתי עסוק בעבודה." ג'ין אף פעם לא גילה לי במה הוא עובד והאמת שלא רציתי ללחוץ עליו. "קים סוקג'ין, נהיית חתיך!" אמרתי והתמתחתי למחוץ את פניו כמו שהוא מוחץ את שלי, תמיד עשינו את זה אחד לשנייה. "ככה זה כשאתה איידול." אמר בקלות. "מה? אתה מה?" שאלתי בפליאה. "איך לא אמרת לי את זה אף פעם? הייתי תומכת בחבר שלי מרחוק!" אמרתי ושחררתי את פניו והוא שיחרר את שלי. "דבייטנו חצי שנה אחרי שעזבת את קוריאה, ולא יודע אף פעם לא שאלת." הוא ענה ומשך בכתפיים.
"אכלת ארוחת ערב?" שאל. "לא, מינהי יצאה עם החבר שלה אז אמרתי שאוכל יותר מאוחר אבל נרדמתי." אמרתי וצחקקתי. "אה, ג'ימיני, נכון הם חמודים ביחד." אמר. "כן~" עניתי בהתלהבות. "הם מתוקים ממש!" עניתי, מרוצה שהחברה שלי מאושרת. "רגע, ג'ימיני? מה?" שאלתי בפליאה. "אני איתו בלהקה." אמר ג'ין כשהבין את הפליאה שלי. "מה~?" אמרתי בהלם. "אוקיי, אוקיי, זה אומר שגם ג'ונגקוק איתך בלהקה, וואו." אמרתי כשהבנתי את המקריות המוזרה הזאת. "איך את מכירה את ג'ונגקוק?" שאל ג'ין. "טוב בוא נגיד שיצאנו לדייט וקצת התנשקנו והוא גם הציע לי שנצא ביחד ואפשר להגיד שהוא גם מסנן אותי." עניתי ובאותה הזדמנות הלכתי לקחת את הטלפון שלי, הוא כתב לי הודעה.
"גם אני מתגעגע אליך את לא מבינה כמה, הלוואי ויכולתי להיות איתך היום אבל לאבא שלי יש יום הולדת, אז כל המשפחה באה, כל מה שאני רוצה זה שתיהיי איתי כאן." הוא כתב. "אוקיי, אז הוא לא מסנן אותי." אמרתי והראתי לג'ין את ההודעה של ג'ונגקוק. "מה? ג'ונגקוק כתב לך את זה? אין מצב בעולם. חכי אני רוצה לבדוק את המספר." אמר ג'ין. לקח את המספר ובדק והוכח לדעת שזה אכן הוא. "הילד מאוהב!" אמר ג'ין בפתאומיות. "תפסיק לדבר שטויות." אמרתי. "תסמכי עליי, ג'ונגקוק לא אחד שמפגין אהבה ואם הוא עושה את זה איתך, הילד מאוהב." אמר ומשום מה הבטן שלי התהפכה מהתרגשות. "אז רגע, אתם יוצאים, אין לנו סיכוי?" אמר וצחק. "יא~תפסיק עם זה." אמרתי וצחקתי. "ולא, אני צריכה להחזיר לו תשובה ואין לי עדיין תשובה." עניתי. "דווקא נראה לי שיש לך אבל את חוששת." אמר. "זה בגלל שהוא צעיר? כי בתור היונג שלו אני יכול להגיד לך שהוא בוגר לגילו, אולי בגלל שהוא גדל איתנו מגיל צעיר." אמר ג'ין.
YOU ARE READING
너 때문에 ♡ בזכותך
Fanfiction❤❤❤❤ 19+ ❤❤❤❤ "דאנבי (Danbi)" הוא קרא בשמי דרך הטלפון "בואי ניפרד" הוא אמר בלי למצמץ בכלל, אחרי כמעט ארבע שנים של זוגיות. "מה אמרת?" שאלתי מופתעת " אתה רציני? בטלפון ? באמת ?" חשבתי שאני מכירה אותו הוא היה האהבה הכי גדולה שלי, כך חשבתי לפחות. "אם זה...