תשוקה מסוכנת – פרולוג
זוהר.
אני משננת לעצמי בראש רק לרוץ. לרוץ עד שהריאות נקרעות, הנשימה כבדה ואני נשרפת מבפנים. וגם אז, להגביר את המהירות. אף פעם לא לעצור. ברגע שאעצור, אאבד את הפער שצברתי מאיציק ואם זה יקרה, סביר להניח שהצלפות כבר לא יהיו הדבר הכי גרוע שמצ'טה יעשה לי. אני מרכינה את ראשי לרצפה, רואה את הרצפה מתחלפת מתחתיי במהירות שיא, ואז לוקחת נשימה אחת קצרה ומרימה את מבטי כדי לבחון את המשך הדרך מולי, מופתעת לגלות שכבר הגעתי לכביש הראשי, אני מעיפה מבט חוזר על בגדיי ונאנחת; השמלה שלי נהרסה לגמרי. לעזאזל, אני נראית כמו הומלסית עם מחלות. אני מעבירה את ידיי על פניי ומחליטה שאין ברירה, אני חייבת לנסות אפילו אם הסיכוי שיעצרו לי כשאני נראית ככה, זהה לסיכוי שאחזור לאיציק מרצון – כלומר אפסי - אבל אם איציק יתפוס אותי לפחות אני אדע שניסיתי. עם ההתקפים שלו אוכל להתמודד, אבל לא אוכל לשאת את המחשבה שהייתה לי הזדמנות להימלט ממנו ולא ניצלתי אותה עד הסוף. אני מתפרצת לכביש ומנופפת בידיי מול מכוניות נוסעות, מתחננת שיעצרו, שאוכל להתקדם מפה אפילו חצי מטר, רק לא להישאר במקום הזה אבל כל מה שאני מקבלת בתמורה זה צפירות עצבניות וקללות מנהגים שלא הצליחו להתאפק וצרחו עליי מהחלון. החרדה בתוכי הולכת ונבנית, אני מסיטה את מבטי לאחור כשאני שומעת בפחד גובר את הענפים שנשברים תחת משקל הרגליים שדורכות עליהם, ומתפללת שאצליח להימלט בזמן. אלוהים. בבקשה, תעשה שיעצרו לי. בבקשה. בבקשה. בבק-
"הנה היא בוס" אני מטה את ראשי לאחור, רק כדי להיתקל במבט הקטלני של מצט'ה שחדר לתוכי כמו קרני לייזר שורפות. האנשים שלו לצידו אוחזים בברכיהם ומתנשפים אבל הבעה מרוצה נראית על פניהם. כל כך אכלתי אותה.
"1" איציק מסמן לי עם שפתיו ומנופף מולי באצבע אחת, "2..." מבטי נע בינו לבין מרפי הבן זונה שדווקא עכשיו החליט שזה הזמן לרוקן את הכביש, "אני לא מגיע ל3..." הוא מאיים ואני הופכת קפואה לשנייה ארוכה אחת, והיא מספיקה לו כדי להתקרב אליי עד כדי מרחק מסוכן. הוא מנופף באצבע השלישית שלו, "בואי לפה, זוהר..." אני מנידה לשלילה באומץ שאין לי מושג מאיפה קיבלתי כי תכל'ס אני מזועזעת מבפנים.
"3" הספרה מרחפת באוויר בינינו אבל אני נותרת קפואה, "יוסי, תביא ת'אקדח, עכשיו." ואז אני מתחילה לרוץ. אני מתפרצת לכביש בדיוק כשמכונית מגיחה במהירות גבוהה ולא מביטה לאחור, לעזאזל, אם זה לחזור לבן זונה הזה או למות, אני מעדיפה מוות מהיר.
ירייה חזקה פילחה את האוויר וכאב צורם עבר ברגלי, נפלתי על ברכיי. ירייה נוספת נשמעה וכאב משתק פילח את צד בטני וגרם לי להתקפל על הרצפה, התינוק שלי. הכל שרף לי, אלוהים. רק שייגמר כבר. אני רוצה להתעורר בגן עדן, בגיהנום- לא אכפת לי, רק לא אצל המטורף הזה. חריקה חדה והפנים של איציק הם הדבר האחרון ששמעתי וראיתי לפני שאיבדתי את ההכרה.
אמאאא, איזה התרגשות, פעם ראשונה שמתעסקת בנושא, אבל מתכוונת לחקור כדי לא לאכזב... מחכה לקרוא את דעתכן❤❤
YOU ARE READING
Dangerous passion
Action"אני במקומך הייתי מתרחק עשרים צעדים אחורה, ומתנצל בפני הגברת." הוא הידק את אחיזתו על צווארי ונעץ בו מבט שהיה יכול להקפיא את הגהינום, "באתי להעביר מסר ממצ'טה, ואני לא נסוג בלי הסחורה" האקדח נשלף במהירות שיא ושניים משומריו כיוונו לעברנו אקדחים טעונים...