פרק 43 - "משימה"
"תעלימו את הגופה" איציק ירק באדישות לעובדיו, ואלה מיהרו לדחוס אותה לשקית זבל גדולה שהביאו עימם מבעוד מועד בדיוק למטרה הזו, וזרקו אותה אל בגאז' הטנדר.
"בואו נעוף מפה" פקד והנהג התחיל בנסיעה.
הגופה נזרקה באיזו מעבורת לא רחוק מהבית של אסולין, ואיציק קיווה שהרצח הזה יגרור לפה את גברי, וישאיר את הדרך לזוהר פנויה בשבילו.
****
גברי.
"אני מצטער שהתעכבתי, נסיכה.." נישקתי לשפתיה.
"אתה מכיר אותם?" שאלה ומבטה ננעץ בעיקר בעידן.
"כן," השבתי מבלי לפרט מאין, גם לא שאלתי למה היא שואלת כדי לא להותיר פתח לשאלות שאני לא רוצה לענות עליהן.
"הוא עובד עם איציק" אמרה.
"אני יודע"
"אז?"
"אז, מה?" החזרתי בשאלה והיא נאנחה.
"אתה לא מבין... הוא היה זה שתפס את איציק לשיחה כשברחתי. אם הוא לא היה מבקש לדבר איתו, ואם איציק לא היה סומך על אנשיו קצת יותר מדי, אני הייתי .. עכשיו.. אני הייתי אצל-"
"אבל את לא, נכון?" מיהרתי לחבק אותה ולהרגיע, "תזכירי לי להודות לו בהזדמנות"
"מה אביב עשה שם?"
"לא שאלתי" לא רציתי לשקר לה, אבל לא הייתי בטוח לגבי מעשיו פה, ולא יכולתי לספר לה דבר עד שאהיה בטוח.
"נזוז? כבר מאוחר"
"עוד מעט.." אמרה, "עד שאני יוצאת, תן להינות קצת..."
"את יודעת שאני לא אוהב להגיד לך לא, נסיכה... אבל זה מסוכן." היא עיקמה את אפה בחוסר שביעות רצון, "אוף..."
"בלי באסה, הסיפור הזה לא יימשך לנצח, נכון? אני מבטיח לפצות אותך כשכל זה ייגמר..."
היא נעמדה בתבוסה ושילבה את ידה בידי בעודנו צועדים מחוץ למועדון.
האייפון שלי צלצל לקראת סוף הנסיעה, מבט קצר בשעון נראה על בשעה 02:57 בלילה. כיווצתי את גבותיי בחוסר הבנה כשראיתי את שמו של אסולין מתנוסס על הצג.
"מי מתקשר אליך בשעה כזאת?" זוהר הופתעה.
"אסולין. שנייה, נראה מה הוא רוצה. לא אופייני לו להתקשר בשעה כזאת." אמרתי והחלקתי את אצבעי על הכפתור הירוק.
YOU ARE READING
Dangerous passion
Action"אני במקומך הייתי מתרחק עשרים צעדים אחורה, ומתנצל בפני הגברת." הוא הידק את אחיזתו על צווארי ונעץ בו מבט שהיה יכול להקפיא את הגהינום, "באתי להעביר מסר ממצ'טה, ואני לא נסוג בלי הסחורה" האקדח נשלף במהירות שיא ושניים משומריו כיוונו לעברנו אקדחים טעונים...
