פרק 41 - "תמיד אהיה פה"
גברי.
"אני לא יודעת על מה אתה מדבר" שחררה את ידיה וניסתה לברוח מאחיזתי אבל לא אפשרתי לה, "דברי מארין, אבל תעשי את זה מהר, כי אני תכף הורג אותך"
"אתה שוכח שאתה נמצא בטריטוריה שלי, ומספיק שאצרח צרחה קטנה כדי שימרחו לך פה את המוח"
"לא, אני לא זה ששוכח, תאמיני לי." ייצבתי את ידי על הדלת, "עכשיו תתחילי לדבר"
"כבר אמרתי לך שאין לי מושג על מה אתה מדבר!"
"לא חבל על הזמן שאת מבזבזת לי? שנינו יודעים שהוא באילת, עכשיו.. גם את היית אתמול באילת, ואני יודע שישבת איתו. אז או שתתחילי לדבר ותעשי את זה מהר, או שזה יהיה בדרך הקשה, ותאמיני לי, אני לא שם זין על זה שאני בטריטוריה שלך." סיננתי בקשיחות והיא בקושי בלעה את רוקה, "אתה חושב שאתה חכם, גברי אמסלם?" נעצתי בה מבט לא מבין והיא ניצלה את זה כדי להדוף אותי ולהשתחרר מאחיזתי, מסתובבת ברחבי החדר עד שנעצרה והביטה בי, "השארת את החתול לשמור על השמנת.. באמת, גברי. חשבתי שאתה יותר חכם מזה"
"על מה לעזאזל את מדברת?!"
"אני מדברת על זה שאיציק עכשיו באילת, זוהר על 'ספיר'... לבד, ואתה פה.." צחקה.
אגרפתי את כפות ידיי בזעם טהור, לעזאזל. איך יכולתי לשכוח דבר כזה?!
הנחתי את ידי על ידית הדלת וסובבתי אליה את מבטי, "אם יקרה לה משהו בגללך, תברחי, מארין, למה את תאבדי את זכות הקיום על האדמה הזאת" סיננתי בשקט קטלני ויצאתי מהמשרד בטריקה.
****
עליתי לרכב ונסעתי משם במהירות על השדה, שוכח שאני באוטו ולא במטוס, בדרך עושה כמה שיחות ומארגן את המטוס כדי שיהיה מוכן ברגע שאגיע. אני מבטל את אדם ואדיר ומתקשר לנור, מברר מה עם זוהר.
"היא בסדר, בוס." אמר, "בקומה השנייה"
זין. אם איציק עדיין באילת, היא צריכה להיות בחדר שלה.
"תן לי אותה, נור"
"שנייה" יש שקט למשך דקה ארוכה ורק רעשי הרוח וצעדיו נשמעים.
"גברי!" קולה צוהל.
"היי יפה שלי" חיוך עולה על פניי ואני מרגיש רפיון אופף את גופי למשמע קולה, "מה שלומך?"
"בסדר, במה זכיתי?"
"התגעגעתי לקול שלך" אמרתי. חושב לעצמי שהיא בסדר עכשיו וחבל להפחיד אותה.
"זה היה נחמד אם הייתי יכולה להאמין לך" על קולה נשמע שהיא מחייכת.
"אני טיפוס אמין"
"כנראה שעם כל העולם חוץ ממני," התנשמה, "מה קורה, גברי? אתה אף פעם לא מבקש לדבר איתי."
"אנחנו צריכים לדבר"
YOU ARE READING
Dangerous passion
Ação"אני במקומך הייתי מתרחק עשרים צעדים אחורה, ומתנצל בפני הגברת." הוא הידק את אחיזתו על צווארי ונעץ בו מבט שהיה יכול להקפיא את הגהינום, "באתי להעביר מסר ממצ'טה, ואני לא נסוג בלי הסחורה" האקדח נשלף במהירות שיא ושניים משומריו כיוונו לעברנו אקדחים טעונים...
