פרק 33 – "ווידוי"
עדן.
בלעתי את רוקי בתדהמה בעודי מביטה באדם המאוס שישב מולי בפיסוק רחב, 2 בחורות כרוכות סביב זרועותיו וכוס גדולה של משקה מונחת על השולחן מולו. חיוך זחוח עולה על פניו בשעה שהבחין במבטים שנעצתי בו.
"אל תדאגי מתוקה.. יש מספיק רון לכולן," אמר.
עידן נעץ בו מבט קטלני, "הייתי מצפה ממך להתנהגות קצת יותר הולמת, רון."
"תשתחרר קצת, אחי. באת לבר-מועדון, מה ציפית?" הוא הרחיב את הפיסוק של רגליו והצמיד אותן קרוב יותר אליו, "בואי, בובה.. את יכולה להצטרף, בדיוק התחלנו להנות.." המוסיקה חזרה להרעיש באוזניי, כל האנשים חזרו לרקוד, לזוז, לדבר, לצחוק ורק לי נפער חור שחור וגדול מול העיניים.
רון. הבחור שפצע את נשמתי עומד כעת מולי ומחייך אליי, וזורק לי רמיזות מיניות כאילו...
הרגשתי שהאוויר שלי הולך ואוזל והזיכרונות אפפו אותי כמו חבל סביב הצוואר, "... מה העניין, בובה? את מקנאה? כולן מקבלות חוץ מעדן המסכנה? עדן הבובה הקטנה והמסכנה שאף אחד לא מעוניין בה?" התחלתי להתנשם בכבדות בעוד החיוך הזחוח לא יורד מפניו. הוא רכן אל הצוואר של הבלונדינית ורפרף עליו בשפתיו, דמעות נקוו בזוויות עיניי, "תפסיק, בבקשה.." לא היה לי אכפת שאני מתחננת, גם לא מההעלבות שלו, רציתי רק לברוח משם חזרה לכוך המוכר שלי. "דווקא כשאנחנו מתחילים להנות?" הוא דחף אותי לאחור והפיל אותי על הספה ביחד איתו, החבר שלו כבר פתח את חגורת מכנסיו והוריד אותם מטה ביחד עם הבוקסר, רון צקצק, "כבר עומד לך, אחי? תצטרך לחכות בתור. העונג לפרק את הבתולה הקטנה כולו שייך לי." ובאותה נשימה הוא קרע מעליי את הגופייה ומשך את החזייה מטה, חושף את שדיי שבצבצו מעל גביעי החזייה, הוא נשך את שפתו התחתונה ורכן אל פטמה אחת, בעוד ידו השנייה מעסה את השד האחר בגסות.
לא שמתי לב שאני רועדת ובוכה עד שעידן שלח את ידו אל מותני וייצב אותי, "את בסדר?" הקול שלו לחש קרוב אל אוזני. הנדתי לשלילה נמרצת, כמו מטוטלת בלי מעצור, "ת..תוציא אותי מפה, עידן. תוציא אותי, תוציא אותי, תוציא אותי.."
"תירגעי, עדן."
"תירגעי, עכשיו." הפסקתי להשתולל ונשמתי עמוק, מנסה להירגע. הוא החליש את אחיזתו ואני ניצלתי את זה שהחבר שלו הלך לסדר את עצמו בשירותים ובעטתי בו ישר למקום הרגיש, הוא התקפל וקילל ונפל מהספה ואני מיהרתי לברוח משם, אלא ששכחתי שהדלת נעולה, והמפתח? המפתח אצל הבן זונה.
"הכל בסדר איתה?" רון התיישר ונעץ בי מבט ממושך. ידעתי שהוא לא יכול לזהות אותי, לא כשאני נראית כמו ספיר, ואלוהים יודע כמה שהודיתי למצ'טה באותו רגע.
YOU ARE READING
Dangerous passion
Action"אני במקומך הייתי מתרחק עשרים צעדים אחורה, ומתנצל בפני הגברת." הוא הידק את אחיזתו על צווארי ונעץ בו מבט שהיה יכול להקפיא את הגהינום, "באתי להעביר מסר ממצ'טה, ואני לא נסוג בלי הסחורה" האקדח נשלף במהירות שיא ושניים משומריו כיוונו לעברנו אקדחים טעונים...
