Dangerous passion

פרק 32 - "סמוי"

פרק 32 - "סמוי"

עדן.

"למה?" קול הבס הגברי של עידן מהדהד ברחבי החדר.

"כי אני לא מלשנית" בחרתי להתעסק לחלק הראשון של התשובה שלי, מלטפת בהיסח הדעת את קעקוע הפרפר שמסתיר בחובו את הסיבה האמיתית. כדי שבכל פעם שתחשבי להלשין למנייאק, תזכרי מה עברת פה. כאילו שאני יכולה לשכוח מה קרה שם גם בלי כל האיומים שהשמיע באוזניי.

"את יודעת טוב מאוד למה התכוונתי" ירק.

"זה לא בשבילי הדברים האלה, עידן. זה לא שאני פה מרצון" אלתרתי בתקווה שיקנה את זה.

"לפחות תחשבי על זה, עדן. בחייך, יש לנו פה הזדמנות נדירה לעצור את מצ'טה ולגרום לו לשלם על כל הרע שהוא עשה, זה לא דבר ששווה בעינייך להסתכן בשבילו?"

כדי שבכל פעם שתחשבי להלשין למנייאק, תזכרי מה עברת פה...

"מצטערת, עידן. התשובה שלי היא לא"

הוא נאנח לפני שנעמד וניגש אל הדלת, "לפחות תרשי לי לקחת אותך למקום מסוים היום בערב?"

"איזה מן מקום?" נעצתי בו מבט חושד.

"פשוט תסמכי עליי, עדן." הנהנתי באיטיות, כי כמה נורא זה כבר יכול להיות?

"מתי להיות מוכנה?"

"8 וחצי אני בא לאסוף אותך," פנה לצאת ואז חזר בו והסתובב לעברי, "ועדן? תתלבשי יפה."

"... אתה רשאי לשמור על זכות השתיקה, כל מילה שתגיד עלולה לשמש נגדך בבית המשפט..." הקול של השוטר המשיך להדהד באוזני עוד זמן רב אחרי שעזבו את ביתי בעודם מובילים את אביב האזוק אל הניידת. הוא הסתובב לעברי לפני שנכנס לניידת, "קטנה שלי, אני אוהב אותך. אני לעולם לא אצטער על מה שעשיתי בשבילך"

"תיכנס" אמר השוטר בטון קשוח ואביב נענה לבקשתו וזרק לעברי מבט אחרון מבעד לחלון, לפני שהניידת התחילה לנסוע ולהרחיק אותו ממני. חשבתי לעצמי כמה הגבול בין הערכה לכעס גובר הוא דק. לא האמנתי איך הוא היה מסוגל לעשות דבר כזה, ועוד לומר שהוא לא מצטער. הוא רוצה להסתבך אפילו יותר ממה שהסתבך עד עכשיו? למה ? מה זה ייתן לו?

****

"מה אחי?" אביב ענה לפלאפון הנייד שצלצל בכיסו בלי הפסקה. זה היה סתם עוד יום שבו היה אכול ברגשות אשם על ששוב נפל להימורים, וסיבך בגלל זה את זוהר.

"המשימה שלך מוכנה" עידן אמר בקולו היציב והעמוק.

"מתי להיות שם?"

"8 וחצי, אנחנו נגיע בהמשך."

"סגור"

"ואביב?" הוא החזיר את הנייד לאוזנו, "אתה עומד להיות מופתע, אחי. אני מקווה שאתה מוכן לזה"