פרק 24 – "אהובה מן העבר"
עדן.
מרקו דפק על דלת חדרי בדיוק כשיישרתי את השמלה. זאת הייתה שמלת סטרפלס צהובה בגזרה א-סימטרית, הוספתי לה נעלי עקב בגוון ניוד והנחתי לשיערי השטני להתפזר בגלים רכים על גבי.
"תיכנס" אמרתי בעודי בוחנת את סוגי האיפור שנחו מולי.
זה היה הדבר הטוב היחיד בכל המצב הזה : איציק היה כל כך אובססיבי למשימה שלו שהוא לא חסך בפרטים כדי להפוך אותי לספיר המושלמת.
הארונות היו עמוסים בבגדי נשים אלגנטיים ויוקרתיים ונעלי עקב ממותגות לצד סנדלים שטוחים ושורטים פשוטים עם חולצות טריקו רחבות. הוא רצה שגברי יזכור את ספיר בדיוק כפי שהייתה, לצד הצהרות אופנה יוקרתיות שהיו אמורות להדגיש את השינוי שחל בה במהלך השנים שעברו מאז.
לבסוף החלטתי לא להגזים באיפור, אז שמתי רק אודם ורדרד, מסקרה, סומק ומעט שימר כדי להדגיש את עצמות הלחיים. הוספתי שרשרת ארוכה וכסופה ורק אז הפניתי את מבטי אל עבר מרקו שעמד בכניסה ובהה בי בשתיקה, "היי, אתה בסדר?" שאלתי בכיווץ גבות.
הוא רק הנהן בחיוך קטן, "יפה לך ככה"
כמעט הסמקתי כשמלמלתי בתגובה 'תודה' שקטה.
"נזוז?" שאל והוציא אותנו מהמצב המביך, הנהנתי בעודי לוקחת תיק קלאץ' קטן ומכניסה לתוכו מה שצריך.
****
המועדון היה הומה אנשים בשעה הזאת של הלילה, וכשבחנתי את המקום סביבי יכולתי לראות קבוצות של אנשים מקפיצים שוטים וצוחקים ומדברים בקולי קולות כמנסים לגבור על רעש המוזיקה. ליבי נחמץ בקרבי כשחשבתי על כך שעד לפני כמה חודשים טובים גם אני הייתי חלק מהתמונה הזאת.. כשהסטתי את מבטי הצידה יכולתי לראות אנשים משתוללים על הרחבה, זוגות רוקדים אחד עם השנייה, או קבוצות של חברים שקופצים ונצמדים, זוג אחד באמצע הרחבה משך את עיניי במיוחד. הם עמדו צמוד אחד לשני והבחורה ענטזה לפני הגבר, ידיו עברו על צידי גופה ועיניה נעצמו בזמן שראשה נזרק לאחור וגופה השתחרר בקצב המוזיקה, הם נראו כל כך מאושרים ביחד. וכששפתיו נשקו לצווארה וידיו התהדקו על גבה וירדו מטה אל עבר ישבנה הסטתי את המבט. לא יכולתי לשאת את התמונה הזאת, את הזיכרון של היציאה האחרונה עם אריאל ואת מגע ידיו על גופי. כל כך התגעגעתי אליו, אלוהים. האם הוא אי פעם ידע כמה אהבתי אותו? וכמה נהניתי ממגע ידיו על גופי ומשפתיו על שפתיי ועל חלקי גופי? קיוויתי שכן.
"היי, את בסדר?" הקול של מרקו הקפיץ אותי במקומי ולפתע נזכרתי איפה אני ולמה באתי לפה.
"לא" עניתי בכנות, הוא סיים את השוט שלו לפני שיישר לעברי את מבטו.
YOU ARE READING
Dangerous passion
Action"אני במקומך הייתי מתרחק עשרים צעדים אחורה, ומתנצל בפני הגברת." הוא הידק את אחיזתו על צווארי ונעץ בו מבט שהיה יכול להקפיא את הגהינום, "באתי להעביר מסר ממצ'טה, ואני לא נסוג בלי הסחורה" האקדח נשלף במהירות שיא ושניים משומריו כיוונו לעברנו אקדחים טעונים...
