Dangerous passion

פרק 39 - "שותף"

פרק 39 – "שותף"

עדן.

החיוך נמחק מפנינו, ורוח השטות שנכנסה בעידן נעלמה כלא הייתה. כל התרוממות הרוח שחשנו בעקבות השיחה באוטו, ומה שתכננו לעשות ברגע שניכנס פנימה, נעלמה כלא הייתה, ואת מקומה תפס פחד משתק. אני חושבת שעליי זה ניכר יותר, שפת הגוף שלי התקשחה לפתע והייתי חייבת להחזיק את ברכיי כדי לא להרעיד את רגלי לנוכח המבטים שננעצו בנו, עידן לעומת זאת נראה נינוח לחלוטין, אף שריר לא זע בפניו והמבט הרציני שעלה בעיניו, גרם למצ'טה לנעוץ בו מבט חד. תהיתי לעצמי אם הם שמעו חלק מהשיחה שלנו מחוץ לדלת, אבל ביטלתי את המחשבה מאחר וזכרתי כי עידן דיבר בקול שיועד לאוזניי בלבד.

"מה... בוס, כבוד לראות אותך פה." עידן היה הראשון לשבור את הקרח שנוצר, "אני יכול להביא לך קפה, וויסקי?"

איציק הנהן, "וויסקי. מאיפה באתם?"

"מעקב אחרי גברי." השיב מבלי להניד עפעף, בעודו ניגש לארון המשקאות, מצ'טה הנהן וניצוץ של שנאה נדלק בעיניו כששמע את שמו של אחיו.

"מצאתם כבר את אלה?"

עידן הניד והגיש לו את המשקה הענברי, "עוד לא, אבל אנחנו בדרך הנכונה. עדן פה עושה עבודה מעולה" הצביע לעברי, "ממש מקצוענית" התכווצתי במקומי, ונעצתי בעידן מבטים כלא מבינה מה לעזאזל הוא חושב שהוא עושה. אני בכלל לא במצב לדבר עם עצמי, והוא מביא עליי את המפלצת הזאת.

איציק התרווח במושבו, יד אחת מונחת על מסעד הספה, יד שנייה אוחזת במשקה הקבוע שלו, וקרסול אחד על ברכו השנייה. "מה אתה אומר.." העביר את מבטו עליי, "הוא קנה את השקר הקטן שלך?"

לקחתי נשימה עמוקה והישרתי את מבטי לעברו, מזכירה לעצמי לא לגמגם או לרעוד. איציק ניזון מהפחד, "בלע אותו כמו שצפרדע בולעת זבוב.." אמרתי את מה שחשבתי שהוא יאהב לשמוע, ולשמחתי הוא חייך.

"שכבתם כבר?"

"מה?" החוורתי כולי והתחלתי להשתעל. פקדתי על עצמי לנשום עמוק ולהירגע ; הוא דיבר על גברי. לא עליי ועל עידן.

"אז אני מבין שזה כן?"

"כן" עניתי, "סליחה. המשקה הזה חזק מדי.." אמרתי ונופפתי בכוס שבידי.

איתי גיחך, "זה מים"

"כן... הם היו קרים יותר מדי." תירצתי בעולב והוא בלע את צחוקו כשאיציק נעץ בו מבט זועם.

"הסיפור הזה נגרר לי יותר מדי" אמר, "כמה זמן לדעתך יעבור עד שגברי יעזוב את אלה?"

"מ..מה? אממ... לא יודעת... אני מתכוונת.."

"לפי מה שראיתי היום, זה עומד לקרות בקרוב. הוא ממש באורות מאז שנכנסה בחזרה לחייו..." עידן הציל אותי ברגע האחרון ומבט מרוצה עטף את פניו של איציק, "ידעתי שהוא לא באמת אהב אותה.. הוא לקח אותה ממני כמו שהוא לוקח כל דבר, אבל לא עוד. אלה תחזור אליי בקרוב.." הוא דיבר אבל מבטו היה נעוץ בנקודה כלשהי על החלל מולו, ונראה היה שמדבר כאילו לעצמו.