פרק 30- "סיוט"
**אזהרת טריגר אונס**
עדן.
בלעתי את רוקי באיטיות ופערתי את עיניי בתדהמה בעוד מבטי לא יורד מפניו של עידן.
פי נפתח ונסגר חלופות בניסיון ליצור משפט שלם שלא אגמגם באופן מביך. לא ידעתי למה להתייחס קודם, להצהרה שלו על כך שהוא אוהב אותי, או על העובדה שהוא סוכן סמוי של המשטרה.
"אתה צוחק עליי?" הייתה התגובה היחידה שהצלחתי להפיק מפי.
"אני מבין שזה הרבה לעכל, עדן. ואת גם בטח נסערת.." אמר לבסוף, "אבל אני חייב לדעת אם את איתי. אני צריך להתקדם הלאה עם התכנית הזאת"
"איך.. אבל... אוף, אני לא יודעת בכלל מאיפה להתחיל." קברתי את פניי בין כפות ידיי.
מבטו התרומם כשהבחנו בצל עובר על פנינו, נתקל לבסוף באדם רחב ומזוקן שעבר עם חברו ונעמדו בפינה מרוחקת מאיתנו, הוא התרומם והושיט לי את ידו, "בואי. נמצא מקום שקט לדבר בו" הנהנתי ואחזתי בידו, מניחה לו להוביל אותנו גם הפעם.
****
לא הופתעתי כשהוביל אותי חזרה לדירה שהיינו אמורים לשהות בה יחד, נכנסתי פנימה והוא מיהר לנעול אחרינו את הדלת.
"רוצה לשתות משהו?"
"מים" אמרתי והוא הנהן וניגש למטבח, חוזר אחרי פחות מדקה עם כוס זכוכית גבוהה מלאה במים קרירים. הנהנתי לתודה והוא הסתובב ונעלם במסדרון ואל תוך חדרו. תופפתי באצבעותיי על מסעד הספה וחיזקתי את אחיזתי על הכוס, תוהה לעצמי מה יהיו ההשלכות של הדברים שאני עומדת לשמוע.
בסופו של דבר עידן חזר עם מחשב נייד כסוף של אפל והתקן נייד מחובר.
הוא התיישב לימיני והחל לתקתק במהירות על כל מיני לחצנים במחשב עד שלבסוף נפתחה תיקייה שהכילה כמויות מטורפות של מידע על אנשים שככל הנראה התעסקו עם מצ'טה ולא נשארו בחיים כדי לספר על כך.
"מה... מה זה, עידן?" שאלתי בגבות מכווצות על אף שכבר ניחשתי.
"כל אלה" הוא הצביע אל עבר המסך, "אלה אנשים שהסתבכו עם מצ'טה."
"ולמה אתה מראה לי את זה?"
הוא מיקד את מבטו בפניי, "רוב האנשים פה כבר אינם בין החיים" התעלם משאלתי, "תרדי למטה."
גוללתי את העכבר עד לסוף התיקייה ופערתי את עיניי בתדהמה כשהשם של אחי הופיע על המסך בכתב מודגש אביב גואטה. הקלקתי על השם ועל המסך נגלו אל עיניי תמונות שלו עם זוהר? מה?
YOU ARE READING
Dangerous passion
حركة (أكشن)"אני במקומך הייתי מתרחק עשרים צעדים אחורה, ומתנצל בפני הגברת." הוא הידק את אחיזתו על צווארי ונעץ בו מבט שהיה יכול להקפיא את הגהינום, "באתי להעביר מסר ממצ'טה, ואני לא נסוג בלי הסחורה" האקדח נשלף במהירות שיא ושניים משומריו כיוונו לעברנו אקדחים טעונים...