Dangerous passion

פרק 8 - "נישואי תועלת"

פרק 8 - "נישואי תועלת

גברי.

"אפשר להבין מה לכל הרוחות הייתה ההברזה הארורה הזאת?!" הקול החזק של אבי צועק מבעד לקו ואני מרחיק את הפלאפון מהאוזן בעיוות של פניי, חושב לעצמי שאיזה מזל יש לי שהוא לא לידי, אחרת סביר להניח שעור התוף שלי היה מקבל נזק בלתי הפיך.

"אני מצטער, היה מקרה חירום בדרך, משהו ב-"

"אתה הברזת לי מהפגישה עם אסולין, יש לך מושג בכמה זה עלה לי?! יש לך מושג מזוין כמה הסברים נאלצתי למסור כדי להרגיע את אסולין? גם אתה צריך אותו מרוצה, כדי שבבוא היום הוא יעביר לך את השליטה על האזורים שלו, ובכלל, מארין חיכתה לפגישה הזאת בקוצר רוח, יש לך מושג כמה היא התאכזבה שלא הגעת?"

אני עוצם את עיניי וזורק את ראשי לאחור, הראש מתפוצץ לי ואני תוהה לעצמי כמה זמן עוד אצטרך להשאיר את הפלאפון רחוק מהאוזן, כשהטון שלו יורד בכמה אוקטבות אני מצמיד אותו לאוזן, "אני מצטער, אבא. באמת, אין לי יותר מדי מה להגיד. אתה לימדת אותי תמיד, שבמקרה חירום צריך להתנצל ולחזור לעשות את העבודה. אני רוצה להבין, יש לזה משמעות סלקטיבית? זה כולל את כולם חוץ מאותך ואת השותפים הדפוקים שלך?" אני מתפרץ. אני עייף ועצבני והראש שלי כואב והצעקות שלו הם הדבר האחרון שאני צריך עכשיו.

"תשמור על הפה שלך, גבריאל אמסלם, אל תשכח עם מי אתה מדבר!" הוא נוזף בי בזעם ואני עוצר את התגובה הילדותית של גלגול העיניים שעומדת לצאת ממני בכל רגע, "תאמין לי שאני לא יכול לשכוח, גם אילו רציתי."

"מה מקרה החירום שהיה?"

אני מעיף מבט אל הדלת הסגורה, תוהה לעצמי למה הם מתעכבים שם כבר כל כך הרבה זמן ועונה בהיסח הדעת, "כבר לא רלוונטי"

"מבריז מפגישה עם הכלה שלו בשביל משהו לא רלוונטי..." האיפוק נשמע היטב בקולו, "בחיי, גבריאל, יש לך מזל מאלוהים שאתה לא פה לידי עכשיו, אחרת הייתי הורג אותך..."

"גברי" אני מתקן אותו, חושב לעצמי שאם הוא גם ככה עצבני עוד מילה לא תוסיף....

"מחר ב8 בערב תהיה כאן, אתה תאסוף אותה מהבית של אבא שלה, ותהיה מתוק יותר מתותים בקרמל, אתה מבין?"

"תותים בקרמל זה אני, אבא..." אני מסנן בציניות.

"אחרי הפגישה נתכנן אחת נוספת עם ההורים שלה ועם אמא ונקבע תאריך לחתונה."

אני מגחך במורת רוח, "אני מצטער, פשוט נדמה לי שהתבלבלת במאה... עד כמה שידוע לי, במאה ה-21 ועוד ב2017, הזכות להחליט עם מי להתחתן שייכת לי, לא לך. אבל תודה על הניסיון..."