Dangerous passion

פרק 11 - "מסר ממצ'טה"

פרק 11 - "מסר ממצ'טה"

זוהר.

כמה שעות קודם:

אחרי שגברי יצא לדייט שלו, הצלחתי להתהפך במיטה על הצד הבריא, השינה הייתה ממני והלאה מאחר והכדורים שנטלתי כדי להקל על הכאבים הרדימו אותי כהוגן. חזרתי לשכב על הגב, וההתכווצויות בבטן הפכו למורגשות פתאום, הצטערתי שאני לא יכולה להתהפך על הבטן כדי להקל על עצמי מעט בלי התרופות.

קודם לכן אחת המשרתות נכנסה לפה והציעה לי עזרה במקלחת, אך סירבתי בנימוס. היא הנהנה בחיוך מבין והציעה רק לשים שקית מעל התחבושות למקרה שאחליט להתקלח לבד. היא עודדה אותי לקום ולנסות להסתובב קצת בחדר, עזרה לי להתייצב כשסחרחורת חדה תקפה אותי מאחר ושכבתי שעות ארוכות מבלי לזוז, הרגליים שלי היו חלשות אבל תודה לאל הצלחתי לעמוד, מאחר והפגיעה לא הייתה רצינית כמו שחשבתי באותו רגע, ההחלמה הייתה קלה בהרבה משחשבתי, זאת בתוספת הטיפול המסור של גברי. גברי. המצפון תקף אותי במלוא עוצמתו כשנזכרתי איך התנפלתי עליו כמה שעות קודם. המסכן רק מנסה לעזור לי ואני מתנהגת כמו מטומטמת פעם אחרי פעם.

אני מתרוממת בזהירות מהמיטה, מעווה את פניי בכאב אבל מצליחה לעמוד במהירות יחסית. צועדת באיטיות אל הדלת הלבנה המובילה אל המקלחת, אני מניחה את ידי על הידית ונושמת עמוק, מכינה את עצמי לפגוש במפלצת מול המראה. הדלת נפתחת בחריקה שקטה, אמבטיה מפוארת ניצבת באמצע החדר על רגליים משיש מוזהב, דוש ענק עם כמה כיווני פתיחה ניצב בפינה מסודרת בתוך מקלחון ולעזאזל, אפילו השירותים פה נראה כאילו נשלף מתוך מגזין יוקרה.

כשעיניי מתרוממות למראה אני נרתעת לאחור בבהלה. אלוהים שבשמיים תעיר אותי. שיערי מזכיר קש, האיפור נמרח על פניי ושקיות שחורות ובולטות עיטרו את פניי, איזה זין. אני לא פאקינג מאמינה שגברי ראה אותי ככה. אלוהים ישמור, זה לא שקודם הייתי מקפידה ממש על הופעה חיצונית, אבל אף פעם, בחיים, מעולם לא נראתי מפחידה כל כך. אלוהים, פלא שהוא יצא לדייט?? הוא בטח רצה לנשום אוויר נקי, למה לדברים שיצאו מהגוף שלי אי אפשר לקשר את המילה נקי.

הלוואי שיכולתי להתפנק קצת באמבטיה. אבל לא העזתי לעשות את זה, עכשיו במצבי, עם הדברים שיוצאים לי מהגוף לא כדאי שאשב בשום מקום.

אז התפשטתי באיטיות ונכנסתי לתוך המקלחון, פותחת את זרם המים ונכנסת תחתם בזהירות. ההרגשה היא אלוהית. אלוהים, תזכירו לי למה לא עשיתי את זה עד עכשיו? אני מרימה את ראשי למעלה, נותנת לזרם הנעים לשטוף מעלי את כל הסירחון של הימים האחרונים, ואז אני חופפת את שיערי בשמפו יוקרתי עם ריח אלוהי של חברה שאני לא מכירה, חופפת פעם נוספת ואז שמה מרכך, מסבנת את גופי עם תחליב רחצה בניחוח מאסק וניל ומתעכבת על מקומות רגישים, ואז עומדת בלי תנועה דקות ארוכות, מתמסרת למגע המים על גופי ולריח הנעים שעכשיו אופף את המקלחת, לאחר עשר דקות אני סוגרת את המים ומגלה מגבת נקייה מקופלת על השיש, חבילת טמפונים סגורה וחבילת פדים של אולוויז עם 6 טיפות. כבר אמרתי כמה הוא מדהים? הלב שלי נצבט כשהבנתי כמה הוא טרח עבורי, ואיזה כפוית טובה מחורבנת יצאתי. אבל איך עוד יכולתי להגיב? אני לא אסלח לעצמי אם יקרה לו משהו בגללי.