Too Beautiful for you

פרק 8

~פלשבק נ.מ דילן~
התלבשתי והתחלתי לחפש משהו מעניין לראות בטלוויזיה ושמעתי רעש מוזר מהמקלחת.
"מה קרה?!" שאלתי ונכנסתי בלחץ וראיתי את נועה רדומה באמבטיה (היה הרבה קצף ככה שלא ראיתי כלום) והפלאפון שלה נפל לאמבטיה.
"מי נרדם באמבטיה עכשיו קמנו .." נאנחתי והתחלתי לחפש את הפלאפון שלה ובטעות נגעתי לה ברגל והיא התעוררה והסתכלה עליי "זה לא מה שזה נראה לך" אמרתי והיא לא קלטה עד שהיא הסתכלה על עצמה ועליי ודפקה צרחה של החיים.
"סוטה!! מה אתה נכנס לי למקלחת?!"  צעקה וחיפשה את המגבת שלה.
"קחי את החולצה שלי" אמרתי שראיתי שהמגבת שלה בחדר והורדתי את החולצה.
"למה שאני אקח את החולצה שלך?! תביא לי את המגבת עכשיו" אמרה והתחילה להשפריץ עליי מים.
"בסדר רגע" אמרתי והבאתי לה.
"תסתובב אולי?!" אמרה ויצאתי לחדר שלי והיא שכחה את הבגדים שלה בחדר שלי.
"שכחתי גם את ה-" אמרתי והיא בדיוק שמה את המגבת והיא הסתכלה עליי וצרחה שוב.
"אידיוט!!!" צעקה עליי בחוזקה והעיפה אותי מהמקלחת והתחילה לזרוק עליי חפצים.
~סוף פלשבק~
אמרתי לכולם וליאל נתנה לי סטירה.
"סוטה" אמרה ויצאה מהחדר וליהי נתנה לי מיד אחריה סטירה בלחי השנייה.
"תתבייש לך" אמרה ויצאה אחריה.
"אחי אם רצית להיות עם נועה, די הרסת את זה" אמר הארי וטפח לי על הכתף.
-נ.מ ליאל-
אאו שורף לי ממש המצח בגלל הנעל הזאת והרגשתי משהו קר  על המצח שלי והסתובבתי לראות מי זה וזה היה ליאם.
"זה מדבקה מיוחדת ששמים לפציעות, זה יעזור לך" אמר.
"לא זכור לי שביקשתי עזרה" אמרתי בכעס, מה יש לי אני לא כזאת!.
"את כועסת עליי או משהו?" שאל.
"לא למה לי?" אמרתי בטון כועס.
"אז למה את לא רוצה שאעזור לך?" שאל ליאם בטון חשוד.
"כי אני לא צריכה עזרה, אתה יכול לעזור לליהי או למי שאתה רוצה זה לא אכפת לי" אמרתי וואו, יצאתי כמו בחורה קנאית.
"או אני רואה עכשיו, את מקנאה" אמר בטון שטותי התחיל להתקרב אליי.
"למה נראה לך?!" אמרתי והתחלתי להתרחק ממנו.
"אז למה את לא מסתכלת עליי?" שאל והמשיך להתקדם ונדפקתי בקיר והוא הניח את שתי ידיו בשני צדי הקיר כך שלא יכולתי לברוח לשום מקום.
"אני כן" שיקרתי והוא הסתכל לי לתוך העיניים.
"אז תודי שאת מקנאה" אמר ליאם.
"אבל אני לא" אמרתי.
"אם לא אז אני" אמר וקטע את עצמו.
"אתה מה? תרביץ לי?" שאלתי.
"אני יעשה את זה" אמר ונישק אותי והייתי בשוק והוא התנתק ממני והלך בחיוך.
מה זה? הלב שלי פועם במהירות לא לא אין סיכוי שהתאהבתי בו לא.
-נ.מ ליהי-
ליאם נישק את ליאל, טוב זה היה בלתי נמנע אחרי הכל.., אני מרגישה אכזבה פתאום יכול להיות שאני מאוהבת בליאם?, האמיתי והסתובבתי ולהפתעתי ראיתי את הארי.
"מה אתה עושה כאן?" שאלתי והוא ראה את ליאל וליאם ותפס ביד שלי.
"בואי נלך" אמר.
"לאן?" שאלתי.
"לעשות כיף" אמר הארי.
"למה עכשיו?" שאלתי.
"אני בבוקר נגעתי בנקודה רגישה אצלך, אז תסתכלי על זה בתור פיצוי ממני טוב?" שאל בחיוך.
"בסדר אבל אתה חייב להחזיק אל היד שלי ככה?" שאלתי והוא להפתעתי חיזק את האחיזה שלו.
"כן, זה כיף" אמר וחייך אליי והחזרתי לו חיוך ויצאנו החוצה לכיוון האופנוע שלו.
"אין סיכוי שאני עולה על זה" אמרתי.
"בטח שיש קחי קסדה" אמר הארי והניח את הקסדה על הראש שלי.
"יכולתי לעשות את זה לבד" אמרתי ועליית מאחוריו והוא הניח את ידיי סביב המותניים שלו.
"תחזיקי חזק" אמר הארי והתחלנו ליסוע.
-נ.מ  X-
"אדוני, הם יצאו עכשיו מהבית" אמרה אמילי.
"כל השלושה שם?" שאלתי.
"חוששני שכן, ובנוסף נראה שמתפתח אצלם קשרים רומנטיים" אמרה אמילי.
"אני רואה, אין לי ברירה לסדרי פגישה עם הגברת הזאת אני צריך לדבר איתה" אמרתי ונתתי לה אל המסמכים.
"אתה בטוח שאתה רוצה לדבר איתה?" שאלה אמילי.
"כן ותשלחי לה את הקופסא הזאת עכשיו" אמרתי והיא יצאה מהרכב ונסעתי משם, אני מקווה שזה יעזור לה..
-נ.מ נועה-
אני עדיין עצבנית, אפילו לא יבשתי את השיער שלי וישר החלפתי לפיגמה והיה תקתוק בדלת וראיתי בחורה עם קוקו ומשקפי שמש.
"את נועה?" שאלה.
"כן" אמרתי.
"זה משלוח בשבילך" אמרה ויצאה משם.
"איך היא יודעת שאני גרה כאן?" שאלתי את עצמי וחשבתי בסלון ופתחתי את הקופסא והיה שם קופסא של תכשיטים סגורה, תיבת נגינה ומכתב.
"מה זה?" שאלתי והוצאתי את הכל משם ופתחתי את הקופסא וראיתי שרשרת, שרשרת שנראית כמו המנעול זהוב מה זה?, הרגשתי לחץ בחזה ופתחתי את המכתב והתחלתי לקרוא.
"אם את רוצה להיזכר בעבר שלך, תפתחי את המנעול" היה רשום.
"העבר שלי?" שאלתי את עצמי ובאתי לנסות לפרוץ את המנעול ודילן התפרץ.
"נועה השרשרת שלך" אמר והכנסתי את המנעול למכנס ודרכתי בטעות על תיבת הנגינה.
"מה זה?" שאל.
"מישהי הביאה לי את ז-" אמרתי ונקטעתי ששמעתי את המנגינה הזאת.
"המנגינה הזאת.." מילמל דילן ואני הרגשתי את הראש שלי מתחיל לכאוב ונפלתי לאחור והכל החשיך.