Too Beautiful for you

פרק 31

"סבבה, יש לנו על מה לדבר אחרי שאמא מהבית חולים הארור הזה" אמרה נועה וצחקנו ויצאנו מהחדר שלה.
"אתה יכול להיכנס לאבר בוי" אמרתי והוא נכנס לחדר שלה.
"איך את" אמר הארי ופשוט חיבקתי אותו.
"אתה יכול לחבק אותי ממש ממש חזק?" אמרתי והוא חיבק אותי.
"אני בסדר, אפשר להגיד שלמה, עכשיו אני יודעת שמה שקרה לאחותי, לא היה תאונה אלה רצח, והמנוול הזה יבלה הרבה שנים מאחורי הסורגים, זה מרגיע אותי, אני מרגישה שאחותי תוכל לנוח בשלום" אמרתי לו והוא ליטף את הראש שלי.
"אני בטוח" אמר וחיבקתי אותו שוב.
"את חושבת שנוכל להתחיל מחדש?" שאל הארי משום מקום.
"מה?" אמרתי.
"היום הבנתי שאין לנו טעם להיתקע בעבר, ואנחנו צריכים להתמקד בהווה ובעתיד, ואני אהבתי אותך, אני יאהב אותך ואני אוהב אותך, אני רוצה שנהיה ביחד" אמר הארי ונתתי לו נשיקה בשפתיים.
"זה עונה לך על השאלה?" אמרתי.
"אחרי הנאום שדפקתי את יכולה לזרוק אני אוהבת אותך את יודעת קטן כזה לא יזיק" אמר וצחקתי.
"אני אוהבת אותך הארי, מרוצה?" אמרתי והוא נישק אותי.
"מאוד" אמר וחיבק אותי ונשמעו מחיאות כפיים.
"וואוו זה היה רומנטי" אמרה ליאל.
"איזה קטישיים אתם איכס" אמר ליאם.
"לא למה אתה, ליאל היא האהבה הגדולה של חיי לקקן" אמר הארי וצחקנו.
"אני אמרתי מה שנכון" אמר ליאם וליאל הסמיקה ונתנה לו בעיטה.
"תפסיק להיות מביך" אמרה.
"אוו ליאלי מובכת" אמרתי.
"סתמי" אמרה ליאל וצחקנו.
"נשארו עכשיו עוד זוג אחד" אמר הארי וכולנו ניסינו לצוטט מבעד לדלת, אל תשפטו אותנו, זה מסקרן.

-נ.מ נועה-
"היי" אמר דילן.
"היי" אמרתי.
"איך את מרגישה?" שאל.
"אני בסדר באמת, אבל דילן אני רוצה לבקש ממך סליח-" באתי להגיד והוא סתם לי את הפה.
"אני אכעס עלייך אם תגידי את זה" אמר דילן.
"אבל אני באמת רוצה להגיד את זה" אמרתי והסתכלתי על השמיכה.
"אם את רוצה לעשות משהו בשבילי אז תפתחי את זה" אמר דילן והביא לי את המנעול ההוא שפותח את מה שיש בתיליון ההוא.
"זה לא מה שלא רצית שאפתח פעם?" אמרתי.
"כן, אבל היום אני בטוח שזה בסדר" אמר דילן והורדתי את השרשרת שלי ופתחתי את המנעול הזה ובפנים היה מפתח קטן.
"בשביל מה המפתחון הזה?" שאלתי.
"בשביל זה" אמר והוציא מהתיק שלו את קופסת הנגינה שקיבלתי.
"מה?" אמרתי.
"יש מאחור מקום שצריך לפתוח עם המפתח הזה, תפתחי את המגירה ההיא" אמר דילן ופתחתי את המגירה הקטנה ההיא והיה שם פתק.
"מה זה?" שאלתי.
"זה הסכם שאת ואני עשינו בפעם האחרונה שנפגשנו עם האמהות שלנו" אמר דילן והיה כתוב בו שאנחנו מבטיחים שנגדל אנחנו ננשא, אני זוכרת את זה, היינו קטנים וזה גם היה נשיקה הראשונה שלנו וחייכתי אליו וכשהפכתי את הדף והיה כתוב משהו.
"אנחנו מאחלות לכם שיקרה מה שיקרה תהיו מאושרים ביחד" וזיהיתי ישר את הכתב של אמא שלי וחיבקתי את דילן.
"תודה לך באמת" אמרתי.
"ויש לי משהו להביא לך אז תעצמי עיניים" אמר ועצמתי עיניים.
"את יכולה לפתוח עכשיו" אמר ופקחתי אותן וראיתי טבעת יפהפיה מולי.
"מה זה מאיפה זה?" אמרתי.
"זה היה של אמא שלי פעם, היא נתנה לי את זה אחרי שאת ואבא שלך עזבתם, היא אמרה לי לתת את זה לך, אז זה שייך לך" אמר דילן ושם את הטבעת על האצבע שלי שהתאימה בשלמות.
"איזה יופי, היא מתאימה לך" אמר בחיוך.
"דילן" אמרתי.
"מה?" אמר.
"אני אוהבת אותך" אמרתי.
"גם אני" הוא אמר לי.
"אנחנו לא חייבים להינשא ישר, אני יודע, אבל גם מבלי שרצינו, היינו מאורסים כבר" אמר בגיחוך.
"צודק" אמרתי בגיחוך והסתכלתי על הטבעת.
"תודה באמת" אמרתי ונתתי לו נשיקה מהירה והיה קונפטי.
"וואווווו מזל טוב" כולם נכנסו לחדר עם בלונים ופרחים.
"מה אתם עושים הרסתם את הרגע שלנו" אמר דילן.
"תירגע כבר, רצינו להפתיע אותכם והצלחנו" אמר כריס.
"כן זה בשבילך יפה" אמר לוק.
"תודה לוק, וסליחה" אמרתי לו, בכל זאת הוא היה מאוהב בי.
"זה בסדר, זה היה קרב אבוד לא?" אמר לוק.
"סוף סוף הבנת את זה" אמר דילן ונתתי לו מכה בבטן.
"עוד תמצא את הבחורה שאתה מחפש" אמרתי ונתתי לו חיבוק.
"יהיה לי קשה להתרגל לעבודה שנהיה ידידים" אמר לוק באנחה וחיבק אותי בחזרה.
"תתמודד" אמר דילן.
"תרגע יקנאי" אמרה ליאל וכולנו צחקנו.
"אני רואה שאתם במצב טוב" הגיע הרופא.
"מה שלום אבא שלי?" שאלתי את הרופא.
"הוא בסדר, הוא יכול להשתחרר וגם את הוא הלך לחתום על כמה מסמכים והוא יבוא לקחת אותך" אמר הרופא.
"הבאנו לך גם בגדים להחלפה" אמרה ליהי.
"תודה" אמרתי.
"את צריכה להיזהר במצבך" אמר הרופא.
"במצבי? על מה אתה מדבר?" שאלתי.
"אה את לא יודעת לפי בדיקות הדם שלך אפשר לראות שאת בה-" הרופא בא להגיד משהו ואבא שלי נכנס בדלת.
"אבא" אמרתי וניתקתי את עצמי מכל המכשירים והמחטים וקפצתי לחיבוק על אבא שלי.
"ילדה שלי אני שמח שאת בסדר יפה שלי, הייתי מת אם הייתי מאבד את הבת היחידה שלי" אמר אבא.
"גם אני דאגתי לך מאוד אבא" אמרתי.
"טוב בואו נלך הביתה ארגנו בשבילך מסיבה מדהימה אז את צריכה להתארגן" אמר אבא.
"אל תדאג רם, תשאיר לנו את הארגונים" אמרה ליהי.
"אני סומך עליכן, קדימה בואו נלך הביתה כבר יומיים אנחנו במקום הזה" אמר אבי וכולנו יצאנו משם.
"ביי" אמרתי לרופא אחרי שהחלפתי בגדים.
"טוב רק תיזהרי אני מאמין שניפגש עוד חודש חודשיים" אמר הרופא.
"למה?" שאלתי.
"גם אסור לך לשתות אלכוהול ולא להשתמש באקמולים או משככי כאבים" אמר הרופא.
"ואני אשאל שוב, למה?" אמרתי.
"מה זאת אומרת למה? כמו שאמרתי לך מקודם את בה-" אמר הרופא והדלת נפתחה.
"נועה אבא שלך מנג'ס לנו בואי כבר" אמרה ליאל ומשכה אותי משם.
"אבל רגע" אמרתי לה והרופא צחק.
"תשמרי על עצמך, ואל תשכחי מה אמרתי לך" אמר הרופא.
"אוקיי תודה" אמרתי.
"מה הוא רצה?" שאלה ליאל.
"לא הבנתי בעצמי, הוא אמר לי לא לשתות אלכוהול או להשתמש באקמולים או בסוג של כדור כל שהוא" אמרתי.
"מוזר למה?" שאלה ליאל.
"לא יודעת אולי בגלל מה שקרה לי בחיים אנערף" אמרתי.
"כן, יש מצב, טוב בואי נלך" אמרה ליאל וצחקנו וכבר הגיעה הלילה והיה חגיגה ענקית בוילה של אדון אלון, אבא של דילן היות ואנחנו עדיין בחול.
"זהו עכשיו קצת אודם וסיימתי תראי איזה מושלמות עשיתי אתכן" אמרה ליהי.
"ראית את עצמך יפצצה" אמרתי לה.
"וואי איזה מרגש זה אני מרגישה שעברנו כל כך הרבה בשנתיים שלוש האחרונים, ומכאן והלאה יהיה לנו טוב" אמרה ליאל.
"כן, הלילה לא נשאר בתולות" אמרה ליהי ונתנו לה מכה ביד.
"סתומה" אמרתי לה.
"קל לך לדבר המשתוללת הראשית כאן" אמרה ליאל.
"ששש לא מדברים על זה אם אבא שלי ישמע את זה אני מתה הבנתן?" אמרתי.
"תרגעי לחץ אנחנו יודעות" אמרה ליהי וכאבה לי הבטן.
"את בסדר?" שאלה ליאל.
"כן אני רעבה מתה" אמרתי.
"טוב בואו נרד כבר, בטח מחכים לנו למטה" אמרה ליהי, ולבשנו את זה.
ירדנו במדרגות וראינו את ההורים שלנו ביחד מדברים בינם לבין עצמם.
"אבא" אמרתי וחיבקתי אותו.
"נועה, איזה ילדה יפה גדלת להיות" אמרה אמא של ליאל.
"תודה" אמרתי.
"אמא מה את עושה פה?" שאלה ליאל.
"אסור לי לראות את הבת שלי?" שאלה אמה וחיבקה אותה.
"עשיתי את זה בשביל להגן עליך את מבינה את זה נכון?" שאלה.
"כן, תודה אמא" אמרה ליאל וחיבקה אותה.
"איפה החברה היפה שלי" אמר דילן וחיבק אותי מאחור.
"כאן איפה אני יכולה להיות" אמרתי ונתתי לו נשיקה מהירה בשפתיים ואבא שלי השתעל.
"אה נכון אופס" אמרתי.
"אני שמח שאתם ביחד אבל, טוב לראות שהבת שלי מאושרת, אני לא רוצה להישמע מאיים אבל אני מקווה שאתה יודע מה יקרה לך אם תגרום לבת שלי לבכות" אמר אבא שלי.
"אל תדאג אני יודע, אני אשמור עליה" אמר דילן.
"איזה חם קשוח יש לך הא דילן?" אמר הארי שהגיע עם ליהי.
"גם לך" אמר ירון (אבא של ליהי ואחיו התאום של אלון, אבא של דילן).
"כבר הרבה זמן אח" אמר לו אלון וחיבק אותו.
"אני בשוק שאנחנו בני דודים שלא ידעו על קיומם של האחד על השני" אמרה ליהי לדילן.
"כן, אני גם" אמר.
"איזה יופי שכולנו ביחד" אמר נייל.
"בואו נרים כוסית" אמר לוק שבא עם לואי והם החזיקו כוסות ובקבוק שמפניה.
"לא להשתגע עם האלכוהול" אמר אבי.
"תרגע אבא" אמרתי ולקחתי כוס.
"לחיים" אמרנו כולם ושבאתי לשתות ליאל לקחה לי את הכוס.
"היי באתי לשתות את זה" אמרתי.
"הרופא אמר לך שלא לשתות אלכוהול נכון?" אמרה ליאל.
"למה?" שאל דילן.
"אין לי מושג, אוף, כוס אחת" אמרתי לה בהתחננות.
"אם הרופא אמר שלא אז יש סיבה מוצדקת יפה, היום אסור לך" אמר דילן.