Too Beautiful for you

פרק 26

-נ.מ ליאל-
התעוררתי וראיתי את ליאם יוצא מהבית במהירות, מה יש לו? שתיתי קפה ונועה ירדה במדרגות במהירות כאילו היא עשתה משהו רע.
"היי נועה? הכל בסדר?" שאלתי אותה והיא נבהלה קצת.
"כן, הכל מצויין, יאללה הולכים?" אמרה נועה.
"כן צריך לחכות לליהי" אמרתי לה.
"יאללה אני אלך להביא אותה" אמרה נועה במהירות.
"חכי שנייה נועה" אמרתי והלכתי אחריה וזה היה מאוחר כי היא פתחה את הדלת של ליהי וראינו אותה ישנה את הארי ישן בישיבה על הרצפה שהוא מחזיק לה את היד.
"איזה חמודים" אמרה נועה.
"כן, קומו זוג יונים" אמרתי וניסיתי להעיר אותם והם פשוט לא קמו ואז מישהו נכנס בדלת ואני ונועה הסתובבנו וראינו מישהי אחת היפות היא הייתה נראית כמו דוגמנית והיא הסתכלה במבט מזועזע על הארי וליהי, יש מצב שהיא? ואז נשמעה קול של הסטירה שהיא נתנה להארי מה שגם העיר אותו משנתו.
"איך אתה לא מתבייש? אחרי שנה של זוגיות אתה מעז לבגוד בי שבוע לפני הנישואין שלנו? ועוד עם מופקרת כמוהה?!" צעקה הארוסה של הארי.
"תסלחי לי חמודה אבל את לא תקראי לחברה שלנו ככה הבנת?" אמרה לה נועה.
"כאילו שאתן שונות ממנה, כלבות שכמותכן, גנבות ארוסים חצופות, ברור איך לא תהיו חברות של החסרת בושה הזאת, האחת ששכבה עם הארוס של סופיה והשנייה שהסיטה את ארוסה של ליה נגדה והוא השפיל אותה מול כל המדינה" אמרה ארי ונועה נתנה לה סטירה.
"תקשיבי לי טוב סתומה אחת אליי את לא תדברי ככה, ואין לך שום זכות להתערב בחיי הפרטיים הבנת?" אמרה נועה בכעס.
"רגע נועה את ודילן?" שאלתי את נועה.
"זה נראה לך מה שחשוב עכשיו? לא שמעת מה ליאם עשה?" אמרה נועה שהצליחה להעביר נושא, אבל לא סיימנו את השיחה שלנו.
"את ואני הולכים לדבר" אמר הארי ומשך את ארי בכוח מהחדר של ליהי.
"המשוגעת הזאת" אמרה נועה.
"אל תנסי לברוח גברת, תגידי את האמת, מה את ודילן עשיתם הא?" שאלה ליהי וכולנו הפנינו את מבטינו אל נועה.
"זה מסוג הדברים שאת יודעת זורמים" אמרה נועה.
"איך את יכולה להגיד דבר כזה העיקר שיחקת אותה השמרנית מבין שלושתנו" אמרה ליהי יורדת עליי.
"את יכולה להפסיק לדבר אליי ככה אני מרגישה מספיק גרוע בגלל זה את חושבת שרציתי לעשות את זה? זה פשוט קרה ואני יודעת שאני שונאת אותו, אבל אני לא יודעת, הוא נישק אותי וזה זרם, אני בחורה חרא אני יודעת את זה כבר" אמרתי והתיישבתי על הרצפה.
"את לא, אני מצטערת נונה" אמרה ליהי.
"כן גם אני" אמרה ליאל.
"גם אני מצטערת, הייתי צריכה לספר לכן מוקדם יותר" אמרתי.
"ואיך את מרגישה כואב לך?" שאלה ליהי.
"לקחתי אקמול, זה יעבור" אמרתי.
"ומה את הולכת לעשות עם דילן?" שאלה ליאל.
"אני עדיין לא יודעת הוא הציע לי נישואין אבל אני צעירה מדי מכדי להינשא" אמרתי.
"סטופ מה?!" אמרו שתיהן וסיפרתי להם את הכל מההתחלה.
"מה את רוצה לעשות?" שאלה ליאל.
"לא יודעת הכל עדיין מבלבל מאוד, אני צריכה קצת זמן לחשוב לבדי מה אני רוצה לעשות" אמרתי באנחה.
"רגע מה היא אמרה על ליאם ליאל?" שאלה ליהי.
"אין לי מושג אבל זה לא מעניין אותי אנחנו צריכות ללכת עכשיו וזה מה שחשוב"  אמרה ליאל ובאה לצאת מהדלת עד שמלא צלמי פפרצי עמדו בפתח הבית שלהם.
"זאת ליאל, ליאל תעני לנו על כמה שאלות" מלא צלמים החלו להתקיף את ליאל בשאלות וצילומים ובינהם נכנסה ליה הארוסה של ליאם וליאם אחריה.
"חתיכת כלבה איך את מעזה, היא צעקה על ליאל והחלה למשוך לה בשיער והן התחילו לריב מכות.
"קדימה ליאל תחטיפי לה" אמרתי מעודדת אותה.
"זה לא הזמן לחמם אותה נועה צריך להפריד בינהן, אבל בואי נכניס את הריב הזה לבית" אמרה ליהי ומשכנו את שתיהן לתוך הבית וליאם נעל את הדלת.
-נ.מ ליאל-
"די ליאל תרגעי" אמרה ליהי אחרי שהפרידה אותי מליה הסתומה הזאת.
"אני אהרוג אותה תעזבי אותי את" אמרה ליה לנועה.
"תסתמי כי את לא נמצאת ברחוב, מה את חושבת שאת עושה תוקפת ככה אנשים בלי סיבה מוצדקת" אמרה נועה.
"זה בדיוק מה שאת עושה נועה" לי ולליהי עברה את אותה המחשבה אבל החלטנו שלא להגיד אותה בשביל למנוע בעיה נוספת.
"ליה בקשתי ממך שנדבר בצורה מכובדת ופתוחה ואת לא רוצה להקשיב" אמר ליאם.
"אל תשחק אותה ליאם, אני יודעת מה אתה רוצה להגיד לי כבר" אמרה ליה וראיתי את הדמעות מתחילות לזלוג מעיניה.
"ליה" אמר ליאם והיא קטעה אותו.
"לא ליאם, תן לי לדבר, אני יודעת כבר שאתה רוצה לעזוב אותי, אני רואה לך את זה בעיניים אני לא סתומה, מאז תחילת הקשר שלנו, אתה ברגשות מעורבים לגבי, לא אהבת אותי ברצינות, לא אתה בכלל לא אהבת אותי" אמרה ליה.
"תני לי שנייה להסביר-" אמר ליאם והיא קטעה אותי.
"זאת האמת לא? אתה לא היית מאוהב בי אני רואה איך אתה מסתכל על ליאל, במבט שבחיים לא הסתכלת עליי" אמרה ליה בבכי ונשמה עמוק.
"למה רצית להתחתן איתי בכלל? אם בכלל לא אהבת אותי בשביל מה הצעת לי נישואין? בשביל מה כל ההצגה הזאת, בשבילך זה הי משחק אולי אבל בשבילי זה היה אמיתי, אני באמת אהבתי אותך" אמרה ליה והשפלתי מבט.
"אני מצטערת, סליחה" אמרתי ועליתי לעליית הגג לנשום אוויר צח, לא חשבתי על זה בכלל, שיש עוד בן אדם שסובל בדיוק או יותר ממני, אני לא אוהבת אותה אבל אני יכולה להבין אותה, היא לא בכתה סתם, היא באמת אהבה את ליאם.. מה לעשות?
"ליאל" ליאם הגיע מאחוריי.
"כן?" אמרתי.
"אנחנו יכולים לדבר במקום שקט, רק שנינו?" אמר ליאם.
"חשבתי שתגיד את זה" אמרתי והלכתי איתו לחוף, זה המקום השקט והרגוע ביותר שיש כאן, ועוד בלילה, הנוף מושלם באמת כל הכוכבים מנצנצים על פני המים, זה יפהפה.
"עכשיו שאני חושבת על זה, הייתי מאוד אגואיסטית" אמרתי.
"למה?" אמר ליאם.
"כי חשבתי רק על האושר של עצמי ועל השמחה שתהיה לי איתך" אמרתי בכנות.
"מותר לך להיות קצת אנוכית" אמר ליאם.
"ומה אני יעשה עם רגשות האשם?" אמרתי והסתכלתי עליו.
"אם אסכים לחזור אליך, ונהיה יחד בזמן שליה תסבול, איך נוכל להיות מאושרים?" אמרתי.
"אחרי שעזבת, ליה הייתה שם איתי, נהנתי איתה והצלחתי להתגבר על הדיכאון והכאב שהיה לי כשעזבת, ולא אשקר לך אני אהבתי אותה" אמר ליאם וזה הרגיש כמו צביטה חזקה בלב.
"אז אתה צריך לחזור אליה" אמרתי.