-נ.מ נועה-
"אני לא מאמינה" אמרה סופיה וברחה משם.
"לך אליה כבר מעצבן" אמרתי והוא קופץ כמו קופיף.
"אני אחזור" אמר וחייך אליי והחזרתי לו חיוך.
ירדתי לסלון לקחת לי איזה חטיף או משהו שהתחשק לי, וראיתי את ליאל בסלון. אני ידעתי שאני לא יכולה להסתיר ממנה כלום כי היא קוראת אותי כמו קלף פתוח.
"ליאל קרה משהו חמור" אמרתי.
"מה קרה?" שאלה.
"צלם פפרצי צילם אותי ואת דילן מתנשקים כרגע במרפסת" אמרתי.
"מה?!, אומייגאד" אמרה ליאל והתחילה לצחוק.
"זה לא מצחיק" אמרתי וחשבתי בספא לידה.
"את מתכוונת לסלוח לו?" שאלה ליאל.
"לא יודעת, מצד אחד אני ממש רוצה לסלוח לו כי אני עדיין אוהבת אותו וגם מה שקרה עם סופיה זה רק לטובה, אבל אני לא סומכת עליו מספיק מבינה?" אמרתי לה.
"זהו גם לי קורה אותו דבר עם ליאם" אמרה ליאל.
"לא יודעת אני צריכה לחשוב על זה, דרך אגב איפה ליהי?" אמרתי.
"מוזר אני אתקשר אליה" אמרה ליאל.
-נ.מ ליהי-
"תודה שליווית אותי הביתה, אנחנו שכנים שוב" אמרתי.
"כן.." אמר הארי.
"טוב להתראות" אמרתי והוא עצר אותי מללכת.
"אני מצטער, באמת" אמר הארי.
"אין כבר מה לעשות, אתה מאורס הארי" אמרתי.
"אני יודע, אבל" אמר הארי וקטעתי אותו.
"אבל כלום, מצטערת אבל אני רוצה ללכת לבית שלי, ביי" אמרתי והלכתי לבית ואיך שנכנסתי נועה וליאל היו לי מול הפנים.
"מה זה?" אמרתי.
"מה עשית?" שאלה ליאל.
"כלום" אמרתי.
"אז למה את כולך רטובה כאילו עשית מקלחת עם בגדים?" אמרה נועה.
"הארי זרק לי את השרשרת לים אבל לא בא לי להיזכר בזה" אמרתי.
"טוב בואו נפסיק לדבר עליהם זה מרגיז אותי" אמרה ליאל.
"בואו נכין משהו לאכול" אמרתי ונכנסנו למטבח.
"טוב מה נכין?" שאלתי.
"ספגטי בולונז?" אמרה ליאל והסכמנו.
-נ.מ הארי-
"מה קורה אחי?" שאל ליאם.
"פעם ראשונה שאני מתחרט על שהחלטתי להתארס לארי" אמרתי.
"גם אני מתחרט" אמר ליאם.
"אני לא מתחתן אנשים" הגיע דילן משום מקום.
"מה?!" אמרנו ביחד.
"כן, סופיה הבינה שאני אוהב את נועה ועזבה אותי" אמר דילן בשמחה ואני יכול להגיד לכם שברגעים אלו ממש אני והארי הרגשנו קנאה מסויימת.
"כיף לך" אמרתי ושמענו סירנה של מכבי אש.
"מה קורה בחוץ?" שאלנו וראינו את הבנות יוצאות מהבית שלהן, מכוסות בעשן שחור על הבגדים והפנים שלהן.
"אני לא מאמינה, יום אחד אני יהרוג אותך נועה" אמרה ליאל.
"מצטערת" אמרה נועה.
"ההורים שלנו ירצחו אותנו, איפה נישן עכשיו ובנוסף כמעט מתנו הרגע" אמרה ליאל.
"זה לא אשמתי!! אתן השארתם את האש דולק והקציצות נשרפו" אמרה נועה.
"תשתקו שתיכן, כולנו אשמות עכשיו בואו נלך לבית מלון" אמרה ליהי.
"אתם יכולות להישאר אצלינו" אמרתי והן הסתובבו אלינו.
"מה אתם עושים כאן?" שאלה ליאל.
"קצת קשה לפספס את זה את לא חושבת?" שאל דילן והן שתקו.
"בסדר, אבל רק להיום" אמרה נועה ודילן חייך אליה.
-נ.מ נועה-
אני באמבטיה בחדר שהיה שלי פעם, מלא זכרונות מהמקום הזה הציפו אותי, שנה שלא הייתי פה, ואת האמת התגעגעתי.
לבשתי את הבגדים שהיו לי כאן והיה להם ריח טוב, ודילן חיכה לי בחדר.
"מה אתה עושה כאן?" שאלתי.
"זה לא ברור?" שאל והתקרב אליי.
"לא, אולי תפסיק ללכת סחור סחור ולהגיד לי למה אתה כאן?" אמרתי והוא פשוט חיבק אותי.
"אני מצטער על כל מה שעשיתי, ואני יודע שלהגיד אני אוהב אותך זה לא מספיק" אמר והתנתקנו מהחיבוק.
"אני באתי לכאן בשביל לבקש ממך שתתחתני איתי" אמר וכרע ברך לפני והייתי בשוק!
YOU ARE READING
Too Beautiful for you
Teen Fictionגיל שש עשרה חלומה של כל נערה מתבגרת כך גם חשבו הבנות ולכן טסו לניו יורק בשביל לחגוג את ה-sweet sixteen הכי טוב בעולם אך מפה לשם התכנון לא יוצא כמו שהן ציפו לו והן נתקעות בחו''ל בלי כסף, בית או אוכל עד שמגיע להן הצעה שהן לא יוכלו לסרב לה