Too Beautiful for you

פרק 27

"מה?" אמר ליאם.
"כן, אתה צריך לחזור אליה, הצלחת לעבור הלאה ואני הרסתי את זה, מצטערת" אמרתי.
"היי עדיין לא סיימתי" אמר ליאם.
"סיימנו לדבר" אמרתי והוא תפס לי את היד.
"למה אתן לא נותנות לי לסיים את מה שאני רוצה להגיד?! קודם ליה ועכשיו את, את לא יכולה להקשיב לי? אני הכנסתי אותך ואותה למצב הזה ואני זה שיכול לפתור את המצב ובגלל זה אני הולך להגיד לך מה שאמרתי לליה אז תקשיבי טוב עכשיו" אמר ליאם והינהנתי, הייתי קצת בשוק הוא ממש צעק את זה.
"היה לי ולה כיף ביחד ובמהלך השנה הזאת נהנתי נורא ואהבתי אותה מאוד, וחשבתי שהחיים איתה לא יהיו רעים אחרי הכל, ורציתי להתחתן איתה, אבל לא יכולתי לנער את התסכול והכאב שעבר עליי כשעזבת ואת יודעת למה?, כי את האהבה הגדולה של חיי, ואני לא אומר את זה בקטע של קטשיות, בגללך בכיתי בלילות, בגללך לא יכולתי להירדם, לא יכולתי להפסיק לחשוב על מה שעשית והאמנתי שיש סיבה ואני לא יכול לשנות את מה שאני מרגיש את מבינה? וכל זה היה לפני שגיליתי שעשית את זה בשביל להגן עליי, וזה גרם לי לאהוב אותך יותר, לא, זה גרם לי לאהוב אותך בצורה טובה יותר וזאת הסיבה שלא הפסקתי לרדוף אחרייך" אמר ליאם.
"אתה לא נורמלי אתה יודע את זה?" אמרתי וחיבקתי אותו.
"אני יודע" אמר וחיבק אותי בחזרה.
"אני שונאת אותך" אמרתי.
"אני יודע" אמר וחיזקתי את החיבוק.
"אני מוותרת, אין שום טעם, גם לא בעוד מיליון שנה אתה לא תפסיק להציק לי מה?" אמרתי.
"תפסת אותי" אמר בגיחוך.
"אבל זו הפעם האחרונה" אמרתי.
"טוב" אמר.
"רגע אז זה אומר ש?" אמר ליאם כאילו נופל לו האסימון.
"כן, בוא נהיה יחד כמו שצריך הפעם" אמרתי והוא הרים אותי.
"יש!!" הוא צעק ונישק אותי.
"אבל חכה שנייה, בנתיים בוא נשמור על זה בסוד סבבה? הבנות עדיין לא השלימו עם הבנים ואני לא רוצה שהן יחשבו שבגדתי בהן או משהו כזה" אמרתי.
"אין בעיה זה יהיה הסוד הקטן שלנו" אמר וחיבקתי אותו, אני חייבת להודות, התגעגעתי אליו.
-נ.מ ליהי-
קמתי בבוקר להכין קפה וראיתי את נועה יושבת בספה שותה שוקו חם ומזפזפת בערוצים בטלוויזיה והתיישבתי לידה.
"אני חייבת להודות ליאם חתיכת רומנטיקן" אמרתי לנועה שהתיישבתי לידה.
"כן, איך הוא אמר לליה, אהבתי אותך, אבל ליאל היא האהבה הגדולה של חיי" אמרה נועה.
"כן, וגם הוא אמר לה שמגיע לה מישהו שיאהב אותה כמו שמגיע לה, איזה חמוד" אמרתי.
"כן, הוא בהחלט בחור שיודע לקחת אחריות על המעשים שלו" אמרה נועה.
"את חושבת שהם יחזרו?" שאלתי.
"יש סיכוי גדול שכן" אמרה נועה.
"ליאל בחרה בחור טוב, מהפעם הראשונה שראיתי אותו ידעתי שהוא בחור טוב" אמרתי.
"גם היית בקטע שלו" אמרה נועה.
"כן.. מעניין, אם הייתי אומרת לו שאהבתי אותו והיינו ביחד, הגורל שלי היה משתנה?" שאלתי אותה.
"אף אחד לא יכול לדעת" אמרה נועה.
"באמת הייתי עושה הכל בשביל להתאהב במישהו אחר שהוא לא הארי, אני באמת מתחרטת" אמרתי לנועה.
"לולה.." אמרה נועה.
"הגברים שלכן נלחמים עליכם וזה מראה כמה אכפת להם ממכן, וכמה הם אוהבים אתכם, ולעומת זאת אני חליתי בשביל לגרום לבחור שאני אוהבת להאמין לי, מה גם שלא יצא לי מזה כלום, הוא אנוכי, לא מתחשב בכלל, אני שואלת את עצמי אם כל זה שווה את זה" אמרתי.
"את צריכה לדבר איתו אחותי, רק הוא יכול לענות על השאלה הזאת" אמרה נועה וראינו את הארי יושב במדרגות.
"למה אתה מקשיב לשיחות פרטיות שלנו?" אמרתי לו בכעס.
"זה היה עליי אחרי הכל" אמר הארי והתקדמתי אליו.
"אין לך זכות להקשיב לשיחות של אחרים" אמרתי.
"את מתחרטת על מה שעברנו?" שאל הארי.
"כן, כן, אני מתחרטת יש לך בעיה עם זה" שאלתי.
"אה חברה?" אמרה נועה.
"חכי שנייה נועה" אמרתי.
"אז את רוצה שנשכח ממה שקרה?" שאל הארי.
"נראה שאתה כבר שכחת את מה שהיה ביננו, אחרי הכל אתה המאורס כאן" אמרתי.
"מאורס לשעבר" אמר הארי.
"לא אכפת לי" אמרתי ונשמעה צרחה של נועה ושנינו הסתובבנו וראינו בחור מלחיץ עם משקפי שמש שחורים מחזיק את נועה מעולפת בידיו.
"היי מה אתם עושים?! תעזבו אותה" אמרתי.
"תפעילו את הגז הרעיל" אמר הבחור  הזה והבית החל להתמלא בגז מוזר, מה זה אני מרגישה ישנונית, אבל נועה, הם לוקחים אותה, והתחלתי להשתעל ולואי ונייל נפלו במדרגות שפניהם חיוורים.
"אל תנשמי את זה ליהי" אמר נייל אבל כבר איבדתי הכרה.
-נ.מ נועה-
התחלתי להתעורר ששמעתי כל מיני דיבורים ורעש של רכב, למה אני נמצאת ברכב? הא נכון! נחטפתי?? וישר התעוררתי והסתכלתי סביב וראיתי שהידיים והרגליים שלי קשורים.
"מה זה לאן אתם לוקחים אותי, תעזבו אותי מיד!" צעקתי והם שמו לי סיילוטפ על הפה.
"עוד מעט תקבלי את כל התשובות שלך" אמר הבחור הזה.
מה הולך כאן? למה אני נחטפת? מה זה?!.
-נ.מ ליאל-
אני וליאם בילינו את הלילה מחוץ לבית, לפני כל השאלות, אז כן, שכבנו, עכשיו אני יכולה להבין את נועה, שדברים כאלה זורמים, זה מה שקרה אתמול, הלכנו לבית מלון, איזה כיף זה שמביאים לך אוכל לחדר בבוקר, אומייגאד וליאם נכנס לחדר.
"בוקר טוב לאישה הכי יפה בעולם" אמר ליאם ונתן לי נשיקה מהירה בשפתיים.
"בוקר טוב, לאן הלכת?" שאלתי.
"להביא לנו בגדים להחלפה" אמר ליאם.
"יופי אני שנייה מחליפה, השארתי לך אוכל על השולחן" אמרתי לו והחלפתי בגדים במהירות וניסיתי להתקשר לנועה או לליהי אבל הן לא ענו לי, איזה מוזר.
"היי ליאם, ניסית להתקשר להארי או ללואי?" שאלתי אותו שיצאתי מהמקלחת.
"כן, הם לא עונים לי" אמר ליאם.
"גם ליהי ונועה, יש לי הרגשה רעה בוא נלך" אמרתי לו ויצאנו מהמלון והזמנו מונית לבית וראינו את הבית מלא בעשן.
"מה זה הם שרפו את הבית?" אמרתי ונכנסנו והציף אותנו ריח רעיל וישר התחלתי להשתעל.
"מה זה?" שאלתי את ליאם.
"אין ספק, מישהו תקף את הבית שלנו אני מזמין משטרה" אמר ליאם.
"אבל הם בפנים אנחנו צריכים להוציא אותם משם" אמרתי והמשטרה הגיעה עם מסיכות אבך, כנראה שליאם אמר להם וראינו את לואי נייל הארי וליהי מחוסרי הכרה והפנים שלהם חיוורות והעיניים שלי התחילו לזלוג כבר לראות אותם במצב הזה היה נורא.
"איפה נועה?" שאלתי את אחד השוטרים.
"אין שם עוד ילדה, סקרנו את האזור, מסתבר ששברו את מצלמות האבטחה בבית הזה ובסביבה אבל אל תדאגו אנחנו נמצא את מי שעשה את זה, אנחנו לוקחים את הילדים האלה לבית החולים, אולי הם יודעים מה קרה שם" אמר השוטר.
"נבוא איתך" אמר ליאם והינהנתי.
"אולי היא עם דילן?" שאלתי את ליאם.
"אני מתקשר והוא לא עונה, מה הוא עושה?" אמר ליאם שממשיך בלי הפסקה להתקשר, אני מקווה שלא קרה להם משהו רע.
-נ.מ דילן-
"אבא אתה לא חושב שאנחנו צריכים לדבר כבר, למה אתה ממשיך לחפש נואשות את נועה, כבר שנה שעברה שאלתי את עצמי למה שלחת לה את החבילה הזאת עם הדברים שלנו שהיינו קטנים" שאלתי את אבי, אלון, שמשום מה החליט לחשוף את עצמו, כל הזמן הוא בורח ונעלם אז עברתי לגור עם החברה, בפעם היחידה שאני חוזר לבית, מצאתי אותו כאן.
"אני אתן לך את כל התשובות שאתה מחפש, חכה קצת, אנחנו מחכים למישהו" אמר אבי והגיע מישהו מוכר מאוד.
"אתה דוד רם לא?" אמרתי לו.
"דילן, איך גדלת" אמר דוד רם וחיבק אותי.
"כבר הרבה זמן רם" אמר אבי וחיבק אותו אחרי.
"הזדקנת" אמר רם.
"מה זה איזה הפתעה, מה אתה עושה כאן?" שאלתי אותו.
"באתי למסיבת אירוסין שלך, למרות ששמעתי שהיא לא תתרחש בסוף" אמר רם.
"כן, הרבה דברים קרו, מצאתי את הבחורה שאני רוצה להיות איתה" אמרתי לו.
"באמת? מי זאת?" שאל רם.
"התשובה שלו לא תמצא חן בעינייך" אמר אלון.
"מה זאת אומרת? אל תגיד לי שזאת-" אמר רם.
"מה?" שאלתי.
"דוד רם, הוא אביה של נועה" אמר אלון.
"מה?!" אמרתי.
"אז אתה הבחור ששבר לבת שלי את הלב" אמר דוד רם בטון מאיים.
"אני מצטער, אני לא יעשה את זה יותר" אמרתי והשתטחתי על הרצפה, הוא מפחיד רצח, בגלל זה הוא מוכר כל כך, הוא דומה לה רצח.
"טוב, בוא נדבר על זה פנים מול פנים איתה, אמרתי לה שאנחנו מבקרים חבר למה היא עדיין לא כאן?" אמר רם וניסה להשיג אותה בפלאפון.
"היא ענתה?" שאלתי.
"לא, היא בטח עדיין ישנה" אמר רם.
"חכה רגע אני אתקשר לחברות שלה" אמרתי והדלקתי את הפלאפון שלי כי הוא היה סגור וראיתי מלא שיחות שלא נענו מליאם.
"איזה מוזר" אמרתי ושמתי את ליאם על ספיקר.
"מה קרה?" שאל אבי.
"ליאם התקשר אליי מלא פעמים" אמרתי.
"למה?" שאל רם.
"אין לי מושג, הנה הוא עונה, מה קרה אחי? אני אצל אבא שלי" אמרתי לו.
"נועה לא איתך?" שאל ליאם ואבי ורם הסתכלו אחד על השני.
"מה זאת אומרת מה קרה לנועה?" שאל רם.
"מי זה?" שאל ליאם.
"זה אבא שלה, לא משנה סיפור ארוך מה קרה? נועה לא בבית? בבוקר לפני שנסעתי הביתה היא ישנה בחדר שלה" אמרתי לו.
"לא היא לא בבית, פרצו לנו לבית והרעילו את ליהי,הארי,נייל ולואי שהיו בבית עם גז רעיל" אמר ליאם.
"מה?!" אמרתי.
"כן, ונועה לא הייתה בבית, אם היא לא איתך אז איפה היא?" אמר ליאם.
"ליאם יש לידך שוטרים נכון? תגיד להם שנועה נחטפה" אמר אבא שלי.
"איך אתה יודע?" שאלתי אותו.
"המנוול הזה עשה את הצעד שלו, אנחנו באים אליכם עכשיו" אמר רם והם נכנסו לרכב.
"אתם מוכנים להסביר לי מה הולך כאן?" שאלתי.