"אבא אתה בסדר?!" אמרתי ורצתי אליו ובנתיים איזה שוטר אחד שם על המשוגע הזה אזיקים.
"אלי וויס, אתה מואשם על חטיפה, תקיפה ניסיון אונס וניסיון רצח" אמר השוטר ההוא והוא התחיל לצחוק כמו משוגע ודילן העיף לו בוקס שהשתיק אותו.
"מה מצחיק יבן אלף" אמר דילן ותפסתי אותו.
"די דילן, בבקשה, אני רק רוצה ללכת הביתה טוב?" אמרתי בקול חלוש וחיבקתי אותו מאחור.
"נועה, מצטער, אני באמת אהבתי אותה" אמר אלי הזה ולא הסתכלתי עליו אפילו.
"תצטרך לתת הרבה הסברים בבית המשפט" אמר השוטר ולקח אותו והגיעו חובשים שלקחו את אבא שלי והרגשתי מסוחררת.
"דילן" אמרתי לפני שאיבדתי הכרה והכל היה שחור.
-נ.מ דילן-
הגענו לבית החולים עם האמבולנסים שלקחו נועה ורם, הכדור פגע בו אבל למזלנו זה פגע לו ביד ולא באברים מסוכנים.
"היא תהיה בסדר נכון?" שאלה ליאל.
"כן, אל תדאגי" אמרתי לה.
"ליאל, כולם, מה שלום נועה, הכל בסדר איתה?" הגיעה ליהי ביחד עם הארי, נייל ולואי שהחלימו כבר, והם נמצאים בהשגחה בבית חולים.
"כן, הצלחנו להציל אותה, היא עכשיו בטיפול נמרץ, גם דוד רם נפצע שם, אז שניהם מאושפזים שם" אמרתי לה.
"ליהי, ליאל אני צריך לדבר איתכן" אמר אבי לשתיהן.
"על מה?" אמרה ליהי.
"זה שיחה בארבע עיניים" אמר אבא והסתובב אליי.
"גם אתם צריכים לדבר עם החברה, וגם עם לוק וכריס" אמר לי.
"אני יודע" אמרתי לו וליאם נתן לליאל נשיקה מהירה על בשפתיים.
"אנחנו כבר נחזור" אמרה ליאל והלכה עם ליהי.
"מה קרה?" שאל נייל.
"אנחנו מחכים לעוד אנשים חכו רגע" אמרתי והגיעו לוק וכריס.
"מה קרה לנועה היא בסדר?" אמר לוק.
"היא בסדר, לא בגלל זה קראתי לך" אמרתי.
"זה מוזר, חשבתי שאתם לא רוצים קשר אלינו, בגלל מה שקרה לזאין והכל" אמר כריס.
"מה שקרה לזאין לא היה תאונה" אמר ליאם וכולם הסתכלו עלינו.
"על מה אתה מדבר? נכנס בו רכב" אמר לואי.
"כן, אבל הוא נדקר לפני שדרסו אותו, הוא נרצח" אמרתי.
"מי עשה את זה למה?" אמר לוק שהתמוטט לרצפה.
"הרוצח נכנס לכלא, הוא רצה להרוג אותי, אבל הוא התבלבל ופגע בזאין במקומי" אמרתי והם הסתכלו עליי.
"למה הם רצו לפגוע בך?" שאל כריס.
"זה סיפור ארוך, אבל כל הסיטואציה הזו גרמה לי להבין שאנחנו יכולים לבכות כל החיים על מה שאיבדנו, אבל מה שאבד אבד, ולעולם לא יחזור, בגלל זה אנחנו צריכים להתמקד במה שיש לנו עכשיו, החבורה שלנו פורקה אחרי התאונה הזאת וכל אחד מאיתנו בדרך כזאת או אחרת שם מחסום ובודד את עצמו ככה זה היה איתי לפחות, בגלל זה, ובשביל החבר הטוב שלי זאין, אני רוצה שנמשיך הלאה ולא נתקע בעבר, אתם באמת כמו אחים שלי, ואני לא רוצה לאבד עוד חבר בגלל זה" אמרתי והדמעות שלי התחילו לזלוג, וכולם הסתכלו עליי בשוק וקפצו עליי לחיבוק קבוצתי.
"ברור שכן, אנחנו צריכים להמשיך הלאה, ולהישאר מאוחדים גם בשבילו" אמר הארי והיום לו דמעות בעיניים.
"אני באמת שמח שנוכל להתחיל מהתחלה" אמר לוק.
"כן גם אני" אמר לו לואי וצחקנו ביחד וליהי וליאל הגיעו עם עיניים אדומות.
"ליהי הכל בסדר?" אמר הארי והיא עצרה אותו ובאותו הזמן הרופא יצא.
"מה שלומם דוקטור?" אמר אבי שחזר מהשיחה עם הבנות.
"הם בסדר העברנו אותם לחדרים רגילים, הם בהכרה עכשיו, אז תשתדלו לא להתקיף אותם בשאלות" אמר הרופא.
"טוב אני אלך לחדר של רם" אמר אבי והינהנתי.
"דילן, אתה יכול לתת לי ולליאל להיכנס קודם?" אמרה ליהי.
"בטח" אמרתי, אני יודע כבר למה, אנחנו איבדנו חבר, ושתי אלה איבדו את האחים הקטנים שלהם.. יש להן על מה לדבר.
"בואו נקנה לנועה משהו בנתיים" אמר לוק.
"תלכו אתם אני נשאר כאן" אמרתי.
"גם אנחנו" אמרו ליאם והארי.
"אוקיי, אני רעב הוא נזוז, נקנה לנועה עוגת שוקולד היא אוהבת שוקולדים ברמה חדשה" אמר נייל והם הלכו.
-נ.מ ליהי-
נכנסנו לחדר של נועה והיא ישבה על המיטה ושיחקה עם האצבעות שלה, היה מחובר לה כל מיני מכשירים ואינפוזיה.
"נועה איך את מרגישה" אמרה לה ליאל.
"בסדר" אמרה נועה, היא לא יכלה אפילו להסתכל עלינו אני לא מבינה למה.
"תסתכלי עלינו ותגידי את זה" אמרתי לה והיא הסתכלה עלינו והדמעות שלה התחילו לזלוג.
"אני לא יכולה, בגללי, מאי וירין-" היא אמרה ונתתי לה טפיחה על הלחי והיא הסתכלה עליי.
"זה לא באשמתך" אמרתי.
"נכון, את לא אשמה, מה שקרה היה נורא נכון, ואיבדנו את האחים הקטנים שלנו נכון, ולא נוכל לראות אותם יותר, אבל זכינו בך" אמרה ליאל בדמעות וגם לי התחילו לזלוג.
"ליאל צודקת, נועה, אנחנו היינו בדיכאון אחרי שאיבדנו את האחים הקטנים שלנו, והכרנו אותך, הכרנו אחת את השנייה, לולא המקרה הנוראי הזה יכול להיות שלא היינו נפגשות בכלל, ואת לא יכולה להכחיש שמהרגע שנפגשנו היינו בלתי נפרדות, היינו ישנות ביחד, מקלחות ביחד , עשינו באמת הכל ביחד, ככה שלא היינו בודדות" אמרתי לה בבכי.
"אנחנו לא רוצות שהקשר הזה יתפרק בגלל שתאשימי את עצמך במוות שלהם, בבקשה" אמרה לה ליאל והיא חיבקה אותנו והתחילה לבכות.
"אני באמת אוהבת אותכן בנות אין לכם מושג כמה באמת" אמרה נועה.
"גם אנחנו, אנחנו נישאר ביחד לא משנה מה" אמרתי לה ואחרי החיבוק הסתכלנו אחת על השנייה והתחלנו לצחוק.
"כל האיפור שלכן מרוח" אמרה נועה.
"אם גם לך היה איפור הוא היה נמרח עכשיו" אמרתי והשתעלתי קצת.
"את עדיין חולה?" שאלה ליאל.
"אני על כדורים, הכל בסדר" אמרתי בחיוך.
"טוב, נראה לי ניתן לדילן להיכנס, הבחור הזה עד לפה שומעים את הרקיעות רגליים שלו" אמרתי ונועה צחקה.
YOU ARE READING
Too Beautiful for you
Fiksi Remajaגיל שש עשרה חלומה של כל נערה מתבגרת כך גם חשבו הבנות ולכן טסו לניו יורק בשביל לחגוג את ה-sweet sixteen הכי טוב בעולם אך מפה לשם התכנון לא יוצא כמו שהן ציפו לו והן נתקעות בחו''ל בלי כסף, בית או אוכל עד שמגיע להן הצעה שהן לא יוכלו לסרב לה
