פרק 7

527 19 4
                                    

"אני אהמ " אמרתי והיא קטעה אותי.
"ליאל?" שאלה.
"איך את יודעת?" שאלתי.
"זה המשלוחים של הבגדים שלכם מהמלון שלנו" אמרה.
"אהה תודה" אמרתי והיא השאירה את המזוודות והדברים שלנו בסלון.
"להתראות אנחנו ניפגש בקרוב" אמרה בקריצה והלכה משם.
"מי זאת הייתה?" אמרתי לעצמי.
-נ.מ נועה-
התעוררתי והרגשתי נשימות מדגדגות על האף שלי וזה היה מדגדג אז התחלתי לצחוק כמו איזה מפגרת וראיתי שאני ישנתי עם דילן! נכון נרדמתי פה אתמול אוי נו אני לא מצליחה לצאת מכאן עכשיו הוא לא ישחרר אותי היום.
"פסט דילן קום" אמרתי והוא המשיך לישון והתעצבנתי.
"קום כבר!!" צרחתי והוא קם בבהלה ואני בעצמי נבהלתי והחלקנו מהמיטה לרצפה ואני נפלתי על הרצפה והוא נפל עליי.
"אאוץ" נאנחתי והסתכלתי עליו.
"אתה מתכוון לקום ממני מתישהו?" שאלתי.
"מצטער" אמר וקם ממני והושיט לי יד.
"הופה" אמרתי והתרוממתי.
"איך ישנת?" שאל.
"סבבה כזה" אמרתי והיה תקתוק בדלת.
"נועה המזוודות שלך" אמרה ליאל והכניסה אותם לחדר של דילן.
"או יופי, לא יפריע לך אם אני אתקלח כאן נכון?" שאלתי.
"לא אני נכנס עכשיו, תכנסי אחרי" אמר ונכנס למקלחת.
"טוב אני אבחר לי בגדים, אני לא מתכוונת לצאת לשום מקום אז אני אלבש את זה" אמרתי והוצאתי מהמזוודה את שורט וגופייה תואמים והוא בדיוק יצא עם מגבת מסביב למותניים שלו.
"טוב תורי" אמרתי ונכנסתי במהירות למקלחת. מה יש לי, זה לא משהו שלא ראיתי קודם נכון?, טוב אני פשוט אשאר באמבטיה אז שמתי אוזניות ושמעתי מוזיקה.
-נ.מ ליהי-
"בוקר טוב" אמרתי לליאל.
"היוש" אמרה ליאל ששתתה קפה.
"אז הרבה זמן לא דיברנו" אמרתי.
"כן.." אמרה.
"אנחנו צריכות לעשות שחנש רציני" אמרתי.
"איך שאת רוצה" אמרה וטון שלה היה קצת עצבני.
"ליאל הכל בסדר?" שאלתי.
"כן הכל פשוט מצויין" אמרה.
"סורי ליהי אני פשוט סתם עצבנית הילדה ההיא שהביאה. הבגדים שלנו.." אמרה ליאל.
"מה איתה?" שאלתי.
"זה כאילו שהיא ואני נפגשנו איפהשהוא או משהו כזה" אמרה.
"מוזר" אמרתי ונועה עדיין לא ירדה.
"איפה נועה? אנחנו צריכות לעבור לבקתה השנייה כבר" אמרתי.
"אין לי מושג" אמרה ליאל ורצתה לעלות.
"תתני להם להיות שם, אולי הם יהיו זוג או משהו" אמרתי.
"את לא מודאגת מזה שהבגדים שלך נמצאים בחדר של הארי לפי איך שהוא נראה הוא מהסוג שיקניטו אותך לנצח שיגלה מה את לובשת ואני מדברת על ה-" אמרה ליאל וראיתי אותה.
"פאק לא שלא יחטט לי במזוודה" אמרתי ורצתי למעלה במהירות והארי ישב על המיטה בנוחות.
"היי" אמר.
"היוש" עניתי והבאתי לקחת את המזוודה שלי.
"אז את מעריצה של מיקי מאוס מה?" שאל בגיחוך והבנתי שהוא חיטט לי במזוודה.
"מה אמרת? אתה חיטטת לי בדברים חתיכת" אמרתי בעצבים ולקחתי אחד מהנעליים שלו והתחלתי לזרוק עליו.
"תרגעי מצטער טוב?" שאל מתחבא מתחת לפוך.
"זה לא יציל אותך אין לך זכות לגעת בדברים שלי ובטח שלא בדברים של אחותי" אמרתי והרגשתי את הדמעות מתחילות לזלוג על פניי.
"אחות?" שאל הארי.
"זה לא עניינך, אל תתערב בדברים שלי" אמרתי בתוקפנות וקרירות ויצאתי מחדרו.
"איך הוא מעז" אמרתי בעצבנות וליאם היה בסלון.
"מה קרה ליהי הכל בסדר?" שאל ליאם בדאגה ופשוט חיבקתי אותו והוא החזיר לי חיבוק.
"זה בסדר תוציאי הכל" אמר ופשוט בכיתי עליו.
-נ.מ ליאל-
ירדתי למטה לקחת כוס מים וראיתי את ליאם וליהי מתחבקים וישר הסתובבתי, מה יש לי? למה אני מרגישה ככה? זה מציק לי ממש שהם ככה קרובים ואני לא יודעת למה! וראיתי את לואי יורד במדרגות.
"בוקר טוב ליאל" אמר בחיוך והחזרתי לו חיוך.
"בוקר טוב לואי" אמרתי.
"מה את עושה?" שאל.
"לוקחת כוס מים" אמרתי והלכנו למטבח לוואי השתעל וליאם וליהי הסתובבו אלינו.
"סורי" אמרה ליהי.
"על מה?" שאלתי.
"ליאל אנ-" ליהי באה להגיד ונקטעה על ידי צרחה שכולנו ידענו למי היא שייכת, נועה.
"מה קרה שם?" שאלתי ועלינו לחדר של דילן ואיך שפתחתי את הדלת חטפתי נעל לפנים שלי ונפלתי לאחור.
"ליאל את בסדר?" שאל ליאם בדאגה.
"מה יש לכם?!" צעק לואי.
"פגעתם בליאל!" אמרה ליהי.
"לילו סליחה" הגיעה נועה וחיבקה אותי.
"זה בסדר, מה למה כולך מכוסה בקצף ובמגבת הזאת?" שאלתי אותה והיא דפקה מבט מוות על דילן שהיה בלי חולצה ובגדים רטובים.
"מה שקרה זה שאייש אני אפילו לא רוצה להיזכר בזה" אמרה נועה.
"אני מצטער" אמר דילן.
"אין סליחה לאנשים כמוך חתיכת אוף אל תפנה אליי יותר אייש!" נועה צעקה בתסכול והלכה לבקתה שבצד השני.
"מה קרה?" שאלנו אני וליהי.
"זה מה שקרה" אמר דילן.

Too Beautiful for youWhere stories live. Discover now