פרק 22

276 11 1
                                    

-נ.מ ליאל-
הסתובבתי בעיר וקניתי פלאפון כדי שאוכל לדבר עם הבנות, והחלטנו לקנות בית ביחד (כן, אנחנו פשוט לא לומדות, אבל הפעם זה היה רעיון של ההורים שלנו כי אנחנו חברות מגיל אפס וההורים שלנו מצאו לנו וילה והחליטו שהם נותנים לנו לגור כאן בנתיים כדי שנלמד להיות עצמאיות ) אז הלכתי לראות איפה הבית, והייתי בשוק, זה בוילה שמול בוילה של הבנים, אין סיכוי ובדיוק ליאם יצא מהבית שלו והמבטים שלנו הצטלבו, בבית ההוא עברנו מלא ביחד, אפילו שהיינו שם חודשיים, זה הרגיש שנתיים באמת, בקטע הטוב כמובן, הסתובבתי לפתוח את הדלת של הבית החדש והרגשתי שמישהו מסובב אותי בחוזקה.
"מה אתה עושה כאן?, מה אתה רוצה ממני?" אמרתי.
"ליאל?, את גרה כאן?" שאל מופתע.
"כן, אני לא עושה לך דווקא וכאלה" אמרתי.
"זה בסדר, אני לא אמור להגיד לך מה לעשות" אמר ליאם.
"השתנית, פעם היית בטח אומר לי משהו ציני" אמרתי בטון עוקצני.
"ליאל אנ-" ליאם בא לומר וקטעתי אותו.
"לא יצא לי להגיד לך. זה, אבל מזל טוב על האירוסין שלך, אני מקווה שתהיה מאושר איתה" אמרתי.
"את יודעת אני אהבתי אותך, ועדיין לא הצלחתי להתגבר עלייך" אמר ליאם והתעצבנתי.
"אהבה?, אהבת אותי כמו שהשפלתם את שלושתינו?" אמרתי והוא בא להתקרב וקטעתי אותו.
"אל תתקרב אליי, ועכשיו תקשיב לי, אתה לא אוהב אותי, אני באמת מצטערת אבל אני לא אוכל להיות עם מישהו שבגד בי, אתה בכלל יודע מה עברתי בגללך? אני השפלתי את עצמי, את המשפחה שלי ובנוסף הגעתי למסיבת האירוסין שלך גם, שלך" אמרתי והוא השפיל מבט.
"אני מצטער" אמר.
"זה מה שחשבתי שתגיד" אמרתי והסתובבתי ללכת והוא עמד מולי.
"אני מצטער, אבל אני לא מוכן לוותר עלייך או לגרום לך לוותר עליי" אמר וכשבאתי להגיב הוא נישק אותי.
"למה אתה עושה את זה?, אני לא הבובה שלך ובטח שלא אהיה ה-" אמרתי והוא חייך.
"אתה מטומטם? מה אתה מחייך?" אמרתי.
"אני שמח" אמר.
"מה?" אמרתי.
"ניפגש מחר" אמר ליאם והלך משם.
"מה יש לו?!" אמרתי עצבנית וראיתי את נועה מגיעה עצבנית אש וספוגה כולה במים.
"נועה? מה קרה לך?" שאלתי.
"דילן קרה, אוף המעצבן הזה!!" אמרה נועה ונכנסה עצבנית לבית.
"אז? מה קרה?" אמרתי.
-נ.מ נועה (פלשבק)-
"מה נראה לך שאתה עושה, אתה מגעיל אותי, אני שונאת אותך!" צעקתי עליו אחרי שהוא נישק אותי והוא התחיל לצחוק.
"אני יודע שאת אוהבת אותי" אמר.
"מה?" אמרתי.
"השפתיים שלך אמרו הכל" אמר והתחלתי להרביץ לו.
"אני לא אוהבת אותך" אמרתי והוא נתן לי נשיקה חטופה בשפתיים.
"תעזוב אותי!" אמרתי והתחלתי לרוץ שהוא רודף אחרי ואיך שהוא נכנסתי לים והתחלתי לריב איתו במים ובאתי לכאן.
-סוף פלשבק-
"אני רואה, גם אותך נישקו?" אמרה ליאל.
"ראיתי את ליאם, אוף למה הם מקשים עלינו כל כך עכשיו, בעצם זה באשמתנו שהשארנו להם את מכתבי הפרידה שם" אמרתי
"כן.., אבל, נועה, אהבת את הנשיקה?" אמרה ליאל בגיחוך.
"רק בגלל שהוא מנשק טוב לא כי אני אוהבת אותו" אמרתי והלכתי למקלחת שבדרך אני שומעת את הצחקוקים שלה.
אחרי מקלחת טובה בחרתי את החדר הורוד כמובן ויצאתי למרפסת שהייתה בחדר שלי, הייתה רוח נעימה והשקיעה הייתה ברקע זה היה רומנטי.
"איזה יפה" אמרתי.
"נכון?" שמעתי את דילן לידי.
"כן" אמרתי וחייכתי אליו ואחרי שנייה הסתכלתי עליו שוב.
"מה אתה עושה כאן?!" אמרתי בעצבים.
"איזה עצבנית את היום" אמר דילן.
"אני רצינית דילן. מה אתה רוצה ממני? באמת?' אמרתי והוא נישק אותי ובניגוד לפעמים הקודמות שהעפתי אותו לא רציתי הפעם עד ששמעתי קול של מצלמה ושבירה של משהו וראיתי את סופיה שהפילה את האגרטל שהחזיקה וצלם פאפרצי שהיה בסביבה ואני ודילן הסתכלנו אחד על השנייה.
-נ.מ ליהי-
"קר לי" אמרתי ממשיכה ללכת ברחוב המוזר הזה, איפה אני בכלל?, פתאום הגיע איזה שיכור אחד שהתחיל להציק לי.
"מה אתה עושה?" אמרתי עצבנית והוא תפס לי את היד.
"אתה שיכור" אמרתי
"אני עדיין פיקח" אמר.
"אם לא תעזוב אותי אני אצרח" אמרתי.
"באמת?, בואי נראה" אמר.
"אתה חושב שצחקתי?" אמרתי והבאתי לצרוח וכשהוא גרר אותי איתו הוא עף ממני וראיתי את הארי.

Too Beautiful for youWhere stories live. Discover now