Too Beautiful for you

פרק 43

-נ.מ נועה- 
התעוררתי בבוקר וראיתי את דילן יושן איתי, איזה צירוף מקרים מוזר, התחתנתי וילדתי באותו פאקינג יום, ניסיתי לקום ולא הצלחתי וכשבאתי ליפול דילן תפס אותי.
"תודהה" אמרתי והוא הושיב אותי בחזרה.
"את עדיין חלשה" אמר דילן, בכל זאת שתי לידות במכה לא כיף.
"בוקר טוב הורים חדשים" הגיעה אן עם שתי עגלות התינוקים.
"אתם מקרה מיוחד, הם נולדו חודש לפני הזמן והם אמורים להיות באינקובטורים, אבל הם בריאים והמדדים שלהם תקנים, אני מאמינה שבעוד שבוע  תוכלו כבר לצאת, זה תלוי בהשתפרות המצב שלך" אמרה אן.
"ממש תודה לך אן ולילך, עזרתן לי מאוד" אמרתי.
"היי את עשית את העבודה אנחנו עזרנו מהצד, אתם צריכים להחליט על שמות לתאומים כדי שתוכלו להשתחרר בזמן, אני אשאיר אותכם לבד" אמרה אן ויצאה.
"יש לי רעיון" אמרתי.
"מה?" אמר דילן.
"אני רציתי בן ואתה רצית בת, והיות והם בן ובת אתה תבחר שם לבן, ואני לבת" אמרתי.
"יאללה יש לך שם בראש?" אמר דילן.
"אלין סמית' נשמע טוב לא?" אמרתי.
"אלין, אני אוהב את זה, ולבן נקרא רוי? רוי סמית'" אמר דילן.
"זה שם של חתיך אני אוהבת את זה, ברוך הבא לעולם אלין ורוי" אמרתי והרמנו אותם, אני שמחה כל כך, והאבות שלנו הגיעו עם בלונים ומתנות.
"נועה יש לנו שמות לנכדים שלנו" אמר אבא ועצרתי אותו.
"כבר בחרנו להם, אלין ורוי" אמרתי.
"אלין ורוי" אמרו.
"זה הולך טוב עם סמית', וזה שמות של יפות וחתיכים אז זה הוחלט, תאהבו את זה או לא" אמרתי להם.
"לא דווקא זה נשמע יותר טוב מהשמות שלנו, בשעה טובה ילדים שלי" אמר אלון ועשינו חיבוק משפחתי.
"מתי תשתחררו?" אמר אבי.
"כנראה עוד שבוע שבועיים, אחרי הכל הם נולדו חודש לפני הזמן שלהם" אמרתי.
"יופי אני אבוא לאסוף אתכם" אמר אבי והלך.
"את קולטת שאנחנו הורים?" אמר דילן.
"לא נתפס, אבל מה שכן נתפס לי זה שאנחנו נהיה ההורים הכי טובים שאנחנו יכולים להיות בשביל הילדים האלה" אמרתי ונתתי לו נשיקה והתחיל להישמע בכי של השמחות.
"מה קרה?" אמרתי ודילן הרים את רוי.
"לא יודע הוא התחיל לבכות" אמר דילן שניסה להרגיע אותו..
"אלין לא התעוררה נכון?" אמרתי.
"אתם כבר מתנהגים כמו הורים" אמר לוק שהגיע לבקר עם סופיה.
"אומייגאד שלום" אמרתי וראיתי את הידיים שלהם שלובות אחת בשנייה דפקתי צרחה למרות שזה לא היה חכם כי הערתי את אלין.
"נועה עד שאח שלה נרגע" אמר דילן.
"סליחה בואי יפה של אמא זהו זה" אמרתי ונתתי לה בקבוק בגלל שהם עדיין פגים אסור לתת להם לינוק עדיין צריך לחכות כמה ימים.
"מה קרה שצעקת ככה" אמרה סופיה.
"אתם זוג נכון?" אמרתי בחיוך.
"מה סיפרת לה?" אמר לוק.
"עדיין לא" אמרה סופיה וצחקתי.
"נכנסתם בידיים שלובות אני גאונה" אמרתי והם הסמיקו.
"אומייגאד אני שמחה בשבילכם" אמרתי.
"כן האמת זה קצת מביך" אמרה סופיה.
"אל תדאגי, זה יהיה אחרת ממה שהיה איתנו אני שמח בשבילך סופיה" אמר דילן והם התחבקו והשתעלתי. 
"תירגעי נועה אני כבר לא אוהבת בנים עם עיניים בהירות" אמרה סופיה.
"אני לא אמרתי כלום" אמרתי ולוק חיבק אותי.
"הכל בסדר?" אמרתי וחיבקתי אותו בחזרה.
"תודה לך, היית האהבה הראשונה שלי, ואף שזה לא צלח קשר בנינו, בכנות אני שמח שזו היית את עכשיו אני יודע מה היא קנה המידה של האהבה ואוכל להקדיש את כל כולי בשביל האהבה החדשה שלי" אמר לו והסתובב לסופיה.
"אני שמחה בשבילך לוקי אבל לפני זה" אמרתי ונישקתי אותו.
"מה את עושה?" אמרו דילן וסופיה.
"הייתי חייבת להחזיר לכם על לפני שנתיים שהתנשקתם מולי" אמרתי.
"את לא נורמלית" אמר לוק וחייכתי אליו ודילן השתעל. 
"אתם באמת מתאימים אחד לשנייה" אמרה סופיה וחיבקה את לוק.
"כמוכם" אמרתי והם שיחקו עם התאומים אני מחכה כבר שנצא מפה אני מתגעגעת לבית שלי.
~כעבור שבועיים~
-נ.מ שיראל-
היום הם יוצאים מהבית חולים יואו האחיינים שלי אין ילדים יפים כאלה.
"שירו מה הכנת היום?" שאלה אותי ליאל.
"מלא עוגות וקינוחים גם מאפים וסלטים ואוכל לתאומים" אמרתי.
"נהייתי רעבה" אמרה ליאל ופיהקה.
"מה את עייפה" אמרתי. 
"חזרנו מהירח דבש אתמול זה הייתה טיסה ארוכה" אמרה ליאל, הם יצאו לירח דבש יומיים אחרי שנועה ילדה ליאל אמרה שאין סיכוי שהיא תלך מבלי להכיר את האחיינים שלה, הם טסו לניו יורק, ליהי חוזרת היום עם הארי, הם טסו לפריז.
"נו אז איך היה? ליאם לא נתן לך לישון בלילה?" אמרתי ברמיזה.
"את והראש הכחול שלך" אמרה ליאל ששתתה מים 
"נגעתי בנקודה מה" אמרתי והוצאתי את עוגת הוניל מהתנור, מאז ההריון של נועה היא לא יכולה להסתכל על שוקולד וליאל רצה לאנשהו, מה יש לה מזרובה זאתי.
"מה קרה?" שאלתי שהיא חזרה לקחת כוס מים אחרי חמש דקות.
"סתם לא הרגשתי טוב, הייתה לי בחילה" אמרה.
"בטוחה זה חשוד" אמרתי לה.
"טוב בסדר אני אספר לך אבל חסר לך את מספרת למישהו" אמרה ליאל.
"תשבעי שזה מה שאני חושבת שזה" אמרתי.
"אני בהיריון חודש שלישי מתחילה עכשיו" אמרתי.
"אעאעא אומייגאד מזל טוב אחותי" אמרתי.
"תודה" אמרה ליאל.
"סיפרת לליאם?" שאלתי.
"עדיין לא.." אמרה.
"למה את מחכה?" שאלתי.
"אני רוצה שנועה התאומים יגיעו ואז אני
"מה עם בן זוג שירו? לא בא לך?" שאלה ליאל.
"לא בוער לי" אמרתי.
"מה עם אחמ נייל?" שאלה ליאל אין ידעתי שהיא תגיד משהו עליו. 
"מה איתו?" אמרתי.
"אל תשחקי אותה טיפשה אחותי, שתינו יודעות טוב מאוד שאת בקטע שלו" אמרה ליאל.
"ליאל אל תגידי את זה אפילו לא בצחוק" אמרתי.
"די אתם זוג יפה" אמרה 
"אנחנו לא מאמי" אמרתי.
"אחותי את ונייל כמו מלח ופלפל" אמרה ליאל.
"די כבר אחותי" אמרתי. 
"תראו מי הגיע!!" צעק הארי שנכנס עם ליהי.
"אומייגאד הם כאן?!" אני וליאל רצנו לסלון לחפש את נועה והאחיינים שלנו.
"שקרנים הם לא פה" אמרתי.
"היי אנחנו הגענו" אמרה ליהי.
"אהה" אני וליאל אמרנו וצחקנו והלכנו לחבק אותם וגם לואי הגיע וחיבקה אותם.
"איפה נייל?" שאלה שיראל. 
"הוא הלך לעזור להארי עם המזוודות" אמרה ליהי.
"נו הם כאן?" אמרה סופיה שהגעה עם לוק.
"עדיין לא תהיו בשקט" אמרתי והפעם סוף סוף הם הגיעו הזוג המיוחל עם עגלת התינוקות ורוי בידיים של נועה.
"ברוכה הבה הביתה" אמרנו כולם.
"איזה חמודים אין כמו להיות בבית" אמרה נועה.
"איך היה בבית החולים? סורי שלא ביקרנו מספיק בגלל הטיסות והירח דבש וכל אלה" אמרה ליהי ונועה נתנה לה את רוי.
"בקטנה עכשיו תוכלי לראות את הקטנטנים האלה כל יום" אמרתי והרמתי את אלין.
"איזה ילדים יפים נועה בלי העין הרע" אמרה ליאל.
"כן מתי שלכם??" אמרה נועה וכל הזוגות הסמיקו.
"יש לנו זמן" אמרה סופיה.
"כן יאללה בואו תשבו תנוחו אני אביא את האוכל לשולחן, מי יכול לתת יד?" אמרתי.
"נייל יעזור, יאללה עוף למטבח" אמרה ליהי והעיפה אותו אליי.
"נסתפק בך כנראה" אמרתי.