Too Beautiful for you

פרק 18

-נ.מ נועה-
איך שירדנו מהמטוס, הרגשתי משהו נוסטלגי, שוב במקום הזה בדיוק נפרדנו, הבנות הרגישו כמוני אבל אבא שלי תפס לי את היד בזמן שההורים של הבנות הפרידו ביננו שוב, וכל אחד מהם לקח אותנו לפינה אחרת.
"אני עושה את זה לטובתך" אמר אבי.
"אני יודעת, אבא, אני נזכרתי אתה יודע?, אני זוכרת איך אמא נהרגה בתאונה ההיא" אמרתי.
"באמת?, זה בטח קשה לא?, אני עד עכשיו מצטער על שלא הייתי איתכן" אמר אבי.
"זה בסדר, העיקר שאנחנו ביחד" אמרתי ואבי שם עליי את היד שלו.
"אני אקנה לך משהו לשתות, תחכי כאן, יש זמן עד שהלימוזינה תגיע" אמר אבי והינהנתי.
ישבתי בכיסאות האלה ושיחקתי בטבעות שלי, אני לא יודעת עם עשיתי את המעשה הנכון או הרע, אבל הוא רציני שהוא מתחתן עם סופיה?! זה מעליב ומשפיל באמת, אבל אני גם עזבתי אותו ככה אוף הראש שלי מבולגן ואחת הטבעות שלי החליקה פתאום.
"אוי, איפה הפלתי אותה?" אמרתי והתחלתי לחפש אותה.
"זה שלך במקרה?" שאל מישהו והרמתי את המבט שלי אליו, דווקא מכל המקומות, למה כאן?!.
"כן, זה שלי" אמרתי והוא הביא לי את הטבעת.
"את צריכה להיות זהירה בפעם הבאה" אמר דילן והרגשתי את העיניים שלי מתחילות לצרוב.
"בייב" הגיעה סופיה ושילבה את הידיים שלהם ביחד.
"תודה, אני אלך" אמרתי.
"את מוזמנת למסיבת האירוסין שלנו היום?" שאלה.
"כן, כן, באתי לפה עם המשפחה, שלחתם להם הזמנה" אמרתי.
"או יופי, אז ניפגש שם" אמרה סופיה.
"כנראה וראיתי על הצוואר שלה את השרשרת שלי! אני לא מאמינה! הסתכלתי על השרשרת.
"כן, מחפשים אותי אני צריכה ללכת" אמרתי והתחלתי לרוץ. אני לא מאמינה, השרשרת, איך הוא יכל לתת את השרשרת הזאת למישהי אחרת, זה כאילו ששום דבר לא קרה ביננו ואני, אני המשכתי לרוץ ונכנסתי במישהו.
"מה עכשיו" אמרתי שנפלתי לרצפה.
"מצטער" אמר הבחור.
"זה בסדר" אמרתי והוא עזר לי לקום.
"רגע, לא נפגשנו בעבר?" אמר הבחור.
"לא זכו-, רגע! לוק?!" אמרתי.
"נועה!" אמר לוק וחיבקתי אותו.
"עבר הרבה זמן!" אמרתי והוא חיבק אותי.
"השתנית, בקושי זיהיתי אותך" אמר לוק.
"כן, מה אתה עושה כאן?" אמרתי.
"באתי להיפגש עם דיל-, רגע את יודעת שהוא מתארס נכון?" אמר והינהנתי.
"אם זה מה שעושה אותו מאושר, מי אני שתעצור אותו, אני המטומטמת כאן, אפילו שנפגשנו היום הוא לא זיהה אותי והוא מתחתן עם הבחורה שהוא בגד בי איתה, אני עשיתי את זה בשבילו, הוא חושב שזה היה קל ללכת ולעזוב?, אם לא היינו עושים את זה אז-, אח, מה זה משנה גם ככה?, זה לא משנה כלום גם ככה" אמרתי וכשהוא נתן לי חיבוק ופשוט נשברתי.
"מה קורה כאן?" שמעתי את דילן.
"אתם מכירים?" שאלה סופיה.
"יופי של תזמון באמת" מילמלתי.
-נ.מ ליהי-
הגענו לאולם והיו שם הרבה אנשים אלגנטיים וכאלה.
"אני אלך להביא לי שתייה" לחשתי לאבי והלכתי למלצר שחילק שמפניות.
"מזל טוב הארי, אני לא מאמין שאתה מתחתן" שמעתי אחד מהאורחים שמברך את הארי.
"לפעמים האהבה מנצחת הכל לא?" שמעתי אותו אומר והפלתי את הכוס שלי וכולם הסתכלו עליי.
"מצטערת" אמרתי והתחלתי להרים את השברים.
"את יכולה להפסיק להרים את זה" הגיע הארי מאחורי.
"אני רוצה לעשות את זה" אמרתי ונחתכתי ביד.
"תקשיבי א-" הוא בא לומר ופשוט יצאתי עליו.
"תזוז, אני לא רוצה לשמוע!" צעקתי ונראה לי היה לי הד כי אפילו הדיג'יי הפסיק את המוזיקה.
"עדיף שאלך" אמרתי ויצאתי מהאולם.
-נ.מ הארי-
"מה הסיפור שלה בכלל?" אמרה ארי(eri).
"אני לא יודע" אמרתי.
"היא הפילה פה את השרשרת שלה" אמר המלצר.
"תראה לי" אמרתי וראיתי שזה השרשרת של לי-, כלומר הבחורה הזאת היא ליהי?!, היא חזרה?! למה לה לחזור אחרי מה שקרה?!, אני אברר את זה.
-נ.מ ליאל-
יצאנו מהלימוזינה וההורים שלי דיברו עם האנשים שהיו בכניסה וממש התלבטתי אם להיכנס או לא.
"את פשוט צריכה להחליט" שמעתי את ליאם והסתובבתי לאחור.
"ליאם?" אמרתי.
"מה? את מכירה אותי?" אמר ליאם, מה הוא הספיק לשכוח אותי?.
"לא, פשוט ההורים שלי אמרו שזה השם של מי שהולך להינשא לליה, אממ, אם תסלח לי אני אלך, מזל טוב" אמרתי בטון קצת מאוכזב ונכנסתי לאולם.
-נ.מ ליאם-
טיפשה, באמת חשבת שלא אזהה אותך?