פרק 24+25

285 9 3
                                    

-נ.מ ליאל-
השתעממתי בסלון והסתכלתי על התמונה של הבנים שהיו קטנים והיו נראים מה זה חמודים!! אני אוהבת ילדים קטנים!!.
"מזהה אותי שם?" אמר ליאם מאחורי ונבהלתי.
"מה אתה עושה? אתה לא נורמלי" אמרתי.
"מה יפה? לא שמת לב אליי, נפגעתי" אמר ליאם.
"חשבתי שאמרתי לך לא לקרוא לי ככה" אמרתי לו.
"אבל זאת האמת.." אמר "מאוכזב" והסתכל עליי מנסה לעשות לי רגשי.
"מה אני יעשה איתך בסוף" אמרתי מיואשת והוא ישב מולי.
"מה עוד אני צריך לעשות כדי שתסלחי לי?" שאל.
"ליאם אני אהיה כנה איתך, אני יעשה את מה שלך אין את האומץ לעשות" אמרתי.
"מה?" שאל.
"אני אוהבת אותך, בסדר?, לא הפסקתי לאהוב אותך מאז שחזרנו לישראל בחזרה לפני שנה, אבל הסיפור שלנו נגמר כבר מזמן מהרגע שאתה הודעת לכל העולם שאתה מתחתן, אז אני לא מתכוונת להיות המאהבת שלך או ליפול שוב לדברים שלך, תחיה את החיים שלך ואני את שלי" אמרתי ועליתי במהירות לחדר שלי, זה מעצבן לחזור על עצמי כל פעם מחדש, זהו די, כמה פעמים אני צריכה להסביר את זה, והוא עצר אותי במדרגות וסובב אותי שאסתכל עליי ונמנעתי מיצירת קשר עין, אבל הוא התקרב אליי וחיבק אותי.
"אני מאמין שהסיפור שלנו עדיין ממשיך, את תראי, אני הולך להראות לך את זה, אז תחכי רק עוד קצת, היום בבוקר תביני למה אני מתכוון" אמר ליאם ונשארנו שם מחובקים אין לי מושג לכמה זמן, אבל זה היה חמים ומנחם.
-נ.מ נועה-
"להתחתן איתך? אתה יודע מה זה אומר?" אמרתי מתיישבת בזהירות על המיטה שלי.
"כן אני יודע" אמר דילן.
"אני לא בטוחה כל כך אתה מבין נישואין זה לא משחק אני רק בת 18 " אמרתי בהשפלת מבט.
"אבל אנחנו אוהבים אחד את השנייה לא?" שאל דילן.
"די דילן, אחרי מחר אתה ואני לא ניפגש יותר" אמרתי.
"למה?" שאל דילן.
"כי אני פגועה, כל השנה הזאת הייתה נוראית בשבילי, אני יודעת מה זה להרגיש לבד, אני רוצה להישאר לבד, אני לא צריכה עוד אנשים שיבלבלו אותי" אמרתי.
"אבל לפני שנייה-" אמר דילן.
"לפני שנייה כלום די בבקשה דילן אני לא מוכנה לזה עדיין, גם בוא תזכור שאתה עומד להתחתן בקרוב" אמרתי.
"זה עבר כבר לא? עכשיו מה שחשוב זה את ואני" אמר דילן ולא הסתכלתי לו בעיניים והוא דחף אותי על המיטה כשהוא מעליי.
"תסתכלי עליי" אמר דילן והסתכלתי עליו בלית ברירה.
"מה?" שאלתי.
"אני אוהב אותך, באמת" אמר דילן ולא יודעת אבל אני עדיין לא יכולה להאמין לזה כאילו, הוא פאקינג בגד בי, והוא לקח את היד שלי ושם אותה על החזה שלו.
"היי מה אתה עוש-" אמרתי וקטעתי את עצמי שהרגשתי את פעימות הלב שלו, והן היו מהירות אפילו יותר משלי.
"אני באמת אוהב אותך נועה, אני מצטער, הדבר היחיד שנתתי לך זה צער וכאב, אבל אני רוצה לשנות את זה ולגרום לך שמחה וכיף, שישכיח את כל מה שעברת בגללי" אמר דילן.
"זה לא קל" אמרתי.
"אז תסמכי עליי, ותני לי להוכיח לך" אמר דילן והקרבתי אותו אליי לנשיקה סוחפת והדברים התגלגלו מהר מאוד וזה קרה, שכבנו...
-נ.מ ליהי-
התקלחתי, אחרי כל האבק שריפה הזה שהיה עליי הרגשתי מזוהמת אז חייב מקלחת חמה לפני השינה, וכשנחתי באמבטיה הסתכלתי על השרשרת שלי, אני לא מתחרטת על מה שאמרתי לאידיוט הזה, הוא שמע את מה שהיה צריך לשמוע לטובה או לרעה, אני לא ארדוף אחריו, ושימשיך להתחרט על הבחירה שלו לשארית חייו, אני כל כך עצבנית עליו, אבל מצד שני, אני התגעגעתי אליו מאוד, אוף יצאתי מהאמבטיה במהירות וראיתי את הפנים שלי מעט אדומות, כמו שחשבתי, אני חולה, והתחלתי להשתעל, וכשיצאתי מהמקלחת ראיתי את הארי בחדר שלי.
"מה אתה עושה כאן?" שאלתי.
"חכי רגע" אמר הארי ונגע לי במצח ומיד העפתי את ידו.
"מה הקטע שלך?" אמרתי בכעס.
"כמו שחשבתי את חולה, תכנסי למיטה" אמר ולא היה לי כוח לריב איתו אז נכנסתי והרגשתי משהו קר על המצח שלי.
"זה יוריד לך את החום, והכנתי לך מרק עוף תאכלי את זה ואחר תקחי את הכדור זה יעזור לך" אמר הארי.
"למה אתה עוזר לי פתאום? מה חברים שלך סיפרו לך מה שקרה לנו ואתה מרגיש רע? עם זה העיניין, אתה יכול ללכת אתה יודע לאן" אמרתי בכעס.
"הם לא סיפרו לי כלום, חוץ מזה שהם אידיוטים ושהם מתחרטים על האירוסין שלהם" אמר הארי מחפש מדחום בחדר.
"אז אתה יכול להסיק בעצמך מה קרה או שזה יותר מדי בשביל הראש היפה הזה שלך" אמרתי לו בזלזול.
"תראי ליהי, אני מצטער על מה שקרה לך בגללי, אני לא יודע בדיוק פרטים על זה אבל כשתרצי לספר לי אני כאן כולי אוזן בשבילך אני יודע שהמצב מבלבל עכשיו אבל אני באמת רוצה לדעת מה קרה" אמר הארי.
"זה לא משנה כבר, זה חסר תועלת, אני עייפה אז תכבה את האור שאתה יוצא" אמרתי מפנה את גבי אליו ודמעה אחת  זולגת מעיניי, אני כל כך פגועה ומושפלת שאני לא רוצה לראות אותו בחיים.. אני חושבת..
-נ.מ נועה-
התעוררתי בבוקר ושיפשפתי את העיניים לראות איפה אני נמצאת, אה נכון, באנו לבנים אחרי שהבית שההורים שלנו השאילו לנו לכמה ימים עד שהם יסיימו את העסקים שיש להם כאן נשרף, אחרי זה קיבלתי הצעת נישואין מדילן, אני עדיין צעירה מכדי להתחתן, אבל אני אוהבת אותו, אבל הוא בגד בי ועמד להתחתן עם מישהי אחרת, לא יש לי כבוד, אני אדחה אותו כמו שצריך ובאתי לצאת מהמיטה והסתכלתי על עצמי ולמה דה פאק אני ערומה? רק רגע, הסתובבתי וראיתי את דילן מאחורי, ישן ברוגע ואת הבגדים שלנו זרוקים על הרצפה, אומייגאד, אני השתגעתי?! איך עשיתי דבר כזה?! רציתי ממש לצרוח אבל אם אחת הבנות תתעורר פתאום או שתיכנס לכאן אני פשוט אמות, אז קמתי בזהירות ולבשתי את השמלת פיג'מה  שהייתה זרוקה על הרצפה והתחלתי לנהר את דילן שיקום כבר.
"דילן, קום כבר אתה צריך ללכת נו" אמרתי לו והוא משך אותי אליו.
"עוד כמה דקות" אמר והתעצבנתי ודחפתי אותו מהמיטה.
"קום כבר דביל" אמרתי בכעס והוא קם במהירות.
"למה זה היה טוב על הבוקר התחלנו לריב?" אמר והתחלתי לצרוח.
"מה אתה חושב שאתה עושה חתיכת סוטה תכסה את עצמך חסר בושה, אתה מגעיל אותי" אמרתי וכיסיתי את הפנים שלי.
"אני לא מבין מה הבעיה זה לא משהו שלא ראית כבר" אמר דילן שהיה לבוש כבר מלבד החולצה שלו.
"עוד מילה אחת כזאת אני לא יודעת מה אני אעשה לך" אמרתי וזרקתי עליו את אחת הכריות.
"בסדר בסדר מצטער, בואי נדבר על-" אמר דילן וקטעתי אותו.
"מה שקרה היה היסחפות של הרגע בסדר אז בוא לא נדבר על זה עכשיו אני מובכת רצח" אמרתי מצמידה את הראש שלי לברכיים והוא התחיל לצחוק.
"לא חשבתי שיש בך צד כזה" אמר דילן.
"כל בחורה תהיה מובכת עם היא שכבה עם בחור מאורס" אמרתי באמת התביישתי בעצמי.
"היי תקשיבי לי שנייה" אמר והרים את הראש שלי.
"מה?" אמרתי.
"אני אוהב אותך ואת יודעת את זה נכון?" שאל והינהנתי.
"ואני צריך לבטל את האירוסין שלי עם סופיה למרות שאני מאמין שהיא ביטלה אותם אבל בכל זאת אני צריך לעשות את זה פנים מול פנים אז אני מודיע לך מראש" אמר חשוב הנהנתי.
"ודבר אחרון, את לא צריכה להרגיש כאילו עשית משהו רע, אני גם מובך מהסיטואציה, אבל אני עושה כמיטב יכולתי כדי שתרגישי בנוח אפילו בקצת אבל אני לא מתחרט על זה שתדעי" אמר דילן ונתתי לו מכה עם הכרית השנייה.
"מטומטם אחד" אמרתי בצחוק ונתתי לו נשיקה מהירה על השפתיים והוא היה מופתע.
"תחשוב על זה בתור הכרת תודה על שעודדת אותי, אני כבר לא מרגישה מובכת כל כך" אמרתי והוא חיבק אותי.
"יופי, ירדה לי אבן מהלב" אמר בהקלה כזאת והחזרתי לו חיבוק.
"טוב אני צריכה ללכת להתקלח אז תצא לי מהחדר" אמרתי.
"רגע מה עם ההצעה שלי? את הולכת להשאיר אותי ככה בלי תשובה?" אמר דילן.
"אני אחשוב על זה בסדר? תתן לי עוד קצת זמן" אמרתי.
"טוב אז לפחות תגידי שאת אוהבת אותי, אני כל הזמן אומר לך את זה" אמר דילן בילדותיות וצחקתי.
"איזה ילד קטן, אני אוהבת אותך מרוצה?" אמרתי והוא נתן לי נשיקה.
"מאוד" אמר.
"יופי דביק לך עכשיו" אמרתי.
"טוב, רק עוד דבר אחד" אמר דילן.
"מה עכשיו?" שאלתי.
"את הראשונה שלי" אמר ויצא במהירות ולא הבנתי, ראשונה במה? נו טוב שיהיה אמרתי לעצמי ונכנסתי להתקלח.

  

Too Beautiful for youWhere stories live. Discover now