× ג'ס ×
הנסיעה בדרך למסיבה הייתה מהנה. המוזיקה מהרדיו של המכונית של ברוק הייתה בווליום גבוה וגרמה לכולנו להצטרף לשיר את השירים. קיבלתי גם הערות על הזיופים שלי אבל זה לא ממש הפריע לי.
כשהגענו לבית, הוא היה מפוצץ באנשים, פשוט מפוצץ. השעה הייתה 23:41 בדיוק והמקום היה נראה כאילו עומד להתפוצץ בגלל עומס האנשים. התחלנו לצאת מהמכונית ומייגן הייתה האחרונה שיצאה, היא התחילה להתחרט על כך שבאה. בכל זאת יצאה אחרי שאיימנו שנוציא אותה בכוח והתקדמנו לעבר בית האחווה.
אפשר להגיד שדי התגנדרתי, קיוויתי שברנדון ישים לב אליי. אבל גם לוק יהיה באזור, והייתי צריכה ללבוש משהו שאפשר להוריד בקלות. באתי עם חצאית מיני שחורה מעור וגופייה בצבע אדום, למרות שלוק אמר שהוא ימשך אליי לא משנה מה אלבש.
"הגעת!" ברנדון אמר כשנכנסנו לבית, הוא נתן לי חיבוק זריז והריח שלו היה מ ד ה י ם. רציתי לחיות בתוך הריח שלו. "היי גם לחברות שלך."
שלושתן החזירו לו בהיי משלהן. הוא לגם מהכוס האדומה שהייתה בידו ואמר שאם נצטרך משהו הוא כאן. אם לא היית כאן לא הייתי באה.
התחלנו להסתובב קצת בסביבת הבית, ניסיתי למצוא את לוק. לא לקח לי הרבה זמן להבחין בו, יש בו כמה דברים שדומים לברנדון: הוא בלונדיני, גבוה, עיניים בהירות ושרירי. מה יש לי מבנים לבנים. הוא היה שם עם עוד שני בנים ומולן היו בערך חמש בנות.
"ידיד שלי שם, אני כבר באה." אמרתי לבנות והלכתי לכיוונו של לוק.
את לוק הכרתי מהתיכון, הוא תמיד היה מקובל, היה בכל המסיבות, יצא עם בנות שהיו מעליו בגיל, בו-זמנית גם היה תלמיד מצטיין ולא מגעיל כמו שרוב הבנים המקובלים היו. הוא התקבל ללמוד בייל אבל דחה את זה והגיע לכאן, הוא אמר שהוא רוצה להמשיך את מה שסיכמנו בינינו והמרחק שהיה יכול להיווצר מכך שהוא היה הולך לייל היה מקשה על המצב. חשבתי שזה די מוגזם והוא בטוח יוכל למצוא יזיזה חדשה בשניות, אבל לא התנגדתי.
"היי!" לוק אמר ברגע ששם לב אליי.
"היי!" החזרתי ומיהרתי ללכת לעבר זרועותיו הפתוחות שחיכו לחיבוק.
"אתם ביחד?" אחת מהבנות שבילו איתו שאלה, היה לה קול מעצבן ואומברה גרוע בשיער.
"לא," מיהרתי להגיד. "רק ידידים."
***
"א-אני לא מאמינה שעשינו את זה." התנשפתי. זה העלה חיוך על שפתיו של לוק.
ירדתי מכיור השירותים וחיפשתי אחר התחתונים שלוק זרק לאנשהו.
"זה היה מדהים." הוא הודה בזמן שסגר הריצ'רץ במכנסי הג'ינס הצמודים שלו.
לרגע הרגשתי שהייתי חייבת להגיד לו על ברנדון, הרגשתי שהוא צריך להיות בעניינים ולדעת מה קורה.
"תקשיב." אמרתי אחרי שסיימתי להתארגן.
"כן?" הוא שאל ונשען על הכיור, מתבונן בי.
התחלתי להתחרט על זה, אולי הוא לא באמת צריך לדעת על זה. "א-אני פגשתי מישהו חדש."
"מה זאת אומרת?" הוא כיווץ את גבותיו והתיישר.
"אני מתחילה להתאהב במישהו."
"מה?" הוא שאל, הוא הבין שעכשיו נצטרך לסיים עם ההסכם. "את רצינית?"
"לצערי כן." עניתי והשפלתי את מבטי.
"את לא יכולה להיות רצינית," הוא העביר את אצבעותיו בעצבנות בשיערו. "אחרי שהקרבתי כל כך הרבה בשביל זה?"
"ל-לא ביקשתי ממך להקריב כלום."
"את לא אמיתית." הוא הסתיר את פניו עם כפות ידיו בתסכול. למה פתחתי את הפה שלי. "יצא לך לדבר איתו בכלל? כבר התנשקתם? שכבתם? יצאתם לדייט?"
"אני כן דיברתי איתו, הוא הזמין אותי למסיבה." אמרתי במהירות, רציתי שהשיחה תיגמר כבר.
"וחוץ מזה כלום? את כבר בטוחה שאת מאוהבת?" הוא הדגיש את המילה.
"אתה לא בוחר במי להתאהב." משכתי בכתפיי.
"צודקת." הוא אמר בקצרה ויצא בסערה מהשירותים. את הבנאדם הכי טיפש ביקום ג'סמין.
לא ידעתי אם ללכת אחריו, להצטרף לבנות ולשכוח מזה או פשוט לחזור לחדר שלי בקמפוס ולשחרר עצבים עם בכי. לא ידעתי מה הרגשתי - אשמה, עצב או אכזבה. אחרי כמה שניות של חשיבה מהירה החלטתי לרוץ אליו, הקשר בינינו היה חשוב לי.
יצאתי במהירות מהשירותים והתחלתי לחפש אחריו, אולי הוא עדיין במסיבה ומנסה לקחת מישהי אחרת בשביל זיון. בכל זאת, החלטתי לצאת מהבית ולחפש אותו בחנייה. הדרך ליציאה הייתה קשה, כל פעם התווספו עוד ועוד אנשים למסיבה. כבר לא היה לי אכפת מברוק, מייגן וקלי, לא ידעתי איפה הן וזה גם לא היה בסדר העניינים החשובים שלי עכשיו, הייתי חייבת למצוא את לוק.
אחרי מאבק לעבור בין אנשים גבוהים ושיכורים, מצאתי את דרכי החוצה. זיהיתי את האוטו הלבן שלו וראיתי אותו במושב של הנהג, מנסה להתניע את האוטו. רצתי אליו במהרה, מקללת את נעלי העקב שהחלטתי לנעול. חלון האוטו שלידו היה פתוח, נשענתי עליו וניסיתי לדבר.
"ל-לוק, תקשיב לי." התחננתי. הוא התעלם ממני כאילו לא הייתי שם. "ב-בבקשה." המשכתי, הוא בדיוק חגר את החגורה והתכונן לנהוג. "אני מצטערת! בבקשה תסלח לי."
"תעזבי את החלון." הוא הסתכל עליי במבט קר עם עיניו התכולות, אף פעם לא ראיתי אותו ככה.
"לוק בבקשה, תקשיב לי!" הדמעות רצו במורד לחיי, כל האיפור שהשקעתי בו חצי שעה נהרס תוך חמש שניות.
"הקשבתי לך מספיק." הוא סובב את מבטו ממני והתחיל לסגור את החלון.
"לוק!" המשכתי לצעוק, אך הוא כבר נסע.
איך אני תמיד הורסת את הכל.
YOU ARE READING
Four Points Of View
Teen Fiction"זה כאילו שאנחנו לא לומדות," ברוק אמרה בזמן שעיניה נעולות על הכביש. נסענו שלושתנו בחזרה לקמפוס. "אסור לנו ללכת למסיבות, תמיד זה נגמר באסון." "מסכימה," מייגן אמרה והסתכלה על הכביש מהחלון שלצידה. "אני חושבת שיש עלינו קללה או משהו." קלי, מייגן, ג'ס ובר...
