3.1 - קלי

76 6 1
                                    

× קלי ×

"טוב, אנחנו זזות," הודעתי לאחיותיי ואחי בזמן שניסיתי לענוד על אוזני את עגיל החישוק. "תתנהגו יפה, נחזור כמה שיותר מהר."

"אל תדאגי קלי, אני אשמור כאן על הסדר." גרייס אמרה בגאווה.

"יופי, כי אני לא רוצה לחזור לכאן ולגלות שהחרבתם את החדר." צחקתי.

מאז המפגש עם דיוויד בחנות הגלידות, הילדים עברו לשהות בחדר שלי ושל מייגן. לא רציתי להסביר למייגן על כל המצב אבל סיפרתי לבסוף והיא תמכה והבינה כמו שרק היא יכולה. כשהבנתי שאני צריכה להזדרז ולהשיג דירה כמה שיותר מהר, התחלתי לעבוד יותר שעות בחנות הגלידות ומצאתי גם עבודה כברמנית במועדון שליד בית האחווה של הקולג'. מזל שכל זה קרה כשהלימודים כמעט נגמרו, אני לא יודעת איך הייתי מצליחה לתמרן בין לימודים וכל כך הרבה עבודה בו-זמנית.

"הבנות כבר מחכות לנו למטה, צריך לרדת קלי." מייגן אמרה אחרי שסיימה לבהות במסך הטלפון הנייד שלה.

"בסדר, ביי ילדים." אמרתי ונשקתי ללחיהם של אחיי, מקבלת תלונות על כך שהשארתי סימן של אודם עליהם.

***

"ו... הגענו." ברוק הצהירה אחרי שמצאה חנייה ליד בית האחווה ועצרה את האוטו.

"לפני שאנחנו יוצאות," עצרתי את הבנות לפני שהתכוונו לצאת החוצה. "בואו נבטיח לעצמנו שבמסיבה הזאת אנחנו נהנות. ההיסטוריה שלנו עם מסיבות היא לא מהטובות במיוחד אבל הפעם אנחנו חוגגות את סיום השנה הראשונה שלנו בקולג'. אז הפעם, לא ניתן לשום דבר להרוס לנו את החגיגה. קבענו?"

"קבענו." מייגן הסכימה.

"אמן אחותי." ברוק אמרה וג'ס הנהנה.

"מעולה, בואו נצא." אישרתי ויצאנו מהמכונית של ברוק בזריזות.

תוך שניות קצרות מצאנו את עצמנו בחצר ההומה באנשים, המוזיקה הקצבית והרועשת הייתה הדבר היחיד שאפשר היה לשמוע ומזג האוויר החם שאפיין את התקופה הזאת היה חם עוד יותר בגלל כל האנשים שהיו בסביבה.

אחרי קושי רב בלפלס את דרכינו אל עבר הבית, הצלחנו להיכנס אליו. היו בו לא פחות אנשים ממה שהיו בחוץ, ההבדל העיקרי היה בווליום של המוזיקה - שהיה חלש יותר.

מייגן תפסה את זרועה של ג'ס ואמרה לה: "בואי נחפש את הבנים." ושתיהן נעלמו מטווח הראייה שלי.

"נוטשות." ברוק סיננה מבין שיניה וגרמה לי להוציא צחקוק מפי.

"אנחנו לא צריכות אותן, רווקות נהנות יותר."

Four Points Of ViewWhere stories live. Discover now