0.5 - ברוק

148 11 0
                                    

× ברוק ×

אחרי שג'ס נעלמה לנו, לא קרה הרבה. למייגן היה התקף חרדה והייתי צריכה להוציא אותה החוצה כדי שהיא תירגע, קלי שתתה ונראתה גמורה ואני כבר רציתי ללכת לחדר. המסיבה הזאת הייתה סיוט.

כשהיינו בדרך למכונית שלי אחרי שאספנו את קלי שרקדה על איזה שולחן, שמעתי קול מוכר מאחוריי: "אמ היי?"

הסתובבתי וראיתי את דונה. "היי." ניסיתי לחייך אבל ממש לא היה לי כוח, יצא לי מן עיוות מוזר בפה.

"את ברוק נכון?" הנהנתי כתשובה. "אנחנו עובדות ביחד!" הנהנתי שוב, לא היה לי כוח לנהל את השיחה הזאת.

"נדבר בעבודה, אני חייבת ללכת." ניסיתי להתחמק ונפרדנו לשלום.

לפני שנכנסנו למכונית, קלי הקיאה את כל מה שהיה בקיבה שלה. מזל שזה לא קרה במכונית. אחרי שהכנסנו את קלי למכונית, סובבתי את מבטי והבחנתי בג'ס. היא חיבקה את עצמה בזרועותיה ורעדה, כאילו קפאה מקור, והאיפור שלה נמרח והיא נראתה כמו הג'וקר. עם כל התכונות שלא אהבתי בג'ס, רגשות הרחמים כלפיה היכו בי מיד.

"ג'ס, מה קרה?" שאלתי בדאגה אחרי שהתקרבתי אליה.

"כ-כלום, א-אני רוצה ללכת לח-חדר." היא בקושי סיימה את המשפט ומשכה באפה. אני אברר איתה הכל אחר-כך.

כולנו היינו במכונית והתחלנו לנסוע. הכבישים היו ריקים, הרחובות שוממים ורק פנסי הרחוב היו ברחובות והעירו לנו את הדרך. הנסיעה הייתה שקטה, אף אחת לא דיברה, רק קלי גיהקה כמה פעמים. הייתה לי הרגשה לא טובה לגבי המסיבה, הייתי צריכה ללכת אחרי הרגשות שלי, למרות שאני חושבת שאם לא הייתי במסיבה לבנות היה קצת יותר קשה.

אחרי שהגענו לקמפוס ונפרדנו לשלום במסדרון, מייגן שסייעה לקלי ללכת בכך שנתנה לה להישען על כתפה הלכו לכיוון אחד ואני וג'ס לכיוון האחר. מדי פעם ג'ס ניגבה דמעות מלחיה, כבר לא היה לה אכפת מהאיפור שנהרס. נכנסנו לחדר בשקט והיא מיהרה להיכנס לשירותים. לאחר שיצאה היא הודיעה לי שהיא רוצה ללכת להתקלח והחלטתי להצטרף אליה, גם אני הייתי צריכה מקלחת אחרי הערב הנורא הזה.

הדרך למקלחות המשותפות גם הייתה שקטה, ניסיתי לפנות לג'ס אך היא אמרה שהיא "לא במצב של דיבורים כרגע". מהזמן הקצר שהכרתי אותה, היא נראתה כמו בחורה שתמיד מחייכת וקשה מאוד להעציב אותה, אפילו שהיא מאוד דרמטית. כבר התחלתי להריץ סרטים בראש שאולי אנסו אותה במסיבה והיא לא מוכנה להגיד לי, פחדתי עליה. לא רציתי ללחוץ עליה לספר לי, אך קיוויתי שהכל טוב וברגע שתוכל היא תספר לי הכל. דאגתי לה.

המקלחות היו ריקות מאחר והשעה הייתה קרובה ל2:00. ג'ס נכנסה לתא אחד ואני נכנסתי לתא הצמוד אליו, אולי היא תרגיש יותר טוב בזמן המקלחת ונצליח לדבר.

"ג'ס, קרה משהו?" אמרתי כשזרם המים שלה הפסיק, כנראה היא התחילה לחפוף את שיערה.

"לא, הכל בסדר." היא ענתה בקצרה וללא רגש.

לא רציתי להגיד את זה, אבל זה נפלט משום מקום: "נ-נאנסת או משהו?"

"מה פתאום! אוי ואבוי." ג'ס אמרה ויצא לה מן גיחוך. נהייתי רגועה יותר. "אל תדאגי לי, מחר זה יעבור."

"א-אני דואגת לך." הודתי.

"תודה." היא אמרה ויכולתי לדמיין אותה מחייכת לפי שינוי הטון שלה.

Four Points Of ViewWhere stories live. Discover now