× ברוק ×
פחדתי להשאיר את ג'ס לבד, אבל לא רציתי שמייגן תישאר לבד במסיבה, למרות שהייתי בטוחה שברנדון יגן עליה. אף פעם לא הולך לנו טוב במסיבות, אז העדפתי לגרום למייגן ללכת מוקדם יותר בחזרה למעונות כל עוד היא נהנית מאשר לנטוש אותה כאן ושיקרה לה משהו ולא נהיה כאן לעזור לה. גם לקלי דאגתי, היא הודיעה לי שהיא נוסעת הביתה והיא לא יודעת מתי תחזור. הצעתי לה להסיע אותה אך היא התנגדה נחרצות.
ההליכה אל בית האחווה הייתה ארוכה יותר בגלל כל האנשים שהתווספו לכאן מאז שהמסיבה התחילה.
קיוויתי שמייגן נמצאת בסלון, כי לא רציתי לבזבז יותר מדי זמן בלחפש אותה. לחוסר מזלי, היא לא הייתה שם, אבל דונה כן.
"ברוק! כמה זמן לא ראיתי אותך." היא אמרה במן מלמול מוזר ונתלתה עליי, כנראה שניסתה לחבק אותי אך זה היה מרושל יותר. היא הייתה שיכורה לגמרי.
"כ-כן." הסכמתי. הסתכלתי מסביבי כדי לבדוק אם זאק לא בסביבה. למרות שהצלחתי לגרום לו לחשוב שביני לבין דונה לא היה כלום, לא היה לי ספק שברגע שיראה אותנו ביחד הוא יתרגז.
"שתדעי לך, זרקתי את הכלב הזה לעזאזל!" היא אמרה וצחקה צחוק רועם. "לא הפסקתי לחשוב עלייך ברוק. אולי תתני לי עוד צ'אנס?"
"את נורמלית?!" מיהרתי לזרוק אותה ממני. "תעזבי אותי כבר."
"ברוק, אני לא יכולה בלעדייך!" היא התחילה לצעוק וכמה מבטים הופנו אלינו. "בבקשה! אל תעזבי אותי שוב!"
"את מטומטמת לגמרי, תשתקי כבר!" פקדתי עליה בלחישה-צעקה.
"אני לא אשתוק עד שתגידי לי שאת מקבלת אותי בחזרה!"
"בחיים לא." אמרתי ברצינות.
ידעתי שהיא שיכורה ביותר ולא מתכוונת למה שהיא אומרת, אבל אני כן. גם אם היא באמת נפרדה מזאק, אני לא אקבל אותה בחזרה. כן, אהבתי אותה. כן, קיוויתי שתהיה איתי. אבל לא, אני לא אפגע בעצמי שוב. אני לא עושה את אותה הטעות פעמיים. אני גם מבינה שהיה לה את האומץ להיפרד ממנו רק כי שנה הבאה הוא כבר לא ילמד בקולג' והיא לא תצטרך לראות אותו או להתמודד איתו, אבל זה לא אומר שאני רוצה להיות איתה. אם היא הייתה נפרדת ממנו באותו הרגע שקרתה הנשיקה, הייתי יותר משמחה להיות איתה במערכת יחסים, אבל היא פגעה בי יותר מדי ואני לא מוכנה לתת לאנשים אחרים את האפשרות לפגוע בי.
"ברוק," היא התקרבה ולחשה לי, מניחה את כף ידה על לחיי. "בבקשה."
"תעזבי אותי. אני לא רוצה שום קשר אלייך." לקחתי את ידה והעפתי אותה מפניי, עושה זאת בקושי בגלל מגעה המצמרר שאהבתי להרגיש. אני מנסה לשכנע את עצמי שאני לא צריכה את המגע שלה, זה סתם כמו כל מגע אחר.
YOU ARE READING
Four Points Of View
Teen Fiction"זה כאילו שאנחנו לא לומדות," ברוק אמרה בזמן שעיניה נעולות על הכביש. נסענו שלושתנו בחזרה לקמפוס. "אסור לנו ללכת למסיבות, תמיד זה נגמר באסון." "מסכימה," מייגן אמרה והסתכלה על הכביש מהחלון שלצידה. "אני חושבת שיש עלינו קללה או משהו." קלי, מייגן, ג'ס ובר...
