× מייגן ×
"המבחן שלך בעוד שבוע, נכון?" ברנדון שאל בזמן ששמתי את ספרי הלימוד בתיקי.
"נכון." עניתי.
"אני חושב שהמבחן הזה ילך לך טוב, אני מאמין בך."
"תודה."
הסכמתי שברנדון ימשיך ללמד אותי. הוא עזר לי, אני התחלתי להבין את החומר יותר טוב וקיבלתי ציונים גבוהים בבחנים שהיו מדי שבוע. עם כמה שחשבתי שהוא טיפש כמו נעל, הוא הצליח להפתיע אותי. למרות ששמחתי מכך שאני מקבלת עזרה בשיעורים, עדיין הרגשתי מאוד לא בנוח לידו. די חששתי כשברוק התחילה לדבר עליו, לא רציתי שג'ס תדע על זה. היא כרגע במצב נפשי על הפנים ואני לא רוצה להוסיף שמן למדורה.
"מתי את רוצה להיפגש שוב ללמוד?" הוא שאל אחרי שקמתי ממקומי והוא קם אחריי.
"א-אני לא יודעת." ניסיתי להתחמק והתחלתי ללכת אל עבר היציאה של הספריה.
"למה את מתחמקת ממני?" הוא הלך בעקבותיי. "כל הזמן הזה את בורחת ממני למרות שאני מנסה לעזור לך."
זה באמת די לא מנומס מצידי, הוא עזר לי להשתפר ואני מתייחסת אליו כאילו אני עושה לו טובה למרות שזה לגמרי ההפך.
"אני מצטערת." עצרתי את הליכתי ונעמדתי מולו.
"הכל בסדר?" הוא שאל והביט בעיניי בדאגה. הוא היה גבוה ממני באיזה ראש וחצי והייתי צריכה להתאמץ מאוד כדי להסתכל עליו בחזרה.
"כ-כן, אני חושבת."
"את פשוט כל הזמן כועסת כשאת רואה אותי, אני רוצה להבין למה." הוא משך בכתפיו ואז מבטו הפך לשובב. "אני חושב שאני אקרא לך מאדי."
"מאדי?" כיווצתי את גבותיי. "למה?"
"כי את כל הזמן כועסת (mad)." הוא אמר ונראה גאה בעצמו שהצליח לעלות על זה.
גלגלתי את עיניי. איזה חנון.
"מה, את לא אוהבת את השם?" הוא שאל וחיוך חשוף שיניים התפרס על פניו. "אני חושב שהוא די מתאים לך."
"אני לא מאמינה שבאמת בזבזת מחשבה בשביל לחשוב על דבר כזה." גלגלתי את עיניי שוב.
"את אוהבת את השם הזה."
"אני לא."
"את כן."
"אני לא."
"את כן."
YOU ARE READING
Four Points Of View
Teen Fiction"זה כאילו שאנחנו לא לומדות," ברוק אמרה בזמן שעיניה נעולות על הכביש. נסענו שלושתנו בחזרה לקמפוס. "אסור לנו ללכת למסיבות, תמיד זה נגמר באסון." "מסכימה," מייגן אמרה והסתכלה על הכביש מהחלון שלצידה. "אני חושבת שיש עלינו קללה או משהו." קלי, מייגן, ג'ס ובר...
