2.0 - ברוק + קלי

74 6 0
                                    

× ברוק ×

החלטתי לפעול מבלי להפעיל את המוח וללכת לחפש את דונה. באמת לא מבינה מה עבר עליי באותו רגע, זאק כאן. אמורה להיות לי משמרת איתה בעוד יומיים, כמו תמיד, אך לא יכולתי לחכות יומיים בשביל לראות אותה. התחלתי להרגיש קצת אובססיבית אליה, בדיוק כמו בכל מערכת יחסים שנכנסתי אליה. אני יודעת שזה כל כך לא בריא בשבילי אבל רציתי להיות עם דונה כל דקה - התגעגעתי לשפתיים שלה, למגע שלה, לקול שלה, התגעגעתי אליה בכל שנייה שלא הייתי איתה.

לפני שהגענו למסיבה ידעתי שאני אשאר לשמור על קלי ומייגן כמו פעם קודמת, אך הפעם רציתי לעשות משהו למען עצמי. מייגן אמרה שהיום החרדות לא אמורות לתקוף אותה אז הרשתי לעצמי ללכת אחרי הלב שלי.

אחרי הליכה של הרבה זמן, דחיפת אנשים מיוזעים ושיכורים וללכת לאיבוד כל שתי דקות, מצאתי אותה. היא נראתה מדהים. היא לבשה חולצה ללא שרוולים בצבע ורוד בהיר, חצאית מיני שחורה מעור כך שקשה היה לא להעיף מבט ולהתפלא מרגליה הארוכות והיפות, והיא נעלה נעלי עקב שחורות שגרמו לרגליה להיראות ארוכות אפילו יותר. אני לא מאמינה שמישהי כמוה מוצאת עניין בי.

הייתי כל כך מרוכזת בה עד שלא הבחנתי בזאק. זרועו הייתה סביב מותניה הצרים והוא לוגם מבקבוק אלכוהול כלשהו שלא הצלחתי לזהות. היא מחייכת וצוחקת, מדברת עם חבורה גדולה של אנשים. זאק מעביר את שפתיו מהבקבוק אל שפתיה של דונה ברגע שמסיים עם השתייה.

אם זה לא מספיק, תוך רגעים מהירים הוא התחיל להוביל אותה למדרגות כדי להגיע לקומה השנייה של הבית. יכולתי לנחש שהוא לוקח אותה לאחד החדרים. התחלתי להרגיש חלשה. לא יודעת מה חשבתי לעצמי, למה יכולתי לצפות? מה חשבתי שאני אראה כבר? אני כל כך מטומטמת. התחלתי לחפש את מייגן וקלי כדי לחזור לקמפוס, ראיתי מספיק. אני מסיימת את העניין עם דונה.

× קלי ×

מהרגע שמייגן עזבה אותי עם ברנדון לא נשארתי לבד להרבה זמן. נראה שג'יימס הבחין בזה שנשארתי לבד ומיהר לנצל את ההזדמנות כדי לדבר איתי.

"מה קורה קלי?" הוא שאל בהתלהבות ומשך אותי לחיבוק.

"הכל מעולה." עניתי באותה התלהבות.

אהבתי מאוד את ג'יימס. אנחנו מכירים מגיל צעיר, עוד מהגן. אביו היה חבר מאוד קרוב של אבי. לא יצא לי לדבר איתו המון כאן בקולג' כי אין לנו גם שיעורים משותפים, אך יצא לי בערך פעמיים לנהל איתו שיחות קצרות של "היי" ו"מה נשמע?". הוא היה כמו אח בשבילי.

"איך הקטנים?" הוא שאל ולגם מכוס הפלסטיק האדומה שהחזיק.

נאנחתי. "בסדר."

Four Points Of ViewWhere stories live. Discover now