Four Points Of View

2.9 - ג'ס

× ג'ס ×

אלכס פשוט מושלם.

מייגן וברנדון החליטו לשדך בינינו כשהם רק התחילו לצאת והזמינו אותנו לדאבל דייט. תמיד חשבתי שאלכס נראה טוב אבל לא דמיינתי שנהיה ביחד, אולי בגלל שהייתי עסוקה מדי במחשבות על לוק וקצת על ברנדון.

בהתחלה התנגדתי לדאבל דייט, אני הבנתי שהם עושים את זה מתוך רגשות אשמה על זה שאחרי הכל אני נשארת לבד. לא רציתי רחמים, הייתי במצב יותר טוב ובכל יום שעבר חשבתי פחות על לוק. אין לי מושג איך זה קרה ככה פתאום, למרות שהייתה לי את כל השנה להתגבר עליו.

אלכס היה בנבחרת הכדורסל של הקולג', היה בחבורה של ה"מקובלים" מהשנה הרביעית והיה גם תלמיד למופת. תוסיפו לכל זה המראה שלו ותקבלו את הבחור הכי מושלם שאפשר לבקש.

לא ידעתי כמה אני רוצה להיכנס למערכת יחסים עם מישהו שבעוד כמה שבועות כבר לא אראה אותו כל יום, אבל מי אני שאתנגד להיות בחברתו? הבנתי שאין מה להפסיד ונתתי לזה צ'אנס.

כמה אני שמחה שנתתי לזה צ'אנס.

"רגע בייב," נזכרתי לפתע בזמן שנסענו לקולנוע. "אני צריכה לתת משהו לברוק, תעצור בice ice baby."

"אין בעיה." הוא הסתכל עליי וחייך את חיוכו המהפנט, ואחרי שנייה הפנה בחזרה את מבטו אל הכביש, מסובב את ההגה ועושה פרסה.

תוך שתי דקות אלכס החנה את המכונית ליד הכניסה לחנות. ברגע שהתכוונתי לצאת אמרתי לו: "אני כבר חוזרת, חכה כאן."

"אני אבוא איתך, נקנה לנו גלידות על הדרך."

"אבל אנחנו נאחר לסרט." אמרתי והבלטתי את שפתי התחתונה, מנסה לעשות מן פאפי פייס חמוד.

"לעזאזל עם הסרט, יש לי חשק לגלידה עכשיו." הוא צחק.

יצאנו מהמכונית והתקדמנו לחנות. הוא פתח את הדלת וחיכה שאעבור ראשונה, כמו ג'נטלמן אמיתי. נעמדנו מול הדלפק ופגשנו בברוק וקלי. ברוק ספרה שטרות מהקופה שעמדה מולה בזמן שקלי דיברה עם לקוחה בסביבות גיל ה-40 והכינה לה את הגלידה כבקשתה של האישה.

"היי ברוקי." אמרתי בחיבה והיא גלגלה את עיניה מבלי להרים את מבטה כדי לראות מי קרא לה ככה. היא גם לא הייתה צריכה לראות, רק אני קוראת לה בכינוי הדבילי הזה שהיא כל כך סלדה ממנו. "ככה את מתעלמת מהלקוחות שלך?" שילבתי את זרועותיי והרמתי גבה, אלכס צחקק מאחוריי.

"סליחה, אני מאוד עצבנית." היא הסתכלה עליי סוף סוף.

"מה חדש בזה?" גיחכתי והיא הכניסה את הכסף בחזרה לקופה וסגרה אותה, מפנה את כל תשומת ליבה אליי.

"מה את צריכה?" היא הניחה את כפות ידיה על הדלפק המבריק והסתכלה עליי במבט עייף.

"קודם כל, הבאתי לך את הפלאפון שלך. שכחת אותו בחדר." אמרתי ושלפתי את הפלאפון מתיקי, מניחה אותו על הדלפק. עיניה של ברוק נפערו.

"חיפשתי אותו מתחילת המשמרת, תודה!" היא חייכה, הפעם חיוך אמיתי.

"דבר שני," התעלמתי מדבריה. "אני ואלכס רוצים גלידה."

"אני לא יכולה הפעם להביא לך על חשבון הבית, אלן כועס עליי." היא אמרה בזמן שהכניסה את הפלאפון שלה בכיס האחורי של הסקיני ג'ינס השחור שלבשה.

"אין בעיה, התכוונו לשלם בעצמנו." אלכס התערב לשיחה בפעם הראשונה.

"אז בסדר, מה תרצו?" היא עזבה את הקופה והתקרבה אל מבחר הגלידות.

אחרי שסיימתי להגיד את ההזמנה שלי וברוק הושיטה לי את הגלידה, אלכס התחיל לבחור את הטעמים שהוא רוצה בגלידה שלו. ליקקתי את הגלידה בהנאה בזמן שאלכס נישק את לחיי כשסיים להזמין את הגלידה שלו.

"את נראית כמו ילדה קטנה ושמחה, אני אוהב את זה." הוא אמר בחיוך ונישק לשפתיי.

באמת הייתי מאושרת, עד לרגע שעיניי התחילו לנדוד ברחבי החנות. לא הפכתי לעצובה כשעיניי נפגשו בעיניו התכולות של לוק, אך גם לא הרגשתי את אותו האושר שהרגשתי לפני שנייה. הוא ישב שם בשולחן מול מישהי. לא יכולתי לראות את פניה כי היא ישבה עם גבה אליי. לוק לא ניתק את מבטו ממני. הבחורה שמולו כנראה לא שמה לב לכך, היא פשוט ישבה ודיברה עם הידיים בהגזמה. לא יכולתי לפרש במדויק את הבעת פניו. הוא נראה מופתע, מבולבל ופגוע, אין לי מושג איך אפשר להביע כל כך הרבה רגשות בארשת פנים אחת. לא שמתי לב לכמה זמן אני מסתכלת עליו, אך הבנתי שהגזמתי כשקולו של אלכס הוציא אותי מהטרנס שאליו נכנסתי.

"הכל בסדר בייב?" הוא שאל בדאגה ולחץ על מותניי.

"כ-כן, הכל מעולה." התעשתתי על עצמי במהירות וחייכתי את החיוך הכי גדול שיכולתי. זה הרגיע את אלכס וגם הוא חייך אליי.

"בואי נשב לאכול, יש כאן שולחן פנוי." הוא אמר והצביע על שולחן מסוים בחלל שאפילו לא התאמצתי להסתכל עליו.

"א-אולי ניסע לחדר שלי ונבלה שם? אם אנחנו לא מתכוונים ללכת לסרט." אמרתי וצחקקתי צחקוק עצבני.

"נשמע טוב." הוא אמר ולקח את כף ידי הפנויה בידו, מוביל את שנינו מחוץ לחנות אחרי שנפרדנו מברוק וקלי, ואחרי שמבטי התלכד עם מבטו של לוק בפעם האחרונה.