אבודים בחלל

פרק 6

שלושת המבחנים הבאים היו מעט יותר מסובכים מהמבחן הראשון. רוז נלחצה פחות ופחות לקראת כל מבחן. ודייב הגיש את טופסי המבחנים במהירות יותר, כאילו ניסה לשבור שיא או משהו כזה. שלושתם התכוננו למבחן המעשי, והאחרון שייערך , ובסופו יאמרו להן את ציוני ארבעת המבחנים הראשונים. ואחרי כמה ימים, מי התקבל מביניהם באופן סופי.

ביום רביעי בסוף חודש אפריל, התרחש המבחן. אליסון, רוז ודייב נאלצו להדגים לבוחנים מנאסא את התמצותם במבנה החללית, בחלל, במיקום הכוכבים. לווינים, מאפיני חיים ועוד'.
דייב סיים את המבחן במהירות, ועל פי מבטיהם של הבוחנים, גם בהצלחה מירבית. אליסון הצליחה להתמצא ברוב המוחלט של הדברים כמעט בלי להסס, וכמוה גם רוז.
לאחר ששלושת המועמדים נבחנו הם ישבו על כורסא שחורה במשרד שבו שהו הבנות בפגישתן הראשונה עם אייזיק. ולפניהם הופיעה בוחנת אחת גבוהה מאוד, בעלת שיער מתולתל אפרפר ופזור. "שמי הוא פרופסור אלואיז, ובידי יש את טופסי הציונים שלכם. אני אתחיל בלשבח את כולכם, שכן אף אחד מכם לא נכשל או קיבל ציון מתחת לשמונים." השלושה נשמו לרווחה.
"ואני גאה מאוד שישנם ילדים כמוכם בדור של היום, זה הדבר הראשון שרציתי להגיד, הדבר השני הוא הציונים שלכם, כמובן. אתם תקבלו את הציון כממוצע כולל של ארבעת הציונים.
דייב, כל הכבוד ממוצע כמעט מושלם תשעים ותשע." היא אמרה, ועצרה כדי לפתוח את גליון הציונים הבא. דייב העלה חיוך גאה על פניו.
"אליסון, ממוצע תשעים וארבע" אליסון חייכה גם כן.
ופרופסור אלואיז פתחה את גליון הציונים השלישי
"רוז ממוצע תשעים וארבע, וזה אומר שמבחן הבא יקבע את התוצאות הסופיות.." היא סיימה, ונתנה לשלושה לעכל את דבריה.

                                           *****
-ארבע חודשים לפני-
נקודת מבט- פרופסור פינק.

פרופסור פינק, אדם בגובה ממוצע, ממושקף, סגנו של המנהל הבכיר פרופסור בינס.
פרופסור פינק עבר על הדוחות של הפרוייקט של פרופסור בינס כדי לתייק אותם, " מה??" הוא כמעט צעק. "זה מסוכן! הם ילדים!" הוא קרה שוב ושוב כדי לאמת את מה שקרה. ואז יצא מהארכיון של פרופסור בינס.
הוא רץ במסדרונות הארוכים בקומת המשרדים שלושים וארבע. עד שהגיע למשרדו של הפרופסור. הוא דפק בדלת אך לא חיכה למענה, ופתח אותה נכנס למשרד וסגר אחריו את הדלת.
" פרופסור! הם ילדים זה מסוכן! החללית הזאת נסיונית ביותר! היא עוד לא אושרה מבחינה בטחונית! ואם יקרה משהו??" הוא כמעט צעק על הפרופסור שישב מולו על כיסא עור מסתובב.
"דבר ראשון, אד, זה לא נעים כל כך כשמתפרצים למשרד בצורה שכזו." אמר פרופסור בינס בקול עמוק וקר, שונה מקולו אל השלושה. אד בלע את רוקו והמשיך בדבריו, מתעלם מטענתו של פרופסור בינס. "פרופסור! זה לא יכול להיות שאתה רוצה לשלוח ילדים לחלל!".
"אד, אני מבקש ממך לא להתערב בדברים שלא קשורים אלייך. אם יקרה משהו, הילדים האלה יתומים, לבד בעולם, זהו פרוייקט סודי, אף אחד לא יזכור אותם. ועכשיו הפסק עם הדיבורים ותמשיך עם העבודה שלך, אחרת זהו יהיה יומך האחרון בעבודה." השיב פרופסור בינס בקרירות. אד יצא ממשרדו של בינס, בהרגשה רעה, כאילו הוא חייב לעשות משהו...

                                        ****
-הווה-
נקודת מבט רוז ואליסון.

כמה ימים לאחר המבחנים, השלושה רוז, אליסון, ודייב נקראו למשרד שבו היו עוד בפגישתן הרגיל, משרד -55- ,
אייזיק עמד שם. הוא מזג לכל אחד תה עם עוגת שוקולד קנויה וחמה.
הם התישבו על אותה כורסת שחורה. ואייזיק עוד המשיך לעמוד.
" אתם בטח מניחים למה קראתי לכם, נכון?" שאל. השלושה הנהנו.
"אז ניגש ישר לעיניין" אמר. והשלושה כולה החזיקה אצבעות וחרקה שיניים מהמתח.
"דייב, אתה התקבלת" אמר אייזיק. דייב קפץ מאושר, וחזר למקומו כשליבו עוד הלם בחוזקה, כמו של אליסון ושל רוז. ואז הוא המשיך את דבריו.
" ומי שתתלוה איתך היא....