"מי שתתלווה אלייך היא... אליסון, אני חייב לציין שזה היה מאוד צמו..." הוא נקטע על ידי רוז.
"ידעתי!" היא בכתה בקולי קולות, אליסון חיבקה אותה.
" דייב, אליסון, בואו היום בערב למשרד שלי לחתום על כמה טפסים. ואת רוז הרגעי הטיסה היא רק לשבועיים." שיקר אייזיק.
****
דייב התהלך בקלילות ובשמחה במסדרונות הארוכים והחשוכים במגורי הבנים, בדרך לחדרו.
ואז בעת שעבר פנייה בין חדר 554 לחדר 553, הגיח מן הצללים דמות לא מזוהה. דייב נבהל והלך אחורנית במהירות, מקמץ את ידיו לצורת אגרוף "מי זה?" שאל דייב.
"תרגע" אמרה הדמות. ונראתה ברורה יותר. "אני הוא פרופסור פינק את יכול לקרוא לי אד, עוד עובד בנאסא." אמר האיש.
"מה אתה רוצה? אייזיק שלח אותך לקרוא לי?" שאל דייב.
"לא" ענה אד. "באתי להזהיר אותך"
"ממה? איך אתה יודע מי אני?" שאל דייב, פותח בחזרה את אגרופיו.
"תייקתי את הטפסים לגבי הטיסה שלך לנאסא, והיה כתוב את הפרטים שלך." השיב אד, והחל לספר לו על הניסוי המסוכן שאייזיק עורך, בחללית הניסיונית.
"אתה אומר לי בעצם שלא טסים לירח? שטסים בחללית נסיונית לבדוק את המרחק שנוכל להתרחק מכדור הארץ? שהכל היה שקר? שאני ואליסון יכולים למות?" כעס דייב.
"כן" השיב אד, " אני יודע שמה שאני הולך להגיד ישמע נורא אבל אסור לך לספר את זה לאליסון."
"מה? למה?" שאל דייב ברוגז.
" כי אז יכריחו את שניכם ללכת, איתך או בלעדייך הפרוייקט יימשך, ואם שניכם תיפרשו יכריחו אתכם ומה יעצור בעדם, וחוץ מזה מה איכפת לך מהאליסון הזאת?" אמר אד וטפח על כתפו של דייב.
"כי..כי.. אני די מחבב את אליסון, די התחברנו בחודש הזה ו..." ענה דייב והשפיל את מבטו.
" תיאלץ להתגבר על זה, אם אתה רוצה לחיות.." אד הלך משם והשאיר אותו מהורהר.
" שינוי בתוכנית אליסון" אמר אייזיק כשאליסון ישבה על הכורסא השחורה בחדר כדי לחתום על הטפסים.
"דייב פרש."
" מה? למה?" שאלה אליסון.
"סיבות אישיות" ענה אייזיק. " מה שחשוב זה שרוז טסה איתך במקומו, תשמחי."
אליסון חייכה חצי חיוך. " תקרא לה שתחתום על הטפסים." אמרה אליסון.
"אמרתי לה עוד קודם, היא שמחה מאוד וחתמה כבר." אמר אייזיק. " תארזי מזוודות, היום נוסעים לנאסא שבוע הבא טסים."
אליסון הנהנה בחיוב.
"היי" אמר דייב לאליסון בזמן שארזה את חפציה.
"הבהלת אותי, איך נכנסת לחדר?" שאלה אליסון מופתעת.
" הדלת הייתה פתוחה" השיב דייב, והחל לעזור לאליסון באריזה.
" למה לא רצית לטוס זה יכלה להיות ההזדמות שלך אתה הרבה יותר מתאים ואתה יודע את זה." אמרה אליסון.
"את לא שמחה להיות עם רוז?" שאל דייב.
"אני כן... אני פשוט אתגעגע גם אלייך, לחודש וחצי שהעברנו ביחד בלימודים ו.. להקנטות המעצבנות שלך." אמרה אליסון והשפילה את מבטה.
" עשיתי את זה בשבילכן" שיקר דייב, "תקרעי את החלל ואל תגרמי לי להצטער על זה." חייך אליה דייב, חיוך עצוב.
" תודה" ענתה לו אליסון, והוא חיבק אותה חיבוק דוב. היא לא ראתה אבל העיניים שלו החלו להיות נוצצות, עצובות, ומלאות צער, כי הוא ידע מה יכול לקרות להם, והוא ידע שהוא גם קצת אשם, ושהוא לעולם לא יוכל לבקש סליחה מהנערה שהוא כל כך אהב.
אליסון ורוז נסעו מהפנימייה, ואחרי כמה שעות הגיעו לנאסא. הן ישנו במלון קרוב לשם, כל יום הן התאמנו ולמדו עוד. והמתינו לטיסה....
🖤•🖤•🖤•🖤•🖤•🖤•🖤•🖤•🖤
אעאעאעאעאעאע אז עכשיו גילינו שאנחנו מקום רביעי בקטגוריית מדע בדיוני אנחנו ממש שמחות, תודה שאתם אוהבים את הסיפור❤❤
YOU ARE READING
אבודים בחלל
Science Fiction#1 science fiction 4/11/17 אליסון היא נערה יתומה וגאונה שמתגוררת בפנימייה, כאשר קבוצה של מדענים מנאסא באים לפנימייה שלה לקלוט תלמידים למשימה בחלל, חייה משתנים מקצה לקצה, היא נבחנת יחד עם חברתה הטובה רוז, ואט אט הן מגלות שהמשימה הזאת היא לא מה שסיפרו...
