אבודים בחלל

פרק 16

״לוקאס?״ אמרה אליסון. ״מה עשית?”
״זה לא משנה עכשיו.״ הוא השיב ועיניו נצצו באור הירח. ״אליסון״ הוא לחש באוזנה, וגרם לליבה לדפוק בחוזקה.
״מה לוקאס?״ היא שאלה אותו.
״אני אוהב אותך״ הם הביטו אחד בשני למשך כמה שניות ארוכות. הוא הרכין את ראשו ונישק אותה, היא לא עצרה אותו, אולי מפני שלא היה לה כוח לעצור אותו אחרי כל מה שקורה? אולי מפני שרצתה לנקום בדייב בדרך הקשה ביותר? או שאולי היא היא אהבה אותו? איך לא בעצם? אחרי דקות ספורות הוא סיים את הנשיקה, נבוך, הם חייכו אחד לשני, ״אני צריך ללכת, לעבוד... עשיתי...לי עצירה קטנה ו... אמ...בי.״ הוא יצא מהחדר. משאיר את אליסון נבוכה, מחוייכת.

למחרת בדרכה של אליסון אל הממשל או מה שזה לא יהיה, היא עברה בין תאי העצורים הזמניים מפני ששאר דרכי המעבר היו חסומות.  ״דייב?״ נבהלה אליסון ״ מה אתה עושה פה?״
״החבר שלך!״ הוא צרח, ובעט בסורגים.
״לוקאס?!״ נדהמה אליסון.
״אלה מי?״ לגלג.
״למה?״ שאלה.
״ כי יש לו קשרים ואני אוהב את מי שהוא אוהב, תפעילי את הראש אליסון!״ אמר, אליסון הרגישה נבוכה, אף אחד לא רב עליה אף פעם. בטח לא ככה.
״אתה הרבצת לבן של אחד מחברי המועצה השולטת למה ציפית? נשיקה על המצח?״ לגלגה אליסון.
״ממך אשמח.״ הוא עיקם פרצוף.
״אולי תתנצל?״ שאלה אליסון.
״אני בחיים לא אתנצל בפניי 'המניאק' הזה עם האגו בשמיים!"
״מזכיר לי מישהו.״ צחקה אליסון.
״אוי באמת אלי...סון״ הדגיש. ״את לצידו?״
״אני לצד מי שלא הפקיר אותי למות בחלל!״ רגזה.
״אליסון את יודעת שהתנצלתי אינספור פעמים!״ הוא נאנח.
״אם זה כל כך דחוף לך אני אבקש את שיחרוריך.״ אמרה אליסון.
ואז הופיע מולם לוקאס, הוא נשק על לחייה ״בוקר טוב אלי׳ ״ הוא חייך, חיוך שהמיס את אליסון.
״את מאחרת אבא שלי כבר מתעצבן...״ אמר בפשטות.
״אני מקווה שיתעצבן כל כך עד שישים אותך גם בתא כזה!״ שאג דייב.
לוקאס התעלם ממנו. ״את באה?״
״כן, ועוד דבר, תשחרר את דייב בבקשה עד כמה שזה מחמיא לי , לא נעים לי שהוא כלוא.״ אמרה אליסון.
״בסדר, אשלח אדם לשחרר אותו״ ענה לוקאס בשלווה, דבר שעצבן את דייב עוד יותר.

הם הגיעו לאותו חדר מועצה שהיו בו חודש שעבר, לוקאס לא חיכה שיבקשו ממנו, והוא כבר יצא מהחדר. "שלום אליסון" אמר מר מורגן. הוא חיכה שתברך אותו לשלום וכבר המשיך בסיפורו כמעט מיד. " המפלצות ניסו במשך אלפי שנים להרוס את הכוכב שלנו, ללא הצלחה. האבנים מפוזרות ברחבי הגלקסיה כמו שכבר אמרתי, מוחבאים כמובן. לאחרונה יצרנו קשר עם כדור האר..." הוא נקטע.
"אתה בקשר עם הכוכב שלי? איך לא ידענו זאת?" שאלה.
"אמרתי לך שאנחנו מכירים את הכוכב שלך, אבל כן אנחנו בקשר, ולא רק אנחנו, עוד יצורים מכוכבים רבים. באיזור 5...1 נראה לי, אני חייב לציין שהכוכב שלך מאוד פרימיטבי ולכן דחינו את הפגישה במשך זמן רב, נלחמים אחד נגד השני, טיפשי ביותר." נאנח אחד מהאנשים במועצה.
"לעיניינו, יצרנו קשר עם כדור הארץ בשביל להודיע להם שינחתו חלליות משלנו בקרוב אצלם, שלא יעשו 'רעש' מה שנקרא, ושיתנו לכם מעין מעמד של כבוד, אחרת נשמיד אותם..." אמר לורנס בקול עמוק.
"יהיה לסוכנות החלל אצלנו לברך אותנו בשלום, בטח לא אחרי מה שהם עשו..." נאנחה אליסון.
"אמרתי כבר שאיימנו עליהם, אין לך מה לדאוג." אמר לורנס וישר אליה את מבטו.
"מורגן! תגיע לעיקר!" צעק אחד מאנשי המועצה.
לורנס כיחך בגרונו ואמר "הנה הגענו לעיקר... אנחנו צריכים שאת תביאי לנו את כל האבנים האלו."
"למה אני? למה לכם לסמוך עליי? " שאלה אליסון בחשדנות שאפיינה אותה.
"אליסון, מי כמוך מכיר את כדור הארץ? " אמר לורנס בפנים נחושות.
"זה עדיין לא מסביר למה אתם סומכים עליי." השיבה.
"אי אפשר להגיד שאנחנו סומכים עלייך בלב שלם, את נאמנה מאוד, רואים זאת על פנייך, אבל את האדם היחיד שיכול לעזור לנו." הוא הניח את ידו על כתפה. " מסיבה שלא ידועה לנו עוד, רק מי שלא נולד בכוכב הזה יוכל לשלוט באבנים, אנחנו דאגנו לך לבית, לאוכל, להשכלה, ואנחנו נותנים לך את כל האמצעים לחיות כמו שצריך... ובתמורה אנחנו מבקשים שתעשי משהו קטן בשבילנו..." הוא הביט בה במבט אבהי.
"נגיד שאני מסכימה לשוטט להנאתי ברחבי הגלקסיה ולמצוא אבנים, וחס וחלילה אני לא מצליחה והאבנים מגיעות לידיהם של המפלצות, איך הם ישלטו עליהם אם הם נולדו בכוכב?" שאלה אליסון בסקרנות.
"חכמה הילדה!" צעק איש מועצה אחר.
" לצערנו הכלל המוזר הזה לגבי הילודים בכוכב שלנו, לא תקף לגבי המפלצות, ולכן זו סכנה ממשית." אמר איש מועצה אחר שבא לקראתם, זקן למדי." קווין פיוראול" הוא לחץ את ידה.
"מתי אני טסה?" שאלה אליסון בהחלטיות.
הדלת נפתחה, לוקאס עמד מולם. "את לא יכולה לנסוע!" אמר בדאגה.
"לוקאס..." נאנחה אליסון.
"אתם לא יכולים לתת לה לצאת למשימת התאבדות!" הוא צעק על המועצה, באומץ רב.
"לוקאס, צא מפה בבקשה זה לא מעיניינך." אמר לו לורנס בקרירות.
לוקאס...