פרק 29

36 4 5
                                    

פרק 29

לוקאס הביט שוב בי במבט שואל "ראיין למה אתה בחדר של אליסון?" שאל שוב.
"אני יכולה לספר לך למה." אמרה אליסון בקרירות.
"התאום הדפוק שלך התחזה לך ונישק אותי."
ראיין השפיל מבטו. "אני בחיים לא עשיתי את זה לאלכסה!" שאג לוקאס ובעט בו כל כך חזק עד שראיין נפל על הרצפה מתקפל מכאבים.
"אני עוד לא גמרתי איתך!"
"לוקאס..." ניסתה אליסון להגיד.
"זאת לא אשמתך." אמר בריחוק. "לצערי אנחנו זהים, כולם מתבלבלים אפילו ההורים שלנו."
לוקאס הכה עוד פעם את ראיין.
"זה מספיק." לורנס עזר לראיין לקום. "כולם לכו!" הורה, ושני בניו יצאו מהחדר במהירות. "קרה משהו מר מורגן?" שאלה ברשמיות.
"כן, אני יודע שלא עבר זמן רב מאז שטסת בשביל האבן הראשונה, אבל המפלצות 'מעלות הילוך' מה שנקרא, לא ארחיב בפרטים אבל זה מסוכן מאוד. ולכן אני צריך שאת תטוסי להביא את האבן השנייה."
"שאלת כבר את דייב?" שאלה אליסון.
"כן."
"מי עוד יטוס איתי? חוץ מדייב." היא לא רצתה לסכן את לוקאס אבל מאוד רצתה שיהיה איתה.
"אני יודע שאת רוצה שלוקאס יטוס איתך אבל אני לא אוכל להסכים לזה משתי סיבות, האחת- הוא לא יועיל כי הוא נולד בכוכב, שתיים-הוא בכל זאת הבן שלי; לא אסכן אותו." הוא נרא רציני.
"ורוז? היא תבוא?" אליסון לא רצתה שתבוא. רוז לא במיטבה ולורנס יודע את זה.
"היא דחקה בי שתטוס, היא רק יכולה להועיל." אמר.
היא לא תועיל! היא רצתה להגיד לו, היא סובלת מקלסטרופוביה ומסיוטים! אבל היא רק שאלה מתי טסים. "מחרתיים" השיב. כל כך מהר? יש לה עוד בערך מיליארד דברים לארגן. איך היא תבשר ללוקאס, הוא בחיים לא יסלח לה, בעצם הוא לא סלח לה על הטיסה הראשונה שלה, אז מה זה משנה?

ארוחת הערב הייתה שקטה מאוד. רוז, שהספיקו לעדכן אותה מה קרה העדיפה לא לנקוט עמדה, גם שאר יושבי השולחן לא הוציאו הגה מפיהם.
בתום הארוחה, לחשה רוז משהו באוזני לוקאס, שמסתבר שנהיו ידידים טובים. אליסון לא יכלה שלא לקנא, היא ראתה אותם הולכים ביחד מהשולחן, היא מיהרה לקום גם היא מהשולחן, לעקוב אחריהם. הם נכנסו לחדרו של לוקאס, אליסון הצמידה את אוזנה לדלת הסגורה. "לוקאס אני צריכה לשאול אותך משהו." אמרה רוז.
"תשאלי" השיב לוקאס במהירות.
"למה ראיין החרים את לוסי?" שאלה רוז. ראיין החרים את לוסי? התפלאה אליסון, ואיך רוז יודעת את זה ואליסון לא?
"לוסי הג'ינג'ית?" שאל.
"כן."
"למה איכפת לך?"
"אסביר לך אחר כך, אבל תוכל לספר לי?"
"כן." אמר. "לוסי וראיין היו ידידים מאוד- מאוד טובים. אלכסה, חברה של ראיין, התעצבנה על הקרבה ביניהם, ושיקרה לראיין שלוסי לכלכה עליהם, אז ראיין כעס והחרים אותה. " לוקאס המשיך בדבריו "ראיין יודע שהוא טעה, אבל את מכירה את ראיין, הוא לא יודה בזה."
"אתה באמת רוצה לדעת למה שאלתי?" לוקאס כנראה הנהן כי רוז המשיכה בדבריה.
"מי שהציל אותנו היא לוסי, זה נראה לי די חשוד שהיא באה להציל את מי שהחרים אותה, וגם איזה אבא ישלח את הבת שלו למשימת התאבדות? ובנוסף על כך, איך היא ידעה שאנחנו חיים? או איפה אנחנו בדיוק? אני לא קונה את מה שהיא סיפרה לנו." סיימה רוז.

-לפני שנה וחצי-

"ראיין אם עוד פעם אחת אתה מעתיק ממני בשיעורי הבית אני אדווח עליך למורה." אמרה לוסי, בזמן שישבו במדשאות בפארק מתחת לעץ 'אלון היילץ',
"תביאי קצת מהפופקורן." התעלם ראיין מבקשתה והמשיך להעתיק. היא הביטה בו לשתי שניות, לקחה את קערת הפופקורן ושפכה אותה על הראש שלו. הם צחקו. נראה שזה לא מפריע לו שכל השיער שלו הפך להיות שמנוני מהחמאה.
לקראתם הופיעה נערה, היא חייכה חיוך רחב, רכנה לידם ונשקה לראיין. " הי לוסי." אמרה הנערה בזלזול ושיחקה בשערה בצורה סנובית ביותר.
"הי אלכסה" לוסי נראתה נבוכה. שתיקה מביכה. ראיין הביט בשתי הבנות "למה אתן שותקות?" שאל ונשכב על הדשא.
"השאלה האמיתית היא למה השיער שלך כל כך דוחה עכשיו?" שאלה אלכסה.
"סתם, לוסי ואני צחקו ו..." הוא נקטע.
"על מה?" אלכסה ניסתה להדחף.
"על שיעורי הבית שהוא צריך להכין." ענתה לוסי.
"זה לא מצחיק." עיניה הירוקות של אלכסה שידרו מבט קר אל עבר לוסי. "אני יכולה לדהיות טיפה לבד עם חבר שלי?" הדגישה אלכסה. לוסי אספה את הדברים שלה והלכה.
"ראיין אני חייבת להגיד לך משהו." פתחה.
הוא הזדקף "מה אלכס'?" שאל.
"זה לגבי לוסי"
"מה איתה?" הוא נראה מבולבל.
"תבטיח לא לכעוס."
"מבטיח."
"היא דיי לכלכה עלי, היא אמרה שאני @##@# ושאני מנצלת אותך, שאתה פשוט אדיוט פתטי שהיא שונאת אבל מסתובבת כדי להיות מקובלת." שיקרה.
"מה?!" ראיין כעס והופתע.
"אני יודעת, ככה אני הגבתי." היא השפילה מבטה ובקלות הצליחה להוזיל שתי דמעות נוצצות מעיניה. "אני יודעת שאתה לא מאמין אבל רק רציתי שתדע."
"אני מאמין לך אלכס', אני כבר אדאג שאף אחד לא ידבר עלייך מאחורי הגב." הוא חיבק אותה. היא מרוצה.
ומאז החרם רק המשיך לצבור תאוצה, ובדידותה של לוסי גברה.

סליחה שלא העלנו אתמול, אנחנו משתדלות להעלות פרק כל פעם, לפעמים אנחנו לא לא מצליחות, מקוות שתבינו אותנו💜💜💜

אבודים בחללWhere stories live. Discover now