פרק 21

48 4 0
                                    

"יש לי ירייה אחת." אמר ראיין. לוסי נשמה בהקלה.
"ראיין, תקשיב לי טוב, אתה מצויין ביריות ושנינו יודעים את זה, אתה סוכן מוסמך וראשי, אני צריכה שתתפקס ותכוון את הנשק לימינה שלך, ביריה חדה של תשעים מעלות." אמרה לוסי בחשש שהעברת נשק מיד ליד תבזבז זמן יקר, הוא עשה כדבריה, נחוש ולחוץ.
"אני מוכן" הפציר וירה את היריה, היריה עברה על ידו
ורק שרטה אותו מעט.
"הצלחתי?" שאל.
"כמעט." אמרה רוז חלושות. ראיין נראה מאוד מאוכזב באותו רגע, הוא דיי קיווה שהוא יצליח להתגבר על הקושי הזה לפגוע במפלצת ולהציל אותם.
"מה עכשיו?" שאלה רוז. בזמן שהמפלצת מאיצה לעברם.
"לברוח!" צרחה לוסי.
רוז תפסה את ידו של ראיין והחלה לרוץ, וכך גם לוסי. עד שהגיע לסוף של הבסיס, "השער נעול!" צרחה רוז.
"נטפס." אמרה לוסי והוציאה מכיסה עוד קופסא קטנטנה לחצה על כפתור ושהוציא מתוכו חבל טיפוס ארוך. ראיין התחיל, והצליח לטפס בקושי, למזלו הוא לא היה צריך כל כך לראות בשביל לטפס,  אחריו טיפסה רוז ותמכה בראיין שעמד ליפול פעם פעמיים. אחריי ששניהם כבר היו מעל החומה, מתכוננים לרדת ממנה ולברוח אל היער העב שהבסיס היה ממוקם בקרחת היער.
המפלצת היתה קרובה מאוד, לוסי החלה לטפס אבל אז היא התנשמה בכבדות, עיניה ופיה נפערו, והיא נפלה מגואלת בדם, המפלצת הוציעה את צפורניה מחזיה של לוסי, והשאיר אותה לדמם למוות. ראיין כיסה את פיה של רוז כשעמדה לצרוח ממה שראתה כרגע. הם אחזו בחומה, וגופם נתלה על הצד האחורי שלה, המפלצת לא ראתה אותם והלכה. הם ירדו מהחומה חזרה אל לוסי, שגססה אל מול עיניהם. " ר...ו...ז..." מלמלה לוסי חלושות, נאבקת עם כל נשימה. רוז רכנה מעליה, מנסה לעצור את הדם.
"לוסי." יללה רוז. "הכל יהיה בסדר." היא ידעה שלא, לא היה להם זמן, להביא אותם למרפאה... והיא גוססת לה מול עיניה.
"ר..א..י..י..ן  ת..ל..כ..ו  א..ל  ט..ו..נ..י..ש..א..י" לוסי נאבקה על כל נשימה, "ל...כ...ו" התחננה.  אך רוז לא רצתה ללכת ממנה, היא רצתה להשאר איתה עד נשימתה האחרונה שככל הנראה תהיה בקרוב מאוד.
"לוסי אנחנו נלך אליו איתך, כי את תהיי בסדר." אפילו רוז לא האמינה בזה.
"רוז כדאי שנלך, לא בטוח להיות פה." אמר ראיין.
"אני לא משאירה כאן את לוסי." יללה רוז.
"ל...כ...ו" לוסי נאבקה לדבר, היא נראתה כמו גוויה,  " מ..ה..ר  ל..כ..ו.." היא סגרה את עיניה, ולא פתחה אותם עוד....
 "לא! לוסי! את תהיי בסדר!" רוז צרחה ויללה, מנסה להחזיר ללוסי את הדופק ללא הצלחה.
"כדאי שנלך." אמר ראיין. "מסוכן כאן."
"אתה מתנהג כאילו לא איכפת לך!" צרחה עליו רוז.
"ברור שאיכפת לי רוז! אבל היא מתה! ואם נשאר פה גם אנחנו נמות! אז בואי!" הם הלכו חזרה אל החומה מטפסים עליה ולאחר מכן הם ראו את המפלצת מתה מרחוק, הם העדיפו לא לבדוק מי הרג את המפלצת האחרונה בבסיס.

"אני אומר שקודם כל נמצא דרך לעלות לאיים המרחפים, הביתה, ואז אחרי זה יהיה לי קל יותר לעזור לך למצוא את טונישאיי." אמר ראיין, כאשר מצאו ספינה קטנה כנראה של לוסי, ושטו מהאי.
"מי זה טונישאיי?" שאלה רוז.
" איש החיה ובן האלמוות היחיד שנותר על הכוכב שלנו." ענה ראיין.
"אם לוסי היא הבת שלו איך הוא היחיד? ולוסי לא נראיתה כמו חיה או בת אלמוות." אמרה רוז בתהיה.
"הוא אימץ אותה כשהיתה תינוקת, יהיה לו קשה לשמוע שהיא איננה." ענה ראיין.

משירד הערב הסירה הקטנה שלהם כבר הספיקה להתרחק קילומטרים רבים מהאי, והבטיח להם בטיחות ממפלצות, שכן לא בא בחשבון מבחינתם להרחיק מהאיים הבטוחים שלהם, ולהיות עדים לסערה המתקרבת בלב הים. אך לצערם של רוז וראיין, סירתם לא סיפקה את רעבונם, ורוז ניסתה ללא הצלחה לתפוס דגים בעזרת ידיה.
"בערך כאן, עוברת חלליות ההצלה." כיוון את רוז.
"חלליות המה?" שאלה.
"אנחנו גרים על איים מרחפים, קורה שמישהו יפול, ולכן יש מחלצים, ואנחנו במקום שבדרך כלל יוכלו לראות אותנו ולחלץ אותנו." ענה ראיין.
והוא צדק, תוך שעה בערך חללית הצלה כיוונה עליהם אור, כאות זיהוי. "אתם בסדר שם?!" צעק איש חילוץ מתוך רמקול ענקי, "תעזרו לנו!" צרחה רוז. ואנשי החילוץ הוציאו מהחללית הגדולה, חללית קטנה וטסו לעברם.
"מר מורגן! כשאבא שלך ישמע שנעלמת לך הוא יתפוצץ מכעס!" צעק עליו איש חילוץ, שכנראה חשב שהוא לוקאס, ונראה היה שהוא לא שם לב שראיין עיוור בכלל, או שרוז היא הנערה שהמועצה העליונה מחפשת חודש בערך.
"אל תטיף לי מוסר, וקח אותי למקום מבטחים." אמר ראיין בטון מתנשא.
הנסיעה עברה בשקט, ואנשי החילוץ הורידו אותם מהחללית בערך ליד ביתו של לוקאס. "מה עכשיו?" שאלה רוז.
"זה לא ברור?" גיחך ראיין, "נפתח את השער של הגינה, זה הבית שלי!" הוא לחץ על כפתור, לוקאס מיהר לפתוח את הדלת ו...

לוסי מתה😭
מה אתם חושבים שיקרה כשראיין יפתח את הדלת ומי יפתח לו אותה?
הכל תגלו בפרק הבא😘

אבודים בחללWhere stories live. Discover now