-נקודת מבט אליסון-
הלילה היה חם מאוד, היא לא ידעה אם יש לאנשים האלה מזגן, או איך להשתמש בו, ולכן היא סבלה בשקט. היא מתעוררת, צורחת, "עוד חלום רע." היא אמרה לעצמה ונזכרה באירועי הערב, באיך שלורנס לוקאס ופיונה הרגיעו אותה,אך היא עדיין פורצת בבכי כל פעם שהיא חושבת על רוז, "מעניין איך היא? אם היא חיה? עם מי היא? היא סובלת? אליסון התחלחלה כל פעם שחשבה על רוז מוטלת שם באיזשהו מקום, מלאה בדם וחסרת רוח חיים.
היא שמעה דפיקות על חלונה. היה שקט מאוד בחדרה, היא שמעה קול ניפוץ חזק מחלונה. היא היתקרבה אל החלון בעוד שהיא אוחזת במוט ברזל ארוך ומצופה בחלודה שנשבר מהמיטה שלה יומיים קודם, ידה רעדה מפחד, היא התקרבה צעד צעד אל החלון, הקולות התחזקו. היא דרכה על זכוכית, כאב חד פילח את רגלה וטיפות דם החלו לנזול מעורה, היא פלטה צווחה קטנה והמשיכה ללכת. נושמת בכבדות, משהו התפרץ לחדרה היא הלכה אחורנית במהירות, ונפלה על כמה חתיכות זכוכית. אליסון ספגה מהלומה של חתכים שקרעו את עורה כמו מחטים רבים וחדים.
היא שכבה על הרצפה ועל הזכוכיות ללא ניע, כמו ניצב קרח; בשניות ההכרה האחרונות שלה היא ראתה את מבטו האימתי של המפלצת האימתנית שהופיעה מולה, היא הייתה יותר מאיימת מהקודמת, גדולה יותר, מפחידה יותר, והחדר החשוך נתן למפלצת אלמנת פחד רב יותר, היא נאבקה להשאר בהכרה להאבק במפלצת, אבל עיניה החלו להסגר, ופצעיה כאבו יותר עם כל שנייה שעוברת.
"איפה אני?" שאלה אליסון חלושות. היא הביטה סביבה, היא הייתה בחדר שלה, חשוך, חם ומלא זכוכיות מפוזרות כשהיה. היא הייתה מוטלת על רצפתה, לבד. חלק מפצעיה עוד דיממו בחוזקה, היא ראתה צל גדול. "מי שם?" היא נאבקה לקום.
מפלצת קטנה יותר, בגודל של תרנגולת בערך שהייתה לבושה! עמדה מולה, "אליסון" היא ידעה לדבר, וידעה את שמה.
"מי אתה?" שאלה אליסון.
"טונישאיי" ענתה המפלצת.
"מה?" אליסון לא הבינה אותו.
המפלצת הקטנה הביטה בה, ואז החלה לגדול ולפתח גוף אנושי. "אני אדם מפלצת" הוא אמר.
"אני דיי חדשה פה ו..."
"אני יודע, ואני באתי לעזרתך." הוא חייך אליה.
"מה? מי? למה? איך?" מיליון שאלות התרוצצו בראשה.
"אני אדם מפלצת, כפי שכבר אמרתי, אבותי לעולם לא לקחו חלק במלחמה בין בני האדם למפלצות, מפני שאני ואבותי גם אנושיים וגם מפלצתיים, אבל אז המפלצות חיסלו את עמי, את כולו חוץ ממני, וכבר אלף שנים אני מחכה לנקמה." הוא היה נחוש.
"אלף שנים? אתה נראה בן ארבעים." היא אמרה.
"אני הבן אלמוות היחיד שנותר על הכוכב, וכבר אלף שנים אני עוזר לאנושות בדרכי שלי." הוא חייך אליה. היא הייתה המומה, היא שקלה ברצינות לבקש מהמועצה העליונה לחזור לכוכב שלה, לחיים נטולי מפלצות, איים מרחפים או כל מה שנוגד את ההגיון. היא התנשמה בכבדות,היא הרגישה שמשהו בתוכה חונק אותה, היא נגעה בצווארה בלחץ, והרגישה חתך עמוק- עמוק וגדוש בדם.
"אני צריכה ללכת לב...י...ת מ...ר...פ...א" היא אמרה בלחץ ובכאבים. הוא הנהן, הטונישאיי לקח אותה לבית החולים בריצה שמאופשרת רק למפלצת.
הם הגיעו, עשרות מרפאים ואחיות קירקרו סביבה לעזרה. כמה רופאים הושיבו אותה על מיטת בית מרפא טיפוסית בזמן שמרפא אחד הופיעה לעברה עם כפפה בצבע אדום. "אליסון מילר?" הוא קרא מדף. היא הנהנה. הוא בדק את הפצע חיטא אותו, דבר שגרם לה צריבה בלתי נסבלת, ואז הוא שם את הכפפה מעל הפצע כמו מלטף אותו באוויר, מהכפפה יצא אור אדום בוהק ולאחר מכן הפצע נעלם לגמרי!
"אני רואה שיש לך חתכים מזכוכית נכון?"
"כן" ענתה למרפא.
והוא עשה את אותה פעולה עד שכל החתכים נעלמו.
דייב ולוקאס הגיעו לבית החולים כמה שעות אחרי, יחד עם לורנס. "אליסון" אמר לורנס בדאגה.
"הבית שלך הוא לא מקום בטוח עוד."
"היא שמה לב!" לגלג דייב.
"בכל מקרה, אני חושב שתצטרכי כמו שהבטחת לי, לטוס עם דייב למצוא שם את האבן הראשונה, ובמהירות." הוא נראה דואג.
"אם אני אטוס, ואביא את האבנים אז מקרי ניסיון רצח כמו שלי ימנעו?" היא שאלה.
"בהחלט" הפציר לורנס.
"אתה לא יכול לתת לה למו..." נקטע לוקאס.
"תהיה בשקט, זה מבחירה שלה!" אמר לורנס בתקיפות.
"אם היא הולכת אז גם אני הולך!" דרש לוקאס.
"ממש לא! כבר איבדתי בן אחד אני לא אאבד את השני!" שאג מר מורגן.
"אז אתה תסכן את אליסון?!" כעס לוקאס.
"למה אתה לא יכול להיות קצת כמו ראיין?" אמר לורנס בתקיפות.
"בגלל ראיין אלקסה מתה! אתה רוצה שאני אהיה כמוהו?!" צרח לוקאס.
"מי זאת אלקסה?" שאלה אליסון.
"חברה לשעבר של ראיין." ענה לוקאס.
"אתה לא טס וזה המילה האחרונה שלי בנושא זה." אמר לורנס והלך משם.
"אליסון בבקשה אל תטוסי." התחנן לוקאס. "זה משימת התאבדות, ועוד עם דייב?"
"אני ואליסון נטוס, ותפסיק לקנא לוקאס." לגלג דייב.
לוקאס רתח מזעם. "אלי'! " הוא כעס עליה מאוד.
"את לא טסה!"
"אני כן טסה."
"אני אדאג לזה שלא!" שאג לוקאס והלך מהמקום.
אתם חושבים שאליסון כן תטוס או שלא?מי זאת אלקסה?מה הולך עם רוז וראיין?
הכל תגלו בפרק הבא😘
YOU ARE READING
אבודים בחלל
Science Fiction#1 science fiction 4/11/17 אליסון היא נערה יתומה וגאונה שמתגוררת בפנימייה, כאשר קבוצה של מדענים מנאסא באים לפנימייה שלה לקלוט תלמידים למשימה בחלל, חייה משתנים מקצה לקצה, היא נבחנת יחד עם חברתה הטובה רוז, ואט אט הן מגלות שהמשימה הזאת היא לא מה שסיפרו...
