Mr.CEO H.S מתורגם

פרק 15

אחרי כמה בירות ושתי שוטים עם לואי הייתי די שיכור. גם הבנות היו שיכורות אחרי הקוקטליים שהן שתו.

צחקנו ודיברנו על כל מיני שטויות. לואי ואלינור רקדו במרכז הרחבה בזמן שויולט רקדה עם האחיות של לואי.

אני פשוט ישבתי בבר והסתכלתי איך הגוף של ויולט זז לפי הקצב של המוזיקה. הייתי שיכור ממנה ולא ידעתי אם אי פעם יהיה לי הנגובר. הרגשתי שאני הולך להיות שיכור ממנה כל חיי ואהבתי את ההרגשה הזאת.

הפתעתי את עצמי כשהלכתי לרחבת הריקודים, שמתי יד סביב המותן שלה וסובבתי אותה אליי. היא צחקה כשהיא התנגשה בי. כשהיא ראתה אותי העיניים שלה נפתחו בהפתעה ואני חייכתי.

היא הסתכלה על השפתיים שלי ואני על שלה. כל כך רציתי לנשק אותה. רציתי את זה הרבה לפני שהבנתי את זה. רציתי את זה עוד לפני שאי פעם נישקתי אותה.

"הארי הארי!" לואי צעק לי.

"מה לואי?" שאלתי.

"אני צריך להקיא. אתה יכול לקחת אותי לשירותים?" הוא שאל.

"ברור" מלמלתי.

הסתכלתי על ויולט במבט מצטער ולקחתי את לואי לשירותים. הוא שתה יותר ממני אבל ידעתי שהוא יכול להתמודד עם יותר אלכוהול ממני.

"מה לעזאזל אתה עושה?" הוא שאל אותי כשסגרתי את דלת השירותים.

"על מה אתה מדבר?" שאלתי.

"עמדת לנשק את ויולט." הוא אמר.

"זה לא מה שרצית שאני יעשה?" אני שואל.

"כן אבל לא כשאתם שיכורים. אתה באמת מחבב אותה?" אני מהנהן. "אז אל תהרוס את זה בלנשק אותה ואלוהים יודע מה כשהיא שיכורה."

"אבל היא לא כל כך שיכורה וגם אני לא." אני אומר.

"לא הארי אל תעשה את זה. זה רק יהיה יותר גרוע." הוא אמר.

"אלוהים לואי אתה נורא." אני אומר.

"לא אתה נורא." הוא אומר.

"אתה לא צריך להקיא?" שאלתי.

"לא. רק רציתי לדבר איתך לבד." הוא אמר.

"אני שונא אותך." אני אומר.

"אתה אוהב אותי." הוא מחייך. "עכשיו קח אותה הביתה ואל תנשק אותה." הוא אמר.

"אוקיי הבנתי." אמרתי ויצאנו מהשירותים.

אני הולך לרחבת הריקודים ורואה את כל הבנות רוקדות. לואי מכריז שהגיע הזמן ללכת הביתה ואחרי כמה תלונות כולן מסכימות. אנחנו נפרדים מכולם ואני וויולט נכנסים למונית ביחד.

ויולט מפהקת כמה פעמים ואני יודע שהיא תירדם ממש מהר.

"רוצה לישון אצלי היום? זה חמש דקות מפה." אני שואל.

"בטח" היא עונה בישנוניות.

"אוקיי" אני מחייך אליה.

אני אומר לנהג מה הכתובת ואחרי 5 דקות אנחנו מגיעים לבית היקר שלי. אני משלם לנהג ועוזר לויולט לצאת מהמונית.

"וואו! אתה גר פה?" היא שואלת בשוק.

"כן" אני עונה ומחייך בגאווה.

"הייתי צריכה לנחש שאתה בחור משכונה טובה." היא צוחקת וגם אני.

אני שם יד על הגב שלה ומוביל אותה. אנחנו נכנסים למעלית, היא שוב מפהקת ואני מחייך. דלת המעלית נפתחת ואנחנו מגיעים לפנטהאוז שהוא בעצם הבית שלי.

"וואו זה מדהים." היא אומרת.

"אני שמח שאת אוהבת." אני אומר לה.

"אפשר לראות את כל ניו יורק מפה. זה אפילו יותר טוב מהנוף במשרד שלך. יש לך את הנופים הכי טובים." היא אומרת ומסתכלת מהחלון שלי.

"תודה" אני אומר ומוריד את העניבה שלי. "רוצה לשתות משהו?"

"מים בבקשה." היא אומרת. "אכפת לך אם אני אוריד נעליים?"

"ברור שלא. תרגישי בבית." אמרתי.

הלכתי למטבח והיא הלכה אחריי. אני שופך מים לכוס, מביא לה ומחייך.

"תודה" היא אומרת אחרי שהיא שותה את המים.

"זה בסדר. בואי אני אקח אותך לחדר האורחים." אני אומר.

"אוקיי" היא אומרת.

אני מוביל אותה לחדר האורחים שנמצא מול חדר השינה שלי. אני פותח את הדלת ונותן לה להיכנס ראשונה.

"וואו זה מדהים." היא אומרת.

היא צוחקת ואז רצה למיטה וקופצת עליה. היא מתחילה לצחוק ואני מצטרף אליה.

"זה כל כך נוח. נראה לי שאני אשאר כאן לנצח." היא אומרת.

"אני לא אתלונן." אני מוצא את עצמי אומר.

היא מסתכלת עליי במבט מופתע ואני מסמיק בגלל מה שאמרתי.

"אני אלך להביא לך בגדים ועוד דברים שאולי תצטרכי." אני אומר.

אני לוקח חולצה ומכנס טרנינג שלי. אני לוקח גם משחת שיניים ומברשת שיניים חדשה וחוזר לויולט. אני מוצא אותה יושבת על המיטה וכותבת הודעה בפלאפון. היא בטח מודיעה לזאין שהיא ישנה אצלי היום.

"הנה" אני אומר ושם את כל הדברים על המיטה. "אני בטוח שהבגדים שלי יהיו גדולים עלייך אבל אין לי משהו אחר."

"זה בסדר." היא מחייכת אליי.

"את צריכה עוד משהו?" אני שואל.

"לא, הכל בסדר. תודה לך." היא אומרת.

"טוב אז רק שתדעי שיש שירותים בחדר ההוא." אני אומר ומצביע על אחת מהדלתות בחדר. "יש עוד שירותים בסוף המסדרון והחדר שלי נמצא בדיוק ממול אז אל תתביישי לבוא אם את צריכה משהו."

"אני בסדר. תודה הארי." היא מחייכת.

אני מהנהן ומתכנן לצאת מהחדר. "לילה טוב ויולט."

"לילה טוב הארי." אני שומע אותה אומרת כשאני סוגר את הדלת.