אני ממשיך לעבור על המסמכים ושומע מוזיקה מגיעה מהסלון. ויולט עזבה כמה דקות אחרי מה שעשינו ומאז היא בסלון. אני בינתיים המשכתי לעבוד. כבר הייתי עייף אבל ניסיתי להתרכז עוד כמה דקות.
סיימתי עם המסמך האחרון, בדקתי את המייל וראיתי שאין שום דבר חדש. אני מכבה את המחשב. אני רוצה לבלות עם ויולט.
מצאתי אותה יושבת על הרצפה עם החולצה הלבנה שלי. השיער שלה אסוף לגולגול מבולגן והיא מסתכלת על הנוף של ניו יורק. אני לא מבין מה כל כך מהפנט אותה בנוף כי בשבילי היא הרבה יותר יפה.
"התגעגעת אליי?" אני שואל.
היא מסתובבת אליי ומחייכת. אני מחייך בחזרה והיא מסמיקה כשהיא נזכרת במה שקרה קודם.
"לא ממש" היא אומרת.
"נעלבתי" אני אומר.
"בוא לפה" היא אומרת ומסמנת לי לשבת לידה.
אני מתיישב לידה והיא מחייכת. היא מתיישבת בין הרגליים שלי ואני מחבק אותה. היא שמה את הראש על החזה שלי ואני מריח את השיער שלה.
"אני ממש אוהבת את זה" היא אומרת.
לרגע אני חושב אם היא מתכוונת לנוף או לביחד שלנו.
"אני מתכוונת לביחד שלנו" היא אומרת כאילו היא מרגישה את ההתלבטות שלי.
"נכון" אני אומר.
"אתה כזה דביל" היא אומרת.
אני מסתכל עליה והיא נותנת לי נשיקה בלחי. אני מחייך ומקרב אותה עוד יותר אליי.
"את נשארת ללילה?" אני שואל.
"אני לא אמורה אבל לא בא לי ללכת" היא אומרת.
"אז תישארי" אני אומר ומנשק לה את הכתף.
"אני אשאר אבל מחר אני צריכה לקום מוקדם. יש לי שיעור מוקדם בבוקר" היא אומרת.
"אוקיי. גם אני אמור לקום מוקדם" אני אומר.
"טוב" היא אומרת.
"את צריכה להשאיר פה בגדים כדי שלא תצטרכי לעבור בבית שלך כשאת צריכה ללכת לעבודה" אני אומר.
"מר מנכ"ל באמת מבקש ממני להשאיר פה דברים?" היא שואלת.
"כן" אני אומר במבוכה.
"הארי אני ממש מעריכה את זה" היא אומרת ומנשקת אותי.
"אני אביא כמה דברים. לא יותר מידי אז אל תדאג."
"אני לא דואג" אני אומר ומנשק אותה.
היא צוחקת ואני שוב מנשק אותה. היא ממשיכה לצחוק ואני ממשיך לנשק אותה. אני לא יודע כמה זמן עשינו את זה אבל הפסקנו כשהבטן שלי גרגרה.
"בואי נכין ארוחת ערב טוב?" אני שואל.
"סבבה" היא מחייכת.
היא קמה ונותנת לי יד כדי לעזור לי לקום. אני צוחק על הניסיון שלה לעזור וקם.
אנחנו נכנסים למטבח והיא בודקת מה יש במקרר.
"מה עם נודלס וירקות?" היא שואלת.
"נשמע טוב" אני אומר.
"תחתוך את הירקות ואני אכין את הנודלס" היא אומרת.
"מושלם" אני מחייך.
אני מתחיל לחתוך ירקות והיא מכינה את הנודלס. מוזר לי לעשות דברים במטבח. אני רגיל שמרין מבשלת ובימי שבת, ביום החופשי שלה, אני מזמין אוכל. אבל נחמד לבשל במיוחד כשזה עם ויולט.
היא מוציאה את הטוב ממני. אני מופתע שהצעתי לה להשאיר פה את הדברים שלה. אפילו לא ביקשתי ממנה להיות החברה שלי רשמית אבל אני רוצה. היא עושה אותי יותר טוב והרבה זמן לא הרגשתי ככה.
תוך זמן קצר האוכל מוכן וויולט שמה לנו את האוכל בצלחות. אני בוחר יין טוב ומוזג לנו.
כדי לעשות את זה יותר מיוחד אני מחליט להבעיר כמה נרות ולכבות את האור. האור מבחוץ ומהנרות הספיק לנו.
"וואו זה נראה ממש רומנטי" ויולט אומרת.
"תודה אבל הכל תודות לך" אני אומר.
"תשתוק" היא אומרת.
אני מזיז את הכסא בשבילה והיא מחייכת. אני מתיישב לידה ואנחנו מתחילים לאכול.
"מה עשית כשהייתי במשרד?" אני מתחיל שיחה.
"ישבתי מול החלון וציירתי. אז ראיתי סרט וחזרתי לחלון" היא אומרת.
"את אוהבת את החלון" אני אומר.
"כן. אני אוהבת לראות את העיר משתנה לי מול העיניים" היא מחייכת.
"אני אוהב לבוא לסלון ולראות אותך שם. עכשיו אני יודע איפה למצוא אותך" אני אומר.
"סליחה. פשוט הנוף מושך אותי" היא אומרת.
"אני שמח לשמוע. את יכולה לבוא ולצפות מהחלון מתי שתרצי" אני אומר.
"תודה" היא אומרת.
אנחנו מדברים בכל שאר הארוחה. היא קמה כדי לנקות את השולחן אבל אני מתעקש לעשות את זה. בסוף היא מוותרת. אני לוקח את כל הכלים למטבח ואז חוזר אליה לסלון.
היא מחזיקה את כוס היין שלה ושותה ממנה. אני בא אליה עם הכוס שלי ושם אותה על השולחן. אני מתיישב לידה ומחייך והיא מנשקת אותי.
אני מנשק בחזרה ומושך אותה אליי. היא מחייכת ואנחנו מתנתקים. היא שמה את הכוס שלה על השולחן ומתכרבלת איתי. הראש שלה מונח על החזה שלי ואני משחק עם השיער שלה.
ברגע זה אני מבין כמה אני אוהב את זה. כמה אני רוצה אותה בחיים שלי וכמה אני רוצה לקרוא לה שלי.
"ויולט" אני אומר.
"כן?" היא מסתכלת עליי.
"רוצה להיות החברה שלי?" אני שואל.
YOU ARE READING
Mr.CEO H.S מתורגם
Romanceהארי סטיילס הוא המנכ"ל הצעיר, העשיר והקפדני של סטיילס בע"מ. החיים שלו נראים מושלמים מהצד: בחורות, כסף ועסק מצליח. אבל יש יותר לסיפור ממה שנראה מבחוץ. העבר של הארי עוקב אחריו כל יום ומונע ממנו לפתח קשרים חברתיים עם אנשים. מה יקרה כשבחייו תופיע בחורה...
