אחרי ארוחה ממש טובה אנחנו מדברים עם האנשים שיושבים איתנו בשולחן. אני מדבר על ספורט עם נייל וליאם וויולט מדברת עם סופיה, החברה של ליאם.
אני שמח שסופיה פה כי ככה ויולט לא תשתעמם.
הכל הולך טוב. האוכל היה מעולה, האנשים מדברים והמסיבה ממש טובה. אני לא יודע אם אני מתחיל להעריך דברים או שזו המסיבה הכי טובה שהייתה לנו.
"נייל לא הבאת מישהי?" ליאם שואל.
"לא. אני לא יוצא עם אף אחת כרגע. אני עסוק מידיי" נייל אומר.
"חבל. נראה שהבנות שלנו מסתדרות מר סטיילס" ליאם אומר.
"אני שמח שהן מסתדרות. חשבתי שויולט תשתעמם פה" אני מחייך.
"גם אני. סופיה לא אוהבת מסיבות כאלה. אחרי שנה שעברה היא הבטיחה שהיא לא תבוא אבל שכנעתי אותה" הוא אומר.
"אני שמח לשמוע ליאם" אני אומר. "כמה זמן אתם ביחד?"
"אנחנו ביחד כבר שש שנים" הוא עונה.
"זה הרבה" נייל אומר. "אצלי בחורה לא שורדת יותר משישה ימים."
"יהיה בסדר. אתה תמצא מישהי" ליאם אומר.
"אם אני הצלחתי גם אתה תצליח" אני אומר.
"כן אני לא מאמין שיש לך חברה לפניי" נייל אומר. "חשבתי שזה לא יקרה."
"זה קרה" אני אומר.
"אני מקווה שלא אכפת לך שאני שואל. כמה זמן אתם ביחד?" ליאם שואל.
"זה בסדר. אנחנו ביחד כמעט חמישה חודשים" אני עונה.
"זה נחמד" ליאם אומר.
"ליאם חשבת אי פעם על להתחתן עם סופיה?" אני שואל.
"כן ודיברנו על זה והבנו שחתונה זה רק נייר. אנחנו מעדיפים להביא ילדים ואולי יום אחד נתחתן" הוא מסביר.
"אני מרגיש שכולם סביבי מתכננים חתונה או ילדים ואני רווק" נייל נאנח.
"אני גם לא מתכנן" אני אומר.
"מזל" נייל אומר.
"גם אני לא מתכנן כרגע. אני עדיין צעיר" ליאם אומר.
"כן בטח. אני בטוח שבמסיבה הבאה סופיה תהיה בהריון" נייל צוחק.
"היא לא תהיה" ליאם אומר. "עכשיו אם תסלחו לי אני אלך לדבר עם מר הוליסון."
ליאם קם והולך למר הוליסון.
"אז שמעתי שאמא שלך ואחותך ביקרו אותך" נייל אומר.
"כן. ויולט תכננה את זה" אני אומר.
"וואו באמת אכפת לה ממך עם היא עשתה את זה" הוא אומר.
"לא אכפת לה ממני, היא אוהבת אותי" אני מחייך.
"מה? היא אמרה לך?" הוא שואל.
"טכנית אני אמרתי ראשון" אני אומר.
"מה? אני לא מאמין אחי" הוא אומר. "אני שמח בשבילך."
"אני ממש שמח" אני אומר. "אני גם מנסה להתקרב למשפחה שלי. להתעלם מהם לא עובד."
"אמרתי לך אלפי פעמים ואני שמח שסוף סוף הבנת" הוא אומר. "אז אני אראה את ג'מה יותר מעכשיו?"
"שלא תעז" אני אומר והוא צוחק. "יש לה חבר."
"פאק" נייל אומר. "אין לי סיכוי."
מאז שהוא ראה את ג'מה בפעם הראשונה הוא נדלק עליה. אני שמח שלא קרה ביניהם כלום כי זה מביך. בכל מקרה נייל אוהב להציק לי בנושא.
"הארי אתה מקשיב לי?" הוא אומר.
"לא סליחה" אני אומר.
"הגיע הזמן לנאום שלך" הוא אומר.
"נכון" אני אומר.
אני קם מהכסא והולך לבמה. אני רואה שכולם מסתכלים עליי אבל אני מסתכל על ויולט.
כמו בכל שנה אני מדבר על ההשיגים של החברה השנה, על הציפיות לשנה הבאה, כמה אני מודה לכולם על העבודה הקשה ושבלעדיהם החברה לא הייתה אותו דבר.
השנה החלטתי להוסיף משהו אישי לנאום.
"אני רוצה להודות לחבר הכי טוב שלי ושותף במסע הזה, מר נייל הורן" אני מחייך והוא נראה מופתע. "אני עדיין זוכר את היום שבו נפגשנו באוניברסיטה וטענת שהבירה באירלנד הכי טובה."
נייל צוחק ואני ממשיך.
"בחודשים האחרונים קרה שינוי גדול בחיים שלי. לאחרונה החלטתי לחדש את מערכת היחסים שלי עם המשפחה שלי. באתי מרקע בעייתי וזה השפיע על החיים שלי. אני מקווה שאם אחד מכם רחוק מהמשפחה הוא ירים את הפלאפון ויפתור את הבעיות כי זה שווה את זה" אני אומר.
אני רואה שכולם נראים מופתעים. זה הכי פתוח שאי פעם הייתי. הבן אדם היחיד שלא היה מופתע זו ויולט והיא מחייכת אליי.
"זה בטח לא היה משתנה אם לא הדבר הכי טוב שקרה לי השנה, ויולט ליין" אני מסתכל על ויולט ועכשיו היא נראית מופתעת ומובכת כי כולם מסתכלים עליה.
"מה אני יכול להגיד עלייך? בלעדייך הייתי אדם עצוב שפחד להתקשר לאמא שלו. הייתי לחוץ וקר. תודה שדאגת לי, נתת לי זמן והפכת אותי לבן אדם שמח. את כבר יודעת אבל אני רוצה שכולם ידעו. אני אוהב אותך. אני אוהב אותך כל כך ויולט" אני מסיים עם חיוך גדול.
אני מסתכל עליה. היא בוכה ומחייכת וכולם מוחאים כפיים. היא לוחשת שגם היא אוהבת אותי.
YOU ARE READING
Mr.CEO H.S מתורגם
Romanceהארי סטיילס הוא המנכ"ל הצעיר, העשיר והקפדני של סטיילס בע"מ. החיים שלו נראים מושלמים מהצד: בחורות, כסף ועסק מצליח. אבל יש יותר לסיפור ממה שנראה מבחוץ. העבר של הארי עוקב אחריו כל יום ומונע ממנו לפתח קשרים חברתיים עם אנשים. מה יקרה כשבחייו תופיע בחורה...
