פרק 93

695 39 2
                                    

"מר סטיילס וגברת ליין" מישהו קורא לנו.

ויולט ואני נכנסים למשרד של הפסיכולוג. אנחנו באים לטיפול זוגי בחודש האחרון כדי להתגבר על מה שקרה.

המערכת יחסים שלנו עדיין מוזרה. אף אחד מאיתנו לא אמר אם אנחנו ביחד או לא. אנחנו מתחבקים ומתנשקים מדי פעם אבל זה הכל. אנחנו עדיין ישנים באותה מיטה ועושים דברים ביחד. אין לי מושג מה קורה בינינו.

"בוקר טוב" גברת ג'קסון, הפסיכולוגית שלנו אומרת.

"בוקר" אנחנו עונים.

אנחנו מתיישבים מולה והיא שואלת מה קורה.

"הכל בסדר לאחרונה" ויולט עונה.

"תגידו לי איך אתם רואים את מערכת היחסים שלכם. ויולט תתחילי" היא אומרת.

"אני חושבת שאנחנו בסדר. זה עדיין קצת מוזר אבל אנחנו מתנשקים ומתחבקים כמו שהיינו רגילים. אנחנו לא רבים או מדברים הרבה" היא אומרת.

"אוקיי, מה איתך הארי?" היא שואלת.

"אני מבולבל. אני רוצה לנסות לשקם את היחסים שלנו אבל אני מרגיש שיש בינינו קיר" אני אומר.

"יופי. מה את מרגישה לגבי שה ויולט?" היא שואלת.

"זה נכון. יש קיר בלתי נראה בינינו. אני מרגישה שאף אחד מאיתנו לא רוצה לשבור את הקיר הזה" ויולט אומרת.

"אוקיי. יש לכם רעיון מה הקיר הזה יכול להיות?" המטפלת שואלת.

"אולי מה שאנחנו שומרים בבטן. לא דיברנו על האובדן שלנו" אני אומר.

"זה נכון הארי" היא אומרת. "שנתחיל עכשיו?"

"כן" אנחנו עונים ביחד.

"ויולט את רוצה להתחיל?" היא שואלת.

"אוקיי" ויולט אומרת. "לא ידעתי שאני בהריון עד שאמרו לי שאיבדתי את התינוק. באותו רגע העולם שלי קרס. כל חיי רציתי ילד ולשמוע שהוא מת הרס אותי."

ויולט מתחילה לבכות ואני מחבק אותה. המטפלת נותנת לה טישו. כואב לי לראות אותה ככה אבל אנחנו צריכים להוציא הכל.

"בהתחלה הכחשתי. אז סגרתי את עצמי מהאחרים. התנהגתי רע לאנשים ואני לא גאה בזה. בכיתי כל הזמן, בקושי זזתי או אכלתי עד שהארי החזיר אותי למציאות" היא אומרת.

"אוקיי. איך את מרגישה לגבי הארי בזמן הזה?" היא שואלת.

"האשמתי את עצמי. העובדה שהוא בקושי דיבר איתי או התייחס אליי גרמה לי להרגיש יותר אשמה. בהתחלה חשבתי שהוא מאשים אותי שהייתי בהריון. הוא לא רוצה ילדים וחשבתי שהוא כועס שבכלל נכנסתי להריון" היא אומרת. "ואז זה השתנה. חשבתי שהוא שונא אותי כי אני לא טובה מספיק. זה היה עד שהתחלנו לדבר."

"אוקיי. הארי עכשיו תספר את הצד שלך" המטפלת אומרת.

"בהתחלה כשקיבלתי את השיחה הייתי מודאג. חשבתי על הדבר הכי נורא. בקושי דיברתי. הרגשתי שאני מאבד את כל מה שיש לי בחיים" אני אומר. "כשראיתי את ויולט ואת התגובה שלה זה שבר אותי. המילים של אבא שלי התנגנו לי בראש והתנהגתי כמו החזק. אני צריך להיות חזק בשביל שנינו. זה מה שהוא היה אומר לי אם הוא היה פה."

"למה אתה חושב שדווקא ברגע הזה חשבת על אבא שלך?" היא שואלת.

"אני לא יודע. אולי כי זה האבא שהיה לי וחשבתי מה הוא היה עושה במקומי" אני אומר.

"אוקיי. תמשיך" היא אומרת.

"ואז בשבועות הבאים כל הזמן עבדתי והתאמנתי. בכיתי רק במקלחת. ניסיתי להיראות חזק" אני אומר.

"איך אתה מרגיש לגבי ילדים? ויולט אומרת שהיא רוצה ילדים ואתה לא. כנסת שהיא נכנסה להריון?" המטפלת שואלת.

"ברור שלא. בחיים לא הייתי כועס עליה בגלל זה. התינוק נוצר בגלל שנינו" אני אומר. "אני לא רוצה ילדים אבל זה לא אומר שזה לא כאב לי. זה כאב לי יותר ממה שחשבתי שיכאב. כואב לי שיצרנו משהו והוא לא שרד. אני לא אומר שאני רוצה ילדים עכשיו כי אני לא מרגיש מוכן אבל אם יהיו לי ילדים אז רק עם ויולט."

"אתה באמת תשקול להביא ילדים איתי?" ויולט שואלת.

"אני יכול לשקול את זה" אני אומר.

"אני שמחה לשמוע" היא אומרת.

"את רואה? הארי לא כעס על ההריון" המטפלת אומרת.

"אני ממש מצטערת. זאת הייתה טעות מבחינתי לחשוב שתשמח" ויולט אומרת.

"זה בסדר ויולט אני לא כועס. אני מבין שהיה לך רע כי גם לי היה רע" אני אומר.

"תודה הארי. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיך" היא אומרת.

Mr.CEO H.S מתורגםWhere stories live. Discover now