אנחנו מתלבשים ויוצאים מהחדר. ויולט מחכה שאני אגלה לה מה ההפתעה.
"מה זה?" היא שואלת.
"הפתעה" אני עונה.
אנחנו עוצרים ליד חדר שאף פעם לא נתתי לה להיכנס אליו.
"אף פעם לא הראתי לך את החדר הזה כי פה הייתי שוכב עם בנות" אני אומר.
"למה אתה מספר לי את זה?" היא שואלת.
"את היחידה שישנתי איתה פעמיים. את גם היחידה שהייתה בחדר השינה שלי" אני אומר.
היא נראית מופתעת.
"לא רציתי שבנות שלא אכפת לי מהן יכנסו לחדר שלי" אני אומר.
"וגם לא אהבתי להביא אותן לפה. לא רציתי שידעו איפה אני גר" אני אומר.
"למה אתה מספר לי את זה?" היא שואלת.
"כי אני רוצה להיות כנה איתך וכי אני רוצה שהחדר הזה יהיה שלך" אני אומר.
"או" היא אומרת. "חשבתי שנחלוק את החדר שלך."
אני צוחק והיא מתעצבנת.
"ברור שנחלוק חדר" אני אומר.
"אז מה זה?" היא שואלת.
"תסתכלי" אני אומר.
אני פותח את הדלת והיא בהלם.
"את אוהבת את זה?" אני שואל.
"עשית את כל זה בשבילי?" היא שואלת.
"זה המשרד שלך מעכשיו" אני אומר.
היא מחייכת ומנשקת אותי. כשאנחנו מתנתקים היא מתחילה לבחון את החדר.
זו אחת מהמתנות שלי בשבילה לכריסמס. זה חדר אומנות בשבילה. הקירות לבנים והיא יכולה לצייר עליהם אם היא רוצה. באמצע החדר יש שולחן שהיא יכולה לעבוד עליו. על אחד מהקירות יש מדפים לאחסון ציוד. בנוסף יש חלון גדול בחדר.
"וואו הארי זה מדהים" היא אומרת.
"אני שמח שאת אוהבת. את יכולה לשנות את זה איך שתרצי" אני אומר.
"לא זה מושלם" היא מחבקת אותי. "תודה."
"אין צורך להודות לי. רציתי לתת לך מקום משלך בבית. אני מקווה שזה גורם לך להרגיש יותר בבית" אני אומר.
"אני מרגישה בבית כי הלב שלי שייך לפה" היא אומרת.
אני מחזיק את עצמי כדי לא להציע לה נישואים עכשיו. במקום זה אני מנשק אותה.
אני מקווה שהיא מבינה למה הבאתי לה דווקא את החדר הזה. זה לא כי רציתי לספר לה שפה שכבתי עם אחרות. זה כדי להראות לה שאני נאמן לה. אני מוותר על מה שהייתי קודם ועכשיו הכל זה היא.
"אני מבינה הארי" היא אומרת כאילו היא קוראת לי את המחשבות. "סיפרת לי מה היה בחדר הזה פעם כדי להראות שעכשיו אתה רק שלי. רצית להראות לי שזה העבר ועכשיו זה אחרת."
"זו הדרך שלי להגיד לך שאני רציני לגבינו. אני אוהב אותך ואני רוצה שתדעי שאת היחידה. זה שלך עכשיו כמו הדירה והלב שלי" אני אומר.
"זה אומר המון בשבילי" היא מחייכת.
"אני שמח שאת אוהבת את זה" אני מנשק אותה.
"זאת מתנת הכריסמס מוקדמת" אני אומר.
"אני אוהבת את זה. זאין ממש מקנא" היא צוחקת.
"בואי נלך לפרוק כדי שתשימי את הציוד שלך פה" אני אומר.
היא מהנהנת ואנחנו הולכים לסלון. אני סוחב בשבילה קופסא שכתוב עליה 'אומנות.' הקופסא מלאה בציוד והיא מסדרת את הדברים בזמן שאני מנסה לעזור.
אני שם לב לקופסא גדולה. היא מכילה ציורים שויולט ציירה. אני מוצא שם ציור של עצמי.
"אני חושב שהבחור פה חתיך" אני מחייך.
היא מסתכלת על התמונה שאני מחזיק ומסמיקה.
"אתה לא אמטר לראות את זה" היא אומרת.
"למה לא? אני הדוגמן בתמונה. את צריכה לתת לי קרדיט" אני צוחק.
"שתוק" היא אומרת.
"עכשיו ברצינות אני ממש אוהב את זה. את ממש מוכשרת" אני אומר.
"תודה זה ממש חשוב לי" היא אומרת.
"ויולט" אני אומר והיא מסתכלת עליי.
"ציירת פעם מישהו עירום?" אני שואל.
"כן, באוניברסיטה. זה היה ממש מביך" היא מסמיקה.
"רוצה לעשות את זה שוב?" אני שואל ומוריד חולצה.
היא צוחקת עד שהיא מבינה שאני רציני.
"אתה רציני?" היא שואלת.
"כן למה לא? יהיה כיף" אני אומר.
"אלוהים" היא ממלמלת.
"עכשיו תתחילי לעבוד ואני אתפשט" אני אומר.
ויולט לא מבזבזת זמן ומסדרת את כל הכלים שהיא צריכה.
YOU ARE READING
Mr.CEO H.S מתורגם
Romanceהארי סטיילס הוא המנכ"ל הצעיר, העשיר והקפדני של סטיילס בע"מ. החיים שלו נראים מושלמים מהצד: בחורות, כסף ועסק מצליח. אבל יש יותר לסיפור ממה שנראה מבחוץ. העבר של הארי עוקב אחריו כל יום ומונע ממנו לפתח קשרים חברתיים עם אנשים. מה יקרה כשבחייו תופיע בחורה...
