Mr.CEO H.S מתורגם

פרק 13

עברו יותר מ24 שעות מאז שדיברתי עם ויולט בפעם האחרונה. בקושי ישנתי בלילה כי חשבתי על כמה פגעתי בויולט. אני לא מאמין איזה טיפש הייתי.

ידעתי שהיא חסרת ביטחון ופגעתי בה בדיוק שם. התנהגתי כמו חמור ולא מגיע לי שהיא תהיה חברה שלי.

היא יפה מבחוץ ומבפנים. לא הייתי צריך לצחוק על איך שהיא נראית. ידעתי שזה לא בסדר ורק רציתי להשתיק את נייל. אבל לא הייתי צריך, סתם שיקרתי.

ניסיתי שלא לחשוב עליה אבל לא הצלחתי. כעסתי על עצמי והייתי בטוח שהיא לא תתן לי עוד הזדמנות. זה לא מגיע לי.

סידרתי את העניבה שלי ויצאתי מהאוטו. ראיתי את לואי מחייך לאלינור. נאנחתי כי ידעתי שלא יהיה לי את זה בחיים. גם לא רציתי את זה אבל הידיעה שהרסתי קשר עם הבחורה היחידה שדאגה לי בזמן האחרון כאבה לי.

"הארי! תודה שבאת." לואי אמר וחיבק אותי.

"לא הייתי מפספס את זה." חייכתי חיוך מזוייף.

"בוא, אמא שלי מתה לפגוש אותך." הוא אמר, נשמע ממש נרגש.

אני עוקב אחריו עד שאנחנו מגיעים לכולם. אמא של לואי באה אליי ומחבקת אותי.

"התגעגעתי אלייך כל כך הארי." היא מחייכת.

"גם אני." אמרתי וזייפתי חיוך.

"שמעתי שאתה מנכ"ל גדול עכשיו. אני לא מאמינה לזה." היא אומרת ואני מרגיש שהיא גאה בי.

"נכון" אני אומר.

"אני בטוחה שאן ממש גאה בך." היא מחייכת.

"כן" אני מחייך בנימוס כשאני שומע את השם של אמא שלי.

"איך היא? עבר הרבה זמן מאז ששעמתי ממנה." היא שואלת.

"היא בסדר. היא גרה במנהטן עם ג'מה." אני אומר.

"אני חייבת לבקר אותן." היא מחייכת.

"שנשב?" לואי מציע.

"כן אני ממש רעבה." אמא של לואי אומרת.

אנחנו מתיישבים ואני אומר שלום לאחיות של לואי שממש גדלו מהפעם האחרונה שראיתי אותן. אלינור מחבקת אותי ואני מברך אותה על האירוסין ומחמיא לה על הטבעת.

אני מסתכל על הכניסה למסעדה ורואה זוג זקן נכנס. אין שום זכר לויולט. הייתי צריך לדעת שהיא לא תבוא. היא בחיים לא תסלח לי.

"הארי המלצרית שאלה אותך מה אתה רוצה לאכול." לואי החזיר אותי למציאות.

"כן. אני רוצה את העוף ברוטב אלפרדו. תודה רבה." אני אומר למלצרית.

הסתכלתי על הפלאפון, מקווה לקבל הודעה מויולט שתגיד לי שהיא לא מגיעה. כנראה שגם זה לא מגיע לי. הייתי צריך לדעת שהיא טובה מידי בשבילי.

הלכתי לשירותים, עשיתי את עסקיי ושטפתי ידיים. אני נאנח כשאני רואה את עצמי במראה ומנסה לסדר את השיער.

כשאני יוצא מהשירותים אני מבחין בבלונדינית מוכרת. אני מופתע כשהיא מסתובבת ומחייכת אליי.

לא חשבתי שהיא תבוא ובטח לא איך שהיא נראית. היא לבשה שמלה פרחונית קטנה וכמעט כל הגב שלה חשוף. החצאית עטפה את הקימורים שלה בשלמות. האדום והכחול בשמלה לשיער הבלונדיני ולעור השזוף שלה. היא השלימה את הלוק עם סנדלים אדומות ותיק קטן. (התמונה בתחילת הפרק היא של איך ויולט נראית.)

היא התאפרה אבל איפור מאד עדין שהתאים לאופי שלה.

היא הייתה סקסית אבל עדיין היה לה את המראה התמים שאהבתי. סידרתי את העניבה שלי שהרגישה פתאום צמודה מידיי והלכתי אליה.

"היי" אמרתי. "את נראית מדהים."

"תודה לך" היא הסמיקה.

חייכתי והסתכלתי על הרצפה. היא הייתה חמודה ויפה מידיי. ואז נזכרתי במה שקרה אתמול והסתכלתי עליה במבט עצוב.

"אני ממש מצטער לגבי אתמול." התנצלתי שוב.

"בוא נשים את זה מאחורנו." היא אומרת.

"למה?" אני שואל.

"אני רוצה לעזוב את זה. זה קרה ואי אפשר לשנות את זה. בוא נמשיך הלאה." היא אומרת.

"אוקיי, בואי כולם כבר בשולחן." אני אומר ומוביל אותה לעבר כולם.

היא מחייכת ואנחנו הולכים. כשאנחנו מגיעים לשולחן כולם מפסיקים את השיחות שלהם ומסתכלים עלינו.

"כולם זאת ויולט ליין. היא הדייט שלי." הצגתי אותה.

היא הייתה הדייט שלי. היא הסכימה להיות הדייט שלי. האישה המדהימה הזאת שיפה גם מבפנים וגם מבחוץ הסכימה להיות הדייט שלי הערב.

"וואו את ויולט?" לואי שאל מופתע וקם מהכיסא.

"כן, מצטערת שאיחרתי. לא הצלחתי למצוא את המקום." היא מתנצלת.

"זה בסדר" לואי אומר. "אני לואי דרך אגב."

"נחמד לפגוש אותך סוף סוף לואי. שמעתי עליך הרבה." היא אומרת.

"אני נשבע שזה לא נכון." לואי אומר וגורם לנו לצחוק.

"זה מרגיע" ויולט צחקה.

"זאת ארוסתי אלינור." לואי הציג אותה.

"נעים לפגוש אותך." ויולט אמרה. "ומזל טוב על האירוסין."

"תודה רבה" אלינור עונה.

התיישבנו והתחלנו לדבר עם האנשים סביבנו. מדי פעם חייכתי לויולט והיא הסמיקה. לא יכולתי שלא לחייך שההשפעה שהייתה לי עליה.

"אז כמה זמן אתם ביחד?" אמא של לואי שואלת.

"אנחנו לא. אנחנו לא זוג." ויולט אומרת.

"אנחנו רק חברים." אני מוסיף.

"חבל. אתם נראים טוב ביחד." אמא של לואי אומרת.

"תודה" אני אומר.

אנחנו ממשיכים לאכול בשקט, מדברים קצת מידי פעם אבל מספיק לי לדעת שהיא פה איתי. לואי קורץ לי כל כמה דקות וגורם לי לצחוק.

ויולט נראתה מדהים וזה לא כי היא התאמצה יותר מבפעמים קודמות שראיתי אותה. זה כי התחלתי לקבל את זה שהיא מוצאת חן בעיניי.