אני פותח את הדלת ונפגש עם השקט. אני הולך לסלון ורואה את שלוש הבנות ישנות על הספה. אני מחייך ומתלבט אם להעיר אותן.
"הארי" ויולט פותחת עיניים.
"היי" אני לוחש.
אני יושב על הברכיים כדי להיות בגובה שלה. אני מזיז את השיער שלה מהפנים והיא מחייכת.
"אני מצטער על מקודם" אני לוחש.
"גם אני. לא הייתי צריכה ללכת מאחורי הגב שלך. זה היה לא בסדר" היא אומרת.
"זה בסדר. רצית להפתיע אותי. תודה" אני אומר.
"אין צורך. אתה יודע שאני אעשה הכל בשבילך" היא אומרת.
"ואני מקווה שאת יודעת שאני אעשה הכל בשבילך" אני אומר.
היא מחייכת ואנחנו מתנשקים.
מהפינה של העין אני רואה שאמא שלי מחייכת ואני מסמיק. היא צוחקת וויולט מבינה שהיא ראתה אותנו.
"זה בסדר. אל תתביישו עכשיו" אמא אומרת.
"סליחה על מקודם אמא" אני אומר.
"זה בסדר יקירי" היא עונה.
אני מהנהן, קם והולך למטבח. מרין כבר הלכה אבל ארוחת ערב לארבעתנו חיכתה במטבח.
"אתן רעבות?" אני שואל.
"מאד" ויולט עונה.
"יופי. אני אחמם את האוכל ונאכל" אני אומר.
"אני אלך להכיר את ג'מה" אמא אומרת.
אני מחמם את האוכל וויולט מסדרת את השולחן. ג'מה נכנסת למטבח, נראית כמו זומבי.
מהר מאד אנחנו אוכלים בשקט. "אני מצטער על מקודם. לא ציפיתי לראות אותכן" אני אומר.
"אנחנו מבינות. אל תדאג" אמא אומרת.
"אני שמח שאתן פה" אני אומר והן מחייכות. "אני אקח מחר יום חופש כדי שנעשה משהו ביחד. זה בסדר?"
"אנחנו ממש נשמח" אמא אומרת.
"אז סגרנו" אני אומר. "אתן יכולות להישאר פה היום וכמה שתרצו."
"תודה אחי" ג'מה אומרת ואנחנו מחייכים.
החדר שוב משתתק. הפעם השקט שמח ונוח. אני לא יודע איך להסביר את זה.
"ג'מה איך הולך בניו יורק טיימס?" אני שואל.
"זה בסדר. אני אוהבת את העבודה" היא עונה.
"הארי קונה רק את העיתון הזה" ויולט אומרת ואני מסמיק.
"נחמד מצדך אח קטן" ג'מה מחייכת.
"אל תחמיאי לעצמך" אני אומר. "את עדיין רווקה?"
"ברור" היא מגלגלת עיניים.
ויולט ואמא מחליפות מבטים וצוחקות.
"מה אני מפספס?" אני שואל.
"כלום אח קטן" ג'מה אומרת.
ויולט ואמא צוחקות וג'מה מסתכלת עליהם.
"ברצינות מה קורה פה?" אני שואל.
"ג'מה יוצאת עם בחור מהעבודה" אמא אומרת.
"אמא לא היית אמורה להגיד את זה" ג'מה אומרת.
"אז מי הבחור?" אני שואל.
"קוראים לו איבן" ג'מה מסמיקה ואמא וויולט צוחקות. "הוא צלם ואנחנו יוצאים כבר כמה חודשים."
"אז אני אצטרך להחליף איתו כמה מילים" אני אומר.
"אלוהים הארי" ג'מה מתלוננת.
"פגשתי אותו והוא בחור נחמד" אמא אומרת.
"אני שמח לשמוע" אני אומר.
"פגשת את האחים של ויולט?" ג'מה שואלת ומחייכת.
"לא" אני אומר.
"למה לא?" היא שואלת.
"לא הייתה לי הזדמנות" אני אומר.
"ואתה רוצה שאני כבר אכיר לך את איבן" ג'מה מחייכת.
"אני אפגוש אותם בקרוב" אני אומר.
"באמת?" ויולט שואלת.
"כן. מתי שתרצי" אני עונה.
"אני אזכור את זה" היא אומרת.
"אתה לא יודע למה אתה מכניס את עצמך. ויולט סיפרה לנו עליהם. הם יהפכו את החיים שלך לסיוט" ג'מה מחייכת.
"אני אתמודד עם זה" אני אומר.
אנחנו שוב משתתקים וממשיכים לאכול. מרין השאירה עוגת גבינה לקינוח ואנחנו אוכלים אותה. בזמן הקינוח אמא וויולט התחילו לדבר על העבודה של ויולט בבית החולים. היא מספרת לה מה היא עושה עם הילדים ואמא מחייכת.
"הארי היא בחורה ממש נחמדה" אמא אומרת לי.
"אני יודע אמא" אני מחייך.
אני רואה את ויולט מסמיקה. כולנו מסתכלים עליה ומחייכים, בלעדיה זה לא היה קורה.
"תודה שעשית את זה בשבילנו" אמא אומרת.
"זה כלום באמת. אני רק מקווה שתיפגשו יותר מעכשיו" ויולט אומרת.
"אם הייתי במקומך לא הייתי נותנת לה ללכת" ג'מה אומרת ואני מחייך.
"זה נכון בן. חשבת על להציע לה נישואים?" אמא אומרת ואני בשוק.
YOU ARE READING
Mr.CEO H.S מתורגם
Romantizmהארי סטיילס הוא המנכ"ל הצעיר, העשיר והקפדני של סטיילס בע"מ. החיים שלו נראים מושלמים מהצד: בחורות, כסף ועסק מצליח. אבל יש יותר לסיפור ממה שנראה מבחוץ. העבר של הארי עוקב אחריו כל יום ומונע ממנו לפתח קשרים חברתיים עם אנשים. מה יקרה כשבחייו תופיע בחורה...
