פרק 65

781 37 0
                                    

אחרי כמה שעות של נסיעה אני וויולט מגיעים לאחוזה שלי בהמפטון.

"וואו זה שלך?" היא שואלת.

"כן" אני מחייך.

"וואו" היא אומרת ואני צוחק.

אני פותח את הדלת ואז הולך להביא את התיקים שלנו. ויולט מסתכלת על הבית בתדהמה ואני צוחק.

"אני אראה לך הכל אחר כך אבל בינתיים בואי אחריי לחדר שלנו" אני אומר.

היא מהנהנת ואני מוביל אותה לחדר השינה הראשי.

"וואו זה נראה כמו סוויטה במלון" היא אומרת.

"אני שמח שאת אוהבת את זה" אני קורץ לה.

אנחנו משאירים את התיקים בחדר. אנחנו הולכים במסדרון ומסתכלים על כל החדרים. אחר כך אנחנו חוזרים לסלון ואני נראה לה גם את המטבח. אני מראה לה גם את הספרייה, חדר הקולנוע וחדר המשחקים. אני מראה לה את מחסן היין שלי והיא אומרת שאבא שלה יאהב את זה.

אני הולך לאוטו ומביא דברים אחרונים כמו כל המתנות שקנינו.

"איפה נשים את המתנות?" ויולט שואלת.

"חשבתי לשים אותן במחסן" אני עונה.

"אוקיי" היא מהנהנת.

אנחנו לוקחים את המתנות ושמים אותן במחסן הריק.

"קחי את זה" אני אומר ונותן לה קופסא.

"מה זה?" היא שואלת.

"קישוטים לכריסמס" אני עונה.

"אבל אין לנו עץ" היא אומרת.

"נכון אבל נקנה כשכולם יגיעו. אני צריך שהאחים שלך יעזרו לי לסחוב אותו" אני אומר.

אנחנו מוציאים את הקישוטים לדירה ואת הקישוטים לעץ משאירים בקופסא.

"אני שונא לתלות אורות" אני אומר.

"תשאיר את זה לבראד וליאו. הם אוהבים לעשות את זה" היא אומרת.

"מגניב" אני אומר.

אנחנו תולים כמה קישוטים ואז מחליטים להזמין פיצה. אני לוקח דף ומשרטט את החדרים כדי להחליט איפה כל אחד ישן.

"מה אתה עושה?" היא שואלת.

"אני מנסה לארגן את החדרים. רוצה לעזור?" אני שואל.

"בטח" היא עונה.

"אז זה שלנו" אני אומר ומצביע על חדר שרשמתי עליו הארי וויולט. "יש עוד שלוש סוויטות. אני חושב שכדאי לתת אחת לאהרון ובריט בגלל ההריון."

"ובגלל שהם מבוגרים יותר אני חושב שכדאי שנביא אחד לאבא שלך ואחד לאמא שלי ורובין" אני אומר והיא מהנהנת.

"כמה חדרים נשארו?" היא שואלת.

"ארבע" אני עונה.

"אז נביא אחד לג'מה, אחד למיה וליאו ובראד יכולים לישון באותו חדר" היא אומרת.

"למה שהם ישנו ביחד אם יש עוד חדר?" אני שואל.

"אולי ג'מה תבוא עם מישהו ואני יודעת שלא תרצה שהם ישנו ביחד" היא אומרת.

"מה? אם מי ג'מה באה?" אני שואל.

"אולי איבן יבוא" היא אומרת.

"את צוחקת עליי" אני אומר.

"לא אני לא. רק בשבוע שעבר רצית את האישור של המשפחה שלי. הפעם איבן רוצה אישור ממך" היא אומרת. "תשים את עצמך במקום שלו ותהיה נחמד אליו."

"תלוי באיך הוא מתנהג" אני אומר.

"מה שתגיד" היא אומרת. "עכשיו בוא נאכל את הפיצה לפני שהיא תתקרר."

"אוקיי אבל אחרי שנאכל נלך לסופר. אין פה אוכל ועוד מעט כולם יבואו" אני אומר.

"ברור מר מנכ"ל" היא קורצת לי.

אני מחייך. אני אוהב אותה כל כך.

Mr.CEO H.S מתורגםWhere stories live. Discover now