הדקות הבאות לא ברורות לי. רוברט אמר הפלה וכבר לא ראיתי כלום. נייל מחבק אותי אבל אני פשוט עומד באמצע החנייה ואפילו לא בוכה. הוא שואל אותי מה קרה אבל אני נכנס לאוטו. נייל שואל אם אני יכול לנהוג ואני מהנהן.
אולי אני לא יכול לנהוג אבל אני חייב. נייל חוזר לפגישה כדי להסביר שהלכתי. לא בכיתי או צעקתי. הרגשתי שמישהו שם תיק כבד על הכתפיים שלי ואין לי מה לעשות חוץ מללכת איתו.
אני איכשהו מגיע לבית החולים. אני שואל את הפקידה באיזה חדר ויולט נמצאת.
היא לא אמרה לי כלום על המצב של ויולט וגם לא שאלתי. פשוט רציתי להיות איתה, לראות אותה.
אני הולך לפי ההוראות של הפקידה ומגיע לחדר שרוברט יושב מחוץ לו. יש לו דמעות בעיניים.
כשאני מתקרב אנחנו פשוט מסתכלים אחד על השני ושותקים. הוא מחבק אותי אבל אני כל כך בשוק שלוקח לי זמן לחבק בחזרה. זה כאילו הגוף, הראש והלב שלי כבר לא מחוברים.
"אני מצטער הארי. הלוואי שיכולתי לעשות משהו" הוא אומר.
אני לא אומר כלום. אני לא יכול לדבר. הוא לא אומר כלום. כנראה הוא מבין מה עובר עליי כי זה קרה גם לו בעבר.
אני לא יודע כמה זמן אני בחדר המתנה אבל ג'יימס מגיע. כנראה רוברט התקשר אליו כי אני לא מסוגל לדבר בכלל.
ג'יימס נראה מודאג ואני תוהה אם שאר המשפחה שלי ושלה כבר מעודכנים במה שקרה.
"מה קרה? מה לא בסדר עם ויולט? היא תהיה בסדר?" ג'יימס שואל.
"ויולט הייתה חולה. חשבנו שזה שפעת וקלקול קיבה ובראד אישר את זה לפי התסמינים שלה. היום אחרי שהארי הלך לעבודה ויולט צרחה בכאב. היא אמרה שזה הבטן שלה. לא ידעתי מה לעשות וכל המצעים היו מכוסים בדם" רוברט אומר.
אני מנסה לא להקשיב אבל אני לא יכול. אני מרגיש כאילו הגוף שלי עובר את מה שעבר עליה.
"אבל מה קרה? זה רק המחזור שלה נכון? היא בסדר?" ג'יימס שואל.
"הייתה לה הפלה. אני מצטער" רוברט אומר.
"לא זה לא יכול להיות. אין מצב שהיא הייתה בהריון. הילדה שלי לא איבדה את התינוק שלה" ג'יימס אומר.
"אני מצטער. הלוואי שיכולתי לעשות משהו" רוברט אומר.
הם נראים ממש עצובים. אני לעומת זאת עומד בצד ולא מביע רגשות.
"אתה עשית לה את זה" ג'יימס אומר ומחזיק את החולצה שלי.
אני לא אומר כלום. אני רואה שהוא פגוע ובסיטואציה אחרת בטח הייתי מחבק אותו.
"תגיד משהו" ג'יימס צועק עליי.
"זאת לא אשמתו" רוברט אומר.
"אם היא מתה אני הורג אותך" ג'יימס אומר.
זה כל מה שאני צריך לשמוע כדי להגיב. רק עכשיו המחשבה על לאבד את ויולט עולה לי בראש. היא בניתוח ואני אפילו לא מגיב.
אני מתחיל לבכות וג'יימס מחבק אותי. הוא איים עליי לפני כמה דקות ועכשיו הוא מחבק אותי. שנינו בוכים ומתחבקים.
"יהיה בסדר בן. סליחה שהתפרצתי עליך" הוא אומר.
"אני מצטער" אני אומר.
"לא הארי זה לא אשמתך" הוא אומר.
אני מרגיש שיש לי התקף חרדה. אני לא נושם טוב ואני בוכה בטירוף. ג'יימס מנסה להרגיע אותי. רוברט אומר לי לנשום איתו.
יש לי סחרחורת ואני מרגיש שאני עומד להקיא. אני מנסה להתרכז אבל לא מצליח. מה אם ויולט לא תשרוד את זה?
YOU ARE READING
Mr.CEO H.S מתורגם
Romanceהארי סטיילס הוא המנכ"ל הצעיר, העשיר והקפדני של סטיילס בע"מ. החיים שלו נראים מושלמים מהצד: בחורות, כסף ועסק מצליח. אבל יש יותר לסיפור ממה שנראה מבחוץ. העבר של הארי עוקב אחריו כל יום ומונע ממנו לפתח קשרים חברתיים עם אנשים. מה יקרה כשבחייו תופיע בחורה...
