Mr.CEO H.S מתורגם

פרק 3

"מר סטיילס, ההכנסות שלך גדלות." ליאם אומר.

" תודה לך מר פיין. זה תודות לעבודה הקשה שלך." אני אומר ומחייך.

" אני שמח שאתה מעריך את זה." הוא עונה.

ליאם ואני דיברנו עוד קצת לפני שהוא חזר למשרד שלו. לאחר מכן ג'והנה נכנסה כדי לעדכן אותי בלו"ז שלי.

"יש לך פגישה עם מר הורן עוד 2 דקות." היא אמרה.

"אוקיי" עניתי.

"ומישהו התקשר בשבילך." היא מוסיפה.

" מי?" שאלתי.

"היא אמרה שקוראים לה ויולט ליין." היא קוראת מהנייר.

הופתעתי שהיא התקשרה. לא ציפיתי לשמוע ממנה.

" מה היא רצתה?" שאלתי.

" היא רצתה שאני אעביר לך את ההודעה הבאה: מר מנכ"ל מה קורה? רק רציתי להגיד לך שטומי בסדר. הוא רץ ומשחק עם כולם. חשבתי שתרצה לדעת כי רצית לפגוש אותו. בכל מקרה, רק רציתי להגיד שהוא בסדר. ביי." ג'והנה קראה.

לא יכולתי שלא לחייך לעצמי. הויולט ליין הזאת היא בחורה מוזרה.

"מה הלו"ז שלי להיום?" שאלתי.

"אתה פנוי מחמש בערב" היא אומרת לי.

"אוקיי" אמרתי. "בואי נלך לפגישה עם הורן."

"הארי אתה חייב ללכת לשם. האוכל שם ממש טוב. הכי טוב שאכלתי." נייל אמר.

"אני אלך בקרוב. אני אלך למסעדה." הבטחתי.

"קח בחורה איתך." הוא חייך.

"אני לא בטוח. אתה יודע שאני לא לוקח בחורות לארוחות." חייכתי והוא צחק.

"אתה לוקח אותן למיטה. אני יודע." הוא צוחק בקול רם.

"כאילו אתה לא עושה את זה.." אני מחזיר לו.

"לפחות אני קונה להם אוכל." הוא צוחק וגורם לי גם לצחוק.

נייל ואני שותפים לעסקים. הוא עזר לי לבנות את העסק עוד כשהיינו באוניברסיטה. הוא אחד מהחברים הכי טובים שלי. אין לי הרבה חברים אבל הוא אחד מהם.

"אני חייב ללכת נייל." אמרתי.

"לאן אתה הולך? חשבתי שנלך לשתות בירה." הוא אמר.

"אני הולך לבית החולים לילדים. הבטחתי שאני אבוא." אמרתי.

"מה?" הוא צחק. "חשבתי שבחים לא יבוא היום שתלך להתנדבות בלי שהתקשורת שם." 

"זה מקום נחמד. הילדים חמודים. פשוט לא פגשתי את אחד מהילדים אז אני הולך לפגוש אותו." אמרתי.

"מי הבחורה"?" הוא שאל.

"איזה בחורה?" שאלתי.

"הבחורה שהיא הסיבה שאתה הולך לשם." הוא אומר.

"אין בחורה. יש שם בחורה מוזרה שמתנדבת שם אבל היא בכלל לא מושכת." אמרתי.

"טוב אחי" הוא אמר וחייך.

הוא חשב שאני משקר ואולי אני כן. אני פשוט לא יודע למה אני רוצה לראות את ויולט שוב. היא לא מסוג הבחורות שאני איתן בדרך כלל. אין לה חזה או תחת גדול. היא חמודה אבל לא סקסית ואני אוהב נשים סקסיות. היא מוזרה ומביכה. ויולט בטוח בתולה ואני אוהב בנות יותר מנוסות.

הלכתי לעבר הרכב שלי ונסעתי לבית החולים. לא אמרתי לאף אחד שאני מגיע כי אני הארי סטיילס ואני עושה מה שבא לי. 

תוך כמה דקות אני כבר ליד הדלת. הפעם אין שם צלמים ואני מרגיש הרבה יותר בנוח כי אני לא צריך להעמיד פנים שאני נחמד.

"היי" אני אומר לאישה בקבלה. "אני מחפש את ויולט ליין."

"היא עם הילדים בחדר המשחקים." היא מחייכת בנימוס כשהיא מדברת.

"תודה רבה" אמרתי. 

אני בחיים לא מודה לאנשים. אני עושה את זה פה כי אני מעריך אנשים שמטפלים באנשים אחרים.

אני מפתיע את עצמי כשאני זוכר את הדרך לחדר המשחקים. זה היה במרכז בית החולים והיו שם המון צעצועים. חלק מהילדים רצו, חלקם שיחקו עם צעצועים וחלקם ציירו או קראו בשולחנות.

ואז ראיתי אותה. ויולט ישבה על הרצפה ולידה ישב ילד קטן. היא קראה לו ספר והוא הצביע על הציורים. היא חייכה אליו וליטפה את הראש הקירח שלו.

"אתה מר סטיילס" הילדה שאני זוכר שקוראים לה איזבלה אמרה לי.

"נכון. איזבלה כן?" היא הנהנה.

"מה אתה עושה פה?" היא שואלת.

"באתי כדי להכיר את טומי. שמעתי שהוא בסדר." עניתי לה.

"כן הוא בסדר." היא אמרה והצביעה על הילד שישב ליד ויולט.

מיד הבנתי שלא פגשתי את הילד הזה אתמול אז כנראה זה טומי. הודתי לאיזבלה והלכתי לעברם.

"היי" אמרתי.

ויולט הסתכלה עליי במבט מופתע כשהיא הבינה שאני באמת פה.

"היי. לא ציפיתי שתבוא." היא אמרה.

"רציתי לפגוש אותו" אמרתי. "היי טומי אני הארי סטיילס."

"איך אתה יודע איך קוראים לי?' הוא שאל מופתע.

"אני יודע הכל" צחקתי, גורם לויולט לגלגל עיניים.

"אתה לא" היא מלמלה.

"היי" אמרתי וחייכתי. "ויולט סיפרה לי."

"אוקיי" היא חייך אליי.

"מה אתם עושים?" אני שואל.

"קראנו את פיטר פן. זה הספר האהוב עליי." הוא אומר.

"אתה יודע מה? החבר הכי טוב שלי גם אוהב את פיטר פן." אמרתי וחשבתי על לואי.

"וואו" הוא צחק. "מה האהוב עלייך?"

"אני אוהב את מלך האריות." אמרתי.

"גם אני אוהב את זה." הוא אמר וחייך.

"באמת?" שאלתי והוא הנהן. "מה האהוב עלייך?"

"אני.." ויולט גמגמה. "האהוב עליי זה בת הים הקטנה."

"בנות..." טומי מלמל ושנינו צחקנו.